פסק-דין בתיק ע"ע 665/09

השופט אילן סופר

1.         בבית הדין האזורי בתל- אביב התבררו תביעותיהם של ארבעה עשר עובדים זרים מתורכיה (השופט שמואל טננבוים ונציג הציבור מר דב בן דב; ע"ב 5550/06). המשיבים (להלן - " העובדים") הועסקו על ידי המערערת (להלן - "החברה") מחודש אוקטובר 2004 עד חודש יוני 2005. לפני כן ומאז שנת 2001 הועסקו העובדים על ידי חברת קימטון הנדסה ופרויקטים 1995 בע"מ עימה התקשרה החברה בהסכמים לביצוע עבודות בניה שונות. החל מחודש מאי 2005 נכנסה לתוקף החלטת הממשלה מס' 2446 מיום 15.8.06 אשר קבעה כי העסקת עובדים זרים בענף הבנייה תעשה באמצעות קבלני כח אדם - "תאגידים מורשים". לצורך כך הקימה החברה תאגיד מורשה בשם "צומת עוז" אשר העובדים המשיכו לעבוד באמצעותו באתרי החברה.

העובדים עתרו בתביעותיהם לתשלום הפרשי שכר, חלף הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, חופשה, חגים, תמריץ אי היעדרות, דמי כלכלה, החזר הפרשות לקרן רווחה ופנסיה.

2.         פסק דינו של בית הדין האזורי

בית הדין האזורי קבע כי החברה היתה מעסיקתם של העובדים גם כאשר הועסקו על ידי קבלן משנה של החברה, מאחר והגיעו לארץ באשרות עבודה שנרשמו על שם החברה, ובהמשך חודשו האשרות על שם החברה ולבקשתה ; עוד נמצא כי העובדים נרשמו במצבת העובדים של החברה בדיווחיה לרשות האוכלוסין וההגירה. גם הסכמי ההעסקה נחתמו עם החברה; עוד נקבע כי החברה לא הפריכה את ראיות העובדים בעניין זה.

בפסק הדין נקבע כי מרבית העובדים זכאים לפיצויי פיטורים, עקב המעבר להעסקה באמצעות תאגידים מורשים. התביעה לחלף הודעה מוקדמת, נדחתה מאחר והעובדים המשיכו לעבוד באותו מקום. כך גם נדחו התביעות להפרשי שכר, דמי חגים דמי כלכלה בהעדר הוכחה, והתקבלו התביעות לפדיון חופשה, דמי הבראה, פנסיה, תשלום תמריץ אי היעדרות. עוד נדחתה תביעת אחד העובדים-המשיב 2- אשר לא התייצב לדיון. טענות הקיזוז של החברה בעניין הוצאות מגורים וביטוח רפואי נדחו בהעדר הוכחה.

 הילוכו של פסק הדין יהיה בהבאת טענות הצדדים בערעור החברה והכרעה בו ולאחר מכן הבאת טענות הצדדים בערעור העובדים והכרעה בו.

3.         ערעור החברה  (ע"ע 665/09)

            החברה הגישה ערעור המתייחס לחיוב בפיצויי פיטורים, תמריץ אי היעדרות וסכום הוצאות המשפט שנפסק לחובתה. בדיון שהתקיים ביום 5.9.11 הסכימה החברה לחזור בה מערעורה בעניין פיצויי הפיטורים לנוכח הנפסק בע"ע (ארצי) 137/08 מרטין אילינדז - פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ (מיום 22.8.10, לא פורסם).

            כמו כן בהתאם לנפסק בס"ק (ארצי) 18/08 התאחדות הקבלנים והבונים בישראל בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות עובדי הבניין והעץ (מיום 15.11.09 - לא פורסם) הסכימו המשיבים כי הערעור יתקבל בעניין תמריץ אי היעדרות והחיוב בפסק הדין יבוטל.

            החברה הותירה את ערעורה על עניין החיוב בהוצאות משפט בסך 40,000 ש"ח. לטענת החברה, סכום זה, אינו עולה בקנה אחד עם דחיית מרבית התביעות. לטענת החברה מאחר והתביעות התקבלו במיעוטן - בערך של כ-18% מסכום התביעה המקורי, ניתן ללמוד כי הן נדחו.

            פסיקת ההוצאות בסך 40,000 ש"ח אינה לוקחת בחשבון גם את ההוצאות וההליכים אליהם נקלעה החברה והעובדה שנמחקה תביעת עובד אחד בשל אי התייצבותו ; בנסיבות אלו סבורה החברה כי ראוי דוקא לחייב את העובדים בהוצאות משפט, או לכל הפחות לבטל או להפחית את החיוב בהוצאות.

4.         טענות העובדים בערעור החברה

            העובדים טוענים כי חלוקת סכום ההוצאות למספר העובדים מראה כי כל עובד קיבל 2,857 ש"ח. סכום ההוצאות שפוסקת הערכאה הדיונית אינו עניין בו נוטה להתערב ערכאת הערעור אלא אם מדובר במקרה חריג ויוצא דופן. במקרה שלפנינו פסיקת ההוצאות אינה גבוהה או חריגה.

5.         הכרעה

            לאחר שעיינו בטענות הצדדים מוצאים אנו כי אין מקום להתערב בהחלטת בית הדין האזורי לחייב את החברה בתשלום הוצאות בסך 40,000 ש"ח.

עניין פסיקת הוצאות נתון לשיקול הדעת של בית הדין קמא והלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן הוצאות משפט אלא במקרים חריגים (ע"ע (ארצי) 140/05 שטינמץ סילביה - נאגו מריאטה מיום 29.9.05).

            הערכאה הדיונית קרובה אל ההליך מעצם בריאתה: בפניה נשמעו הצדדים, היא מודעת להתנהלותם, פועלם ומחדליהם. ערכאה זו מכירה את התביעה, מורכבותה, הסעדים שהתבקשו בה, טענות ההגנה שנטענו, וכן היחס שבין הסעד שהתבקש לסעד שנפסק. הערכאה הדיונית ערה גם להיקף העבודה שהושקע על ידי כל בעלי הדין ולעיתים גם מובאים בפניה הסכמי שכר הטרחה שנחתמו בין הצדדים לבאי כוחם. (ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" ואח' - סיעת "יש עתיד ביאליק" ואח' ניתן ביום 16.6.05).

6.         במקרה שלפנינו למרבית העובדים נפסקו סכומים העולים על כ- 20,000 ש"ח. מכאן שתשלום של כ-2,800 ש"ח לכל אחד מהם בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד הינו סביר ומתקבל על הדעת, בשים לב לכך כי הסכומים שהחברה חויבה בהם הינם לפי חוקי המגן. בנסיבות אלו סכום ההוצאות אינו גבוה במיוחד אלא נמוך ומשקף בין השאר את היחס לסכומים שנפסקו. על כן הערעור בשאלת הוצאות המשפט נדחה.