השופטת רונית רוזנפלד
פתח דבר
1. המערער, מנהל המחלקה לאיכות הסביבה בעיריית קריית גת, טוען כי עם קבלתו לעבודה בעירייה בשנת 1991, שובץ בדרגה נמוכה מזו שהיה זכאי לה, ועקב כך קופח לאורך השנים בשכרו. טענותיו התקבלו בשעתו על ידי העירייה, ושכרו ודרגתו תוקנו רטרואקטיבית בהתאם. אלא שעל פי הנחיית הממונה על השכר, דרשה ממנו העירייה, היא המשיבה בהליך זה, השבת הפרשי השכר ששולמו לו לטענתה, שלא כדין. בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט אילן סופר; עב 2916/06), נדרש לשאלה בדבר דרגתו התחילית הנכונה של המערער עם קבלתו לעבודה, ולהמשך קידומו בדרגות לאורך השנים. בית הדין הגיע למסקנה כי לא נפלה טעות בשיבוצו התחילי של המערער. כפועל יוצא מכך נדחתה תביעתו, בה עתר לקבוע את דרגתו כגבוהה מזו בה היה משובץ לאורך השנים, ולביטול ההחזר כספי בו חויב. במסגרת הערעור טוען המערער, כי נוכח שיבוצו מלכתחילה בדרגה נמוכה מן המגיע לו, בדין שילמה לו העירייה הפרשי שכר על פי המגיע לו, ושלא בדין חויב בהחזר התשלומים.
מטעם הממונה על השכר התקבלה הודעה, כי משהחזיר המערער את כל הפרשי השכר שקיבל מעבר למגיע לו, אין הוא מעוניין להביא במסגרת הערעור את עמדתו בנפרד.
2. יצוין כי הערעור נשמע בפני מותב בהשתתפות נציגת הציבור גב' אסתר פרץ. משנבצר מן הגב' פרץ להמשיך ולהשתתף במותב, ובהסכמת הצדדים, ניתן בזאת פסק הדין על ידי המותב בהשתתפות נציג הציבור מר שלום חבשוש, וזאת על יסוד כלל החומר שבתיק.
הרקע העובדתי
3. המערער השתחרר מצה"ל בדרגת רס"ן בחודש יולי 1991, והתקבל מיד בסמוך לכך, בחודש אוגוסט 1991, לתפקיד מנהל המחלקה לאיכות הסביבה בעיריית קריית גת (להלן:
העירייה). דרגת השכר התחילית בה שובץ המערער היא דרגה 8 בדירוג המנהלי. ביום 1.9.94 קודם המערער לדרגה 10; ביום 1.7.96 קודם לדרגה 11, וביום 1.7.98 קודם לדרגה 12.
4. לפי העולה מפסק דינו של בית הדין האזורי, ביום 18.3.99 פנה המערער למנהלת כוח אדם בעירייה וטען, כי הדרגה בה התקבל לעבודה אינה תואמת את מעמדו כמנהל מחלקה, ואת דרגתו כרס"ן וויתקו בדרגה בצה"ל. לאור זאת, כך נטען, הוא זכאי
לשינוי הדרגה התחילית כך שתעמוד על 10+. המערער הוסיף וטען כי בהתאם לשנות עבודתו בעירייה, יש לקדמו לדרגה 14 ולשלם לו את הפרשי השכר הנובעים מכך. ביום 29.8.99 אישר עו"ד יצחק ניניו, אשר כיהן אז כיועץ המשפטי בעירייה, כי המערער זכאי לעדכון דרגתו ההתחלתית באופן רטרואקטיבי. ביום 16.1.00 כתבה מנהלת כוח אדם למנהל אגף מנהל וכספים בעירייה כי הדרגות בהן שובץ המערער היו צריכות להיות בין 10 ל-14 ועל כן הוא זכאי להפרשי שכר בשיעור 45,500 ש"ח. המערער קיבל סך כולל של 78,413 ש"ח בגין הפרשי שכר, כולל הפרשי הצמדה וריבית, והחל מיום 21.1.01 עודכנה דרגת שכרו לדרגה 13+.
5. ביום 28.1.02 הודיע משרד הפנים לראש העירייה דאז מר אלברט ארז, כי בביקורת שנערכה בעירייה נמצאו חריגות שכר, וזאת, בין היתר, בדרגות שניתנו לעובדים. ברשימת חריגות השכר הופיע גם המערער. בהודעה זו הנחה משרד הפנים את העירייה להחזיר את המערער לדרגה 12. ביום 19.10.03 פנה מר יואל ינון, ממונה פיקוח ובקרת שכר ברשויות המקומיות במשרד הפנים, לגזבר העירייה, וביקש, לאור הפרשי השכר החורגים ששולמו למערער, להורות על החזר הסכומים ששולמו ביתר לקופת העירייה. ביום 9.5.05 אישר מר ינון לסגן מנהל כח אדם בעירייה כי המערער יחזיר את הסכום בתשלומים חודשיים בסך 1,000 ש"ח בכל חודש.
6. בעקבות החלטות אלה
הגיש המערער תביעתו לבית הדין האזורי, בה טען, כי התקבל לעבודה בעירייה לאחר שחרורו מצה"ל בדרגת רס"ן. לדבריו משזו הייתה דרגתו במשך 7 שנים, הוא היה זכאי מלכתחילה לדרגה תחילית 10+ ולא לדרגה 8 שבה שובץ. לטענתו, גורמי העירייה ובהם היועץ המשפטי ומנהלת כוח אדם הסכימו כי נפל עיוות במסלול קידום הדרגות שלו. המערער הסתמך על כך, ולכן, העירייה מנועה כעת מלבקש החזר התשלומים שהועברו לו בגין הפרשי הדרגות. כמו כן אין חולק, כי כל שהגיע למערער עד ליום 31.8.98 הוכשר מכוח ההסכם הקיבוצי מיום 3.3.99. על כן, גם הוכשרה ההחלטה לתת למערער דרגה תחילית בשיעור 10+ מיומו הראשון. עוד נטען, כי המערער קופח ביחס לעובדים אחרים אשר עבדו תחתיו וקיבלו דרגת שכר גבוהה יותר, והתשלום בגין כך הוכשר. לאור זאת ביקש המערער כי יושבו לו הפרשי השכר אותם נאלץ להחזיר לעירייה. בסיכומיו בבית הדין האזורי, ולאחר שנדחתה בקשתו לתיקון כתב התביעה, טען המערער לחלופין לדרגה תחילית 9 או 9+.
העירייה טענה כי הפרשי השכר שולמו למערער בניגוד להסכמי השכר, והם מהווים תשלומים חורגים. הפחתת שכרו של המערער נעשתה בהתאם להוראות הממונה על השכר במשרד האוצר לפי חוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985. גם אם התחייבה העירייה לשלם למערער שכר לפי דרגה גבוהה יותר, היה קיים בנסיבות המקרה צידוק חוקי, מכוחו רשאית הייתה העירייה לבטל את התחייבותה. טענת המערער בדבר זכאות לדרגה תחילית 9 או 9+ מהווה הרחבת חזית, שכן זו לא באה במסגרת כתב התביעה, ובקשת המערער לתיקון כתב תביעה כך שיכלול טענה זו נדחתה. בנוסף נטען כי התביעה בגין דרגה זו התיישנה.
7. לתיק בית הדין האזורי הוגשה עמדת
הממונה על השכר, לפיה, על פי מסלולי הקידום המשותפים להסתדרות ולמרכז השלטון המקומי, מתח הדרגות המתאים לתפקיד אותו ממלא המערער הוא 8-11 בדרוג המנהלי. ככל שהמערער פרש מן הצבא בדרגת רס"ן עם ותק של 7 שנים לפחות, הוא היה זכאי לדרגה תחילית של 7+. מכאן, שדרגת שכר 8 אותה קיבל בשנת 1991 היא דרגת שכר תקינה. למרות מתח הדרגות המתאים לתפקיד, קיבל המערער בחודש אוגוסט 1998 דרגת שכר 12, ובחודש נובמבר 2001 קיבל דרגה 13. לפיכך, בהתאם להסכם הקיבוצי מיום 3.3.99, המסדיר את חריגות השכר ברשויות המקומיות, ניתנה הנחייה לעירייה להוריד את דרגת השכר של המערער לדרגה 12, וכן לפעול להשבת הפרשי השכר שקיבל המערער בגין הקידום הרטרואקטיבי בדרגות.
פסק הדין של בית הדין האזורי
8. בית הדין האזורי בחן את דרגתו התחילית של המערער בהתייחס להוראת חוקת העבודה ברשויות המקומיות, וזאת בשים לב לשני הסדרים המצויים בחוקה. ההסדר האחד הוא ההסדר עליו נסמכה תביעת המערער מלכתחילה, והוא ההסדר המתייחס לדרגה המגיעה לאיש צבא קבע בדרגת המערער וויתקו בדרגה, עם שחרורו מצה"ל ושילובו ברשות מקומית. ההסדר השני מתייחס למתח הדרגות כפי שקבוע היה בשעתו למשרת מנהל מחלקה ברשות מקומית מסוג המשיבה.
נקבע כי יישום ההקבלה בין הדרגות בצה"ל וויתקו של המערער בדרגה על המקרה דנן מביא לתוצאה לפיה דרגתו התחילית של המערער הייתה צריכה לעמוד על 7+. כמו כן הפנה בית הדין להודעה בנושא מסלולי קידום בדרוג האחיד שפורסמה ביום 14.9.84, החלה בעת קליטתו של המערער כעובד העירייה בשנת 1991. על פי המפורט בהודעה, מנהל מחלקה ברשות מקומית ברמה ב' ייהנה ממתח הדרגות שבין יט1 ל-כ'. לפי טבלת ההמרה בין הדירוג באותיות לדירוג המנהלי האחיד במספרים, דרגה יט1 שוות ערך לדרגה 7 ואילו דרגה כ' הינה דרגה 9+. יישום הוראות אלה בעניינו של המערער תוך התחשבות בדרגתו הצבאית מלמד, כי מתח הדרגות כפי שהיה בשעתו למשרת המערער היה 7 עד 9+, משמע, הדרגה המקסימאלית אליה יכול היה המערער להגיע היא 9+. בפועל, המערער שובץ עם תחילת העסקתו בדרגה 8; בחודש ספטמבר 1994 קודם לדרגה 10, בחודש יולי 1996 קודם לדרגה 11 ובחודש יולי 1998 קודם לדרגה 12.
בית הדין עמד על כך שלאחר שמנהל כח אדם בעירייה והיועץ המשפטי היו סבורים כי הקידום לא נעשה כראוי, קודם המערער באופן רטרואקטיבי ובגין כך קיבל הפרשי שכר כעולה ממכתב מנהלת כח אדם-
8/91 - 11+10
9/94 - 13/+12
7/96 - 14/+13