1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת אילתה זיסקינד) מיום 14.7.11 בת"פ 9431/08, בגדרו הורשע המערער בתקיפת שוטר ובהיזק לרכוש במזיד, ונגזרו עליו 21 ימי מאסר בעבודות שירות ומאסר-על-תנאי.
2. מעשי-העבירה ארעו בערב יום העצמאות 7.5.08 סמוך לשעה 23:00. המערער ביקש להיכנס למתחם ככר ספרא בירושלים, שוטר ביקש לבצע עליו חיפוש ולשם כך הובילו הצדה, ואז הכה המערער בפניו של השוטר ומשקפיו נשברו.
3. בערעורו טוען המערער על כך שהחיפוש נעשה שלא כדין ועל כך שעוכב שלא כדין. עוד טוען המערער לסתירות בעדויותיהם של עדי התביעה. לטענתו, צריך היה להעדיף את גרסתו. לחלופין ביקש המערער להורות על ביטול הרשעתו. גם לגבי העונש טען המערער, כי בשל נסיבותיו האישיות מן הראוי היה להימנע מלגזור עליו עונש של מאסר ולו גם בעבודות שירות. לעניין ביטול ההרשעה והעונש מבקש המערער לאמץ את עמדת שירות המבחן שהמליץ על ביטול ההרשעה ועל מתן צו לביצוע 120 שעות שירות לתועלת הציבור.
4. באשר לחיפוש, טוען המערער כי היה צריך להתקיים אצל השוטר מזרחי יסוד סביר לחשד שבגופו של המערער נמצאת ראיה להוכחת ביצועה של עבירה, או להוכחת קשר לעבירה. לטענת המערער, לא היה מקום למשוך אותו ולהובילו למקום אחר על מנת לבצע עליו חיפוש. לדבריו החיפוש נעשה על רקע גזעני, דווקא בו, בהיותו בן מיעוטים. החיפוש נעשה משיקולים זרים וכוחניים. בהודעתו במשטרה טען השוטר מזרחי כי עיכב את המערער, אך בבית המשפט התכחש לכך וטען כי לא היה לו זמן לעכב את המערער. בשטח לא הודיע השוטר מזרחי למתלונן כי הוא מעוכב.
5. בנסיבות העניין אנו סבורים כי לא הוכחה אי-חוקיות בפעולותיו של השוטר מזרחי. מדובר היה באירוע המוני בככר ספרא שבה הוקמה בימת בידור, והככר כולה גודרה בגדר. השוטר מזרחי שימש כאחראי על שער הכניסה למתחם לכיוון מזרח העיר, ושם פיקח על הסדרנים שהיו מופקדים על ביצוע בידוק לנכנסים למתחם מאותו שער. השוטר מזרחי הבחין בקבוצת בני מיעוטים שנכנסו לשער ללא בידוק. דעתו לא הייתה נוחה מכך ולפיכך עצר את הקבוצה וביקש להציג תעודות. המערער טען אז שהוא עובד עירייה, אך תעודה שהציג הייתה אחרת ולא בתוקף. הדבר עורר את חשדו של השוטר מזרחי, ולפיכך ביקש לבודקו. באותו שלב החל המערער לצעוק, הניף את ידיו, משקפי השוטר מזרחי הועפו ונשברו, וכמו כן נשרט באפו ממכשיר פלאפון שהחזיק המערער בידו. על-פי ממצאי בית משפט קמא דומה בעינינו כי הבדיקה שביקש השוטר מזרחי לעשות הייתה מידתית, כנדרש מאיש מרות, כפי שטען ב"כ המשיבה. הסיטואציה והתעודה עוררו חשד, אשר חייב התייחסות. אין מדובר בחיפוש במכונית או בדירה, וגם לא נסתרה בבית משפט קמא טענת השוטר מזרחי כי ביקש מאת המערער לבוא עמו הצדה כדי שלא להשפילו.
החלטנו אפוא לדחות את טענת המערער בעניין זה.
6. באשר לעבירות שבהן הורשע המערער, בחנו את טענותיו על סתירות בעדויותיהם של עדי התביעה. השוטר מזרחי תאר אירוע מתון יותר מזה שתאר השוטר רוזנפלד. האחרון העיד על תפיסת השוטר מזרחי בצווארו ועל הפלתו ארצה; השוטר מזרחי העיד כאמור על הנפות ידיים שגרמו להעפת משקפיו, לשבירתם, ולשריטה על אפו. אך השוטר מזרחי העיד גם כי נפל ארצה. אמנם, לפי עדותו היה זה כתוצאה מהנפות הידיים והניסיון להשתלט על המערער, ולא היתה זו הפלה מכוונת על-ידי המערער כפי שעלה מעדותו של השוטר רוזנפלד. אך בעיקרו של דבר, הפער בין עדויות שני השוטרים הללו הצטמצם לנושא התפיסה בצוואר. שאר רכיבי ההתגוששות קיבלו את ביטויים בעדויות שני השוטרים. פער שכזה בהחלט יכול להתיישב עם ניסיון החיים בכגון דא, ששניים רואים אירוע מסויים, ואינם מוסרים לאחר מכן תאור זהה לגביו, אם מחמת טעות, אם מחמת זוית ראיה, אם מחמת שכחה. כך גם לגבי הבדל בעדויות השוטרים מזרחי ורוזנפלד באשר לשלב שבו הגיעו אל המקום שוטרים נוספים. לענייננו חשוב לציין שבית משפט קמא היה ער להבדלים המסויימים בעדויות שני השוטרים הללו. אילו התעלם מכך, יתכן שהיה מקום לערכאת הערעור להתייחס לכך. אך משנדרש בית משפט קמא במפורש לעניין זה (פיסקה 16 להכרעת הדין), ואמר את דברו, אין מקום להתערבות ערכאת הערעור. לבית משפט קמא, ולא לנו, הייתה האפשרות להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים כולם, מזה ומזה, ולגבש דעה לגבי מהימנותם.
7. זאת ועוד, וכפי שטען ב"כ המשיבה, אין עוררין על הממצאים של שבירת משקפי השוטר מזרחי והשריטה על אפו. יש צורך להסבירם. הסברו של המערער, כי אלו נגרמו ממעשה-ידיהם של השוטרים שהוזעקו לתיגבור, איננו משכנע. נותרה אפוא גרסת התביעה על כנה. בית משפט קמא ציין כי עדי התביעה הותירו רושם אמין ועדויותיהם התיישבו עם השכל הישר. לעומתם, עדי ההגנה סתרו את עדותו של המערער בחלקים חשובים, ועדויותיהם אינן מתיישבות עם הגיונם של הדברים. כך קבע בית משפט קמא, ונימק היטב את מסקנותיו.
8. עוד טען המערער, כי גם אם היתה אלימות מילולית שגלשה לאלימות פיזית, לא הייתה לו כוונה כלל לשבור את משקפי השוטר מזרחי ולשרוט אותו באפו; ובאין כוונה, לא היה מקום להרשיעו. ב"כ המשיבה הסכים להניח שאכן לא היתה למערער כוונה לגרימת הנזקים הללו. זו גם נקודת המוצא שלנו. אך אין בכך כדי לפטור את המערער מאחריות פלילית. הנפת הידיים, למצער, באופן שנעשתה, היתה אלימה, זו עבירת התנהגות, המערער היה מודע לכך שהוא תוקף שוטר בעת שעשה כן. די בכך לצורך הרשעתו בתקיפת שוטר. כיוצא בזה לעניין ההיזק בזדון. אין צורך בכוונה, אלא בצפיית התוצאה, ולו ברמה של קלות-דעת. אנו סבורים אפוא כי הרשעת המערער בשתי העברות מבוססת היטב מבחינה עובדתית ומשפטית.
9. נתנו דעתנו על בקשת המערער, בהתבסס על המלצת שרות המבחן, לבטל את הרשעתו. מדובר באדם צעיר, היום בן 22, בעת ביצוע העברות היה בן 19, והוא חושש לעתידו. המערער נרשם ללימודי חשמלאות ולטענתו תעמוד לו הרשעתו לרועץ בשוק העבודה. משפחתו נורמטיבית, הארוע הוא חריג, המערער למד את הלקח, והרשעתו היא 'עונש' חמור יתר על המידה.
10. החלטנו שלא לבטל את הרשעתו של המערער. אמת נכון הדבר, שרות המבחן המליץ לעשות כן, אך מחוות דעתו למדנו על דפוסים אישיותיים התנהגותיים בעייתיים אצל המערער, בלבול בגבולות המותר והאסור ונטיה להתנהגות אימפולסיבית. גם לקיחת אחריות מצדו של המערער לא היתה. שומה אפוא להציב לו גבולות ברורים, בין היתר, בדמותה של הרשעה. כך בכלל, ובעבירה של תקיפת שוטר בפרט. נראה גם כי החשש מפני העתיד בקשר עם ההרשעה, איננו מבוסס דיו. איננו רואים מניעה שהמערער יעבוד ויתפרנס בכבוד מעבודה כחשמלאי חרף הרשעתו. מכל מקום, במכלול הנסיבות ברור שבמקרה דנן אין מקום למהלך חריג של הימנעות מהרשעה.
11. הרשעתו של המערער בתקיפת שוטר ובהיזק לרכוש במזיד תעמוד אפוא בעינה, וכן גם עונשו, עונש מתון יחסית שאינו מצדיק התערבות.
12. הערעור נדחה.
המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בעבודות שרות לפני הממונה על עבודות השרות (על-יד כלא באר שבע) ביום 18.12.11 עד השעה 09:00.
ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ב (8.12.2011), בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים ולממונה על עבודות השרות.
|
|
|
|
|
|
נעם סולברג, שופט
|
|
נאוה בן אור, שופטת
|
|
רפאל יעקובי, שופט
|
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|