השופטת רונית רוזנפלד
פתח דבר
1. המערערת, הגב' מולי אורן, סמנכ"ל לארגון ומשאבי אנוש אצל המשיבה (להלן גם-
מבטחים), פוטרה מעבודתה בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים. המערערת, הטוענת לפגמים שנפלו בפיטוריה, הגישה תביעתה לבית הדין האזורי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הפרשי פיצויי פיטורים ופיצויי הלנתם, וכן לזכויות שונות המגיעות לה, עם סיום העסקתה, מכוח הסכמים קיבוציים. בפסק דינו קיבל בית הדין האזורי את תביעת המערערת בחלקה (השופט אילן איטח; עב' 8500/04). במסגרת הערעור מבקשת המערערת התערבות ערכאת הערעור בפסיקת בית הדין האזורי בעניינים אחדים בהם נדחו טענותיה בחלקן או במלואן, והכל כפי שיפורט להלן.
הרקע העובדתי
2. המערערת עבדה בהסתדרות העובדים הכללית החדשה מיום 10.3.91 ועד ליום 30.7.99 (להלן:
ההסתדרות). תפקידה האחרון בהסתדרות היה מנכ"ל אגף מרחבים. ביום 1.8.99 עברה המערערת לעבוד במבטחים, בתפקיד סמנכ"ל לארגון ומשאבי אנוש.
על עובדי מבטחים חלים הסכמים קיבוציים מיוחדים והסדרים קיבוציים מיוחדים שמבטחים היא צד להם. בנוסף, בהיות מבטחים מוסד ממוסדות ההסתדרות, חלה על עובדיה חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות. כמו כן, חלים עליהם חוזרי האגף למנהל של ההסתדרות.
3. לפי העולה מפסק דינו של בית הדין האזורי, בשנים שקדמו למעבר המערערת למבטחים נקלעה ההסתדרות לקשיים כלכליים, שבעקבותיהם נחתמו הסכמים קיבוציים לעידוד פרישתם של עובדים, באמצעות הענקת הטבות בפרישה. אין מחלוקת כי המערערת לא קיבלה הטבות לפי הסכמים אלה כשסיימה עבודתה בהסתדרות ועברה למבטחים.
לאחר מעבר המערערת למבטחים, התמודדה גם מבטחים עם קשיים שחייבו התייעלות. משכך, ברבות השנים, נחתמו במבטחים הסכמים קיבוציים מיוחדים, בהם נקבעו תנאי פרישה לעובדים פורשים. בית הדין האזורי הציג בפסק דינו את ההסכמים שלהלן, כרלוונטיים לענייננו:
א. הסכם קיבוצי מיוחד מיום 12.8.98 בדבר תנאי פרישה של עובדי מבטחים. ההסכם קובע תנאי פרישה לפי מסלול פרישה: קצבה או פיטורים (להלן:
הסכם 1
998).
ב. הסכם קיבוצי מיוחד מיום 2.7.00 הקובע, כי תנאי הפרישה של עובדים בכירים יהיו אלה שנקבעו בהסכם 1998 בתוספת תנאי הפרישה שהוספו במסגרת הסכם זה (להלן:
הסכם 2000).
ג. הסכם קיבוצי מיוחד מיום 6.1.02 הקובע, בין היתר, את תנאי עבודתם של העובדים הבכירים במבטחים, ובכלל זה את תנאי עבודתה של המערערת. לפי הסכם זה, 'עובד בכיר" שפוטר יהיה זכאי לתנאי פרישה כפי שיהיו באותה עת בתוקף, ובהעדר הסכם שכזה, לתנאי פרישה שלא יפחתו מתנאי הפרישה שנקבעו בהסכם 2000 (להלן:
הסכם 2002).
4. ביום 23.7.03 מינה המפקח על הביטוח במשרד האוצר את עו"ד ירון ארבל כמנהל מיוחד למבטחים (להלן:
המנהל המיוחד). בעקבות מינוי המנהל המיוחד בוצעו במבטחים שינויים במצבת כוח האדם. ביום 1.9.03 זומנה המערערת לפגישה עם המנכ"ל בפועל של מבטחים, רו"ח אילן סגל, בה הודע לה, כי מבטחים שוקלת לפטרה נוכח ביטול משרתה, וכי עליה לצאת לחופשה מיידית. באותו מעמד נמסרה למערערת הזמנה לשימוע. ביום 4.9.03 נערך למערערת שימוע בפני המנהל המיוחד. בשימוע טענה המערערת כנגד תוקפם של פיטוריה. בו ביום ניתנה החלטת המנהל המיוחד על פיטורי המערערת "
החל ממועד מכתבי זה". זאת, נוכח התייתרות משרתה במסגרת הארגון מחדש שנערך במבטחים.
החל ממועד זה לא עבדה המערערת בפועל.
5. לאחר מתן הודעת הפיטורים, באו הצדדים בדברים בניסיון להסכים על תנאי פרישת המערערת. ביום 18.11.03 הודיעה מבטחים למערערת כי התברר שבתקופת העבודה הפרה המערערת את חובותיה כלפי מבטחים, באופן המהווה הפרה יסודית המעניקה למבטחים
"
...זכות לשלול ממך את ההטבות ואף לקבל ממך פיצויים על הנזקים שנגרמו למבטחים בגין הפרת חובותיך
". עוד טענה מבטחים, כי הגיעה למסקנותיה אודות מעשיה החמורים של המערערת לאחר חקירה שנערכה על ידי משרד חקירות, וכי מעשי המערערת הסבו למבטחים נזק של 2,000,000 ש"ח לפחות. לפיכך, סירבה מבטחים לשלם למערערת את זכויותיה לפי ההסכמים הקיבוציים, ואף את אלה שעל פי חוק.
משכך, הוגשה תביעת המערערת לבית הדין האזורי, במסגרתה נתבעו הסעדים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, תשלום זכויות לפי הסכמים קיבוציים, תשלום פדיון חופשה שנתית, השלמת פיצויי פיטורים לפי חוק (2.33%), שחרור כספי קופות הגמל שנצברו לזכותה ותשלום פיצויי הלנה.
ביום 27.7.09, תוך כדי ניהול ההליך המשפטי, הודיעה מבטחים כי תשלם למערערת את רכיב השלמת פיצויי הפיטורים (2.33%) לפי הוותק הכולל את תקופת עבודתה בהסתדרות.
פסק הדין של בית הדין האזורי
6. בפסק הדין נדרש בית הדין האזורי לנושאים שלהלן, שהיו שנויים במחלוקת בין הצדדים: טענות המערערת בדבר פיטוריה שלא כדין והסעד הספי שנתבע בגין כך; חילוקי דעות לגבי תוכן הזכויות הכספיות של המערערת לפי ההסכמים הקיבוציים; טענות מבטחים כלפי המערערת בדבר מעשים שעשתה במהלך תקופת עבודתה, וההצדקה, ככל שהייתה קיימת לשלילת זכויותיה בהסתמך על המעשים הנטענים; טענות מבטחים בדבר קיזוז הנזקים שגרמה המערערת, וסוגיית פיצויי ההלנה.
להלן נעמוד על עיקר הקביעות שבפסק הדין בסוגיות השונות.
פיטורים שלא כדין