השופט י' דנציגר:
לפנינו ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגנית הנשיאה ב' אופיר-תום והשופטים מ' סוקולוב ו-י' שנלר) בתפ"ח 1123/06 מיום 29.1.2008. בהכרעת הדין, שניתנה מפי סגנית הנשיאה השופטת ב' אופיר-תום, הורשע המערער בעבירת רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין. על המערער הושת עונש של מאסר עולם בגין עבירת הרצח ועוד חמש שנות מאסר, שירוצו בחופף, בגין עבירת החבלה החמורה.
העובדות לפי כתב האישום
1. המערער, יליד 1980, היה חברה של י. ח. (להלן: י'). בחודש מאי בשנת 2006 ביקשה י' לנתק עמו קשר והחלה לצאת לבלות בחברת אחרים, למורת רוחו של המערער.
2. בליל 29.9.2006 יצאה י' לבלות בתל-אביב עם חבריה י. ש. (להלן: ש'), פ. ז. (להלן: פ') ו. מ. (להלן: המנוח). במהלך הערב התקשר המערער, שיצא אף הוא לבילוי בתל-אביב יחד עם חברו, ד.ל. (להלן: ד'), לטלפון הנייד של י' מספר פעמים, וזאת כדי לברר היכן היא נמצאת. באחת השיחות שוחח המערער עם המנוח, וזה אמר לו כי הם נמצאים במועדון מסויים בתל-אביב. המערער זעם על כך שי' נמצאת בחברתם של גברים אחרים ואמר ברוסית לחברו ד' כי הוא מתכוון להכניס סכין ("סונוט' פירו") בגופו של הבחור שמבלה עם י'. המערער זימן חברים נוספים למועדון שי' אמורה הייתה להיות בו כדי שיסייעו בידו לתקוף את הבחור עמו מבלה י'. י', שחששה כי דבר מה נורא עלול לקרות אם המערער יגיע למועדון, ביקשה כי החבורה עמה יצאה לבלות תעזוב את המקום. ואכן, הארבעה נסעו לביתו של פ' בפתח תקווה ולאחר מכן לביתה של י'. בינתיים, הגיע המערער למועדון, אך לא מצא בו את י'.
3. ביום 30.9.2006 בשעה 8:00 או בסמוך לכך, לאחר שבילו כל הלילה, דרש המערער מד' להסיעו לביתה של י'. משהגיעו, הציץ המערער דרך התריסים לתוך הדירה ומשהבחין בנוכחים דפק בחוזקה בדלת הכניסה עד שפ' פתח לו אותה. משנכנס לדירה, תקף המערער את י', שניסתה להתקשר למשטרה, בכך שהכה אותה בפניה. פ' והמנוח התערבו לטובת י' ודרשו מהמערער לעזוב את הדירה. בצאתו לקח עמו המערער סכין שמצא בדירה והחביא אותה על גופו.
4. כשיצאו המערער, פ' והמנוח לחצר שליד הבית התנהלו חילופי דברים בין הצדדים, במהלכם שלף המערער לפתע את הסכין ונופף בה לעבר פ' והמנוח. פ' והמנוח ביקשו מהמערער להניח את הסכין, אך הלה סירב, וניסה לדקור את המנוח שהצליח להתחמק מפגיעת הסכין. בשלב זה חצץ פ' בין המערער למנוח וביקש מהמערער שיניח את הסכין, אך זה סירב ולכן פ' התרחק הצידה. תוך כדי נפנופי הסכין פצע המערער את המנוח בכך שחתך אותו מתחת לבית השחי ומשני צידי ידו.
5. סמוך לאחר מכן, בעומדו מול המנוח פנים אל פנים, דקר המערער את המנוח דקירה אחת שחדרה לליבו וגרמה למותו במקום.
6. משהבחין פ' כי המערער דקר את המנוח, זינק לעברו וניסה להוציא את הסכין מידיו, אך לא הצליח. במהלך המאבק, גרם המערער לפ' חבלה חמורה בכך שפצע אותו בידו השמאלית; פציעה שהצריכה ניתוח לתפירת הגיד והעצב.
7. נוכח האמור, הואשם המערער ברצח בכוונה תחילה של המנוח ובחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ביחס למעשיו כלפי פ'.
ההליכים לפני בית המשפט המחוזי והכרעת הדין
8. בתשובתו לכתב האישום טען המערער, באמצעות מי שהיו סניגוריו באותה עת, כי היה הצד הפאסיבי בעימות וכי עשה מה שעשה כהגנה עצמית. בפועל, ציין בית המשפט המחוזי, בנה המערער את הגנתו בשני נתיבים: באחד טען כי אין בסיס לטענת התביעה כי הוא דקר את המנוח; בשני טען כי כל מה שעשה באירוע שהוביל לדקירת המנוח (להלן: האירוע) נעשה כתגובה לתקיפתו תוך איום על חייו מצדם של פ' והמנוח, קרי, כהגנה עצמית. בית המשפט המחוזי ציין כי בסופו של דבר הסניגור שייצג את המערער בשלב הסיכומים, אשר החליף את סניגוריו הקודמים, ויתר על טענת ההגנה העצמית וטען רק לעניין קשירת הדקירה למערער.
9. כעדים מטעם התביעה זומנו ד', שהיה נוכח לצד המערער לאורך ההתרחשות כולה, מלבד השהות בביתה של י'; פ', חברו של המנוח שהיה נוכח באירוע שהסתיים בדקירה ובאירועים שקדמו לה; ע. י., שכנה של י', שצפה באירוע שנסתיים בדקירה מחלון ביתו; וכן י' וש', שלא נכחו בזירת האירוע עת נדקר המנוח, אך ניצבו ברקע ההתרחשויות. להלן תפורט תמצית העדויות.
10. עדותו של ד'. ד', חברו של המערער, תיאר את יציאתו המשותפת עם המערער בלילה שקדם לאירוע ואת שיחותיו של המערער עם אחת בשם י', אותה תיאר המערער כרעייתו. ד' העיד כי לאחר שנותקה אחת משיחות אלה, אמר לו המערער ששמע קולות של גברים וכי זה גרם לו "להתעצבן טיפה" ולסנן מבין שפתיו ברוסית את המילים "סונוט' פירו" שתרגומן הוא "להכניס נוצה"; ביטוי, שד' לא הבין את פישרו לדבריו. ד' אישר בעדותו דברים שמסר במשטרה, לפיהם באותו הלילה הביע המערער בפניו חשד כי י' מנהלת רומן עם הגבר שנמצא בחברתה באותו הלילה.
עוד תיאר ד' שהמערער זימן חברים שיבואו לגבותו וכי אלה תרו אחר י'. לפי עדותו של ד', בבוקר, לאחר שסיימו לבלות, הוא הסיע את המערער לביתה של י'. ד' העיד כי המערער יצא מהרכב ואמר לו כי יחזור עוד כמה דקות. לאחר כמה דקות, העיד ד' כי המערער התקשר אליו וביקשו להמתין לו מספר דקות, ותגובתו הייתה "בלי שטויות". ד' לא פירש למה התכוון באמירתו זו.
בהמשך, העיד ד' כי ראה את המערער יוצא עם עוד שניים מהבית, ותיאר את השיח שהתנהל ביניהם על "כבוד ונשים". לפתע, כך לפי עדותו של ד', עלו הטונים ואחד מהבחורים שיצאו עם המערער מהבית החל להכות את המערער שניסה להימלט, אך לא הצליח לעשות כן משום שהשניים זינקו עליו, הפילוהו ארצה ואחד מהם החל להכותו באגרופים בפניו. בשלב זה, תיאר ד', כיצד המערער התרומם עם סכין שלופה בידו, הרחיק את השניים, נעמד מול המנוח כשהוא מנופף בסכין ופתאום ראה פרץ של דם, ובלשונו: "ואחר כך כאילו שהבנתי שהיה מגע ואחרי כמה שניות התחיל להשפריץ דם" (עמ' 25-24 לפרוטוקול הדיון). כאשר נשאל ד' מהיכן בדיוק הגיעה הסכין לידיו של המערער, אישר שאמר במשטרה שהמערער "עשה תנועת שליפה מהמותן או מאחורי גבו", אך הוא לא יכול לשלול שבפועל הוא הרים את הסכין מהקרקע, מכיוון שלא ראה זאת (עמ' 68 לפרוטוקול הדיון).
עוד תיאר ד' בעדותו כיצד נמלטו הוא והמערער מהזירה, את ניסיון ההתקשרות שלו למד"א בעקבות דרישת המערער, את הרגע בו נודע להם מי' על פטירת המנוח, את הגעתם לבית מעבידם, דוד, שם שטף המערער את עצמו, החליף את בגדיו והשליך את הסכין ועוד שקית שנשא עמו לפח אשפה. כן העיד ד' כי לאחר שסירב לבקשה מסויימת של המערער, אמר לו האחרון: "החיים יקרים לי אני מקווה שהחיים שלך גם יקרים לך" (עמ' 26 לפרוטוקול הדיון). בהמשך עדותו ציין כי בעקבות ביטוי זה חש מאויים. כמו-כן העיד ד' על מעצרו בידי המשטרה ועל חקירתו, אשר בתחילתה לא זכר את כל הפרטים נוכח ההלם בו היה שרוי ועקב המחסור בשעות שינה.
11. עדות החוקר מיכאל. בהקשר לביטוי "סונוט' פירו" שאמר המערער לד' לאחר ששוחח עם י', זומן לעדות מיכאל גנוסוב, חוקר במרחב יפתח שגבה את הודעתו של ד' (להלן: החוקר מיכאל). בעדותו הבהיר החוקר מיכאל, ששפת אימו היא רוסית, כי לביטוי שמשמעותו המילולית היא "להכניס נוצה" משמעות אחת ויחידה בעגה הרוסית, והיא: "להכניס סכין", קרי, "לדקור". כן העיד החוקר מיכאל שקיבל מד' עצמו הסבר למשמעותו של הביטוי "סונוט' פירו", לפיו מדובר במטבע לשון שפירושה "להכניס סכין". לדברי החוקר מיכאל, במהלך חקירתו ניסה ד' להתעלם ממשמעות זו של הביטוי, וטען כי אפשר שלא הבין את הנאמר או שיש לנאמר משמעות אחרת (עמ' 128 לפרוטוקול הדיון). כמו-כן העיד החוקר מיכאל באשר לרצינות כוונתו של המערער כשאמר את הביטוי הנ"ל, כי "במנטליות הרוסית אין דבר כזה שמישהו אומר בלי להתכוון" (עמ' 129 לפרוטוקול הדיון).
12. עדותו של פ'. בעדותו סיפר פ' את השתלשלות העניינים החל מיציאתם המשותפת שלו יחד עם המנוח, י' וש', המשך באירועים שהובילו לדקירה וכלה בדקירת המנוח ובפציעתו. בין היתר, העיד פ' על השיחות שקיים המערער עם י'; שיחות שהתפתחו לריב עד שי' לא רצתה לדבר עם המערער. פ' העיד כי כאשר שהה יחד עם המנוח, י' וש' בביתה של י', שמע לפתע את ש' צועקת שהיא רואה את המערער מבעד לתריסים בקרבת הדלת. פ', לפי עדותו, ביקש מי' וש' שיעלו למעלה כדי להבטיח את שלומן. בשלב זה, העיד פ', דפק המערער בעוצמה על דלת הבית, עד שחשש שהדלת תישבר. כאשר פתח לו פ' את הדלת, נכנס המערער לבית ומיד פנה למטבחון ונטל סכין. לפי עדותו של פ', המערער דרש לראות את י' ופ' אמר לו כי יוכל לראותה רק אם יניח את הסכין, וכך הוא עשה. המערער, העיד פ', עלה לקומת הבית בה שהו י' וש', ופ' אחריו. שם, לדבריו של פ', נקט המערער אלימות כלפי י' וכלפיו, ולבסוף היה מוכן לצאת את הבית רק לאחר התערבותו של המנוח ולאחר שפ' והמנוח הסכימו לדרישתו של המערער להתלוות אליו אל מחוץ לבית.