ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
216-10,31202-04-10
06/03/2013
|
בפני השופט:
1. סגן הנשיאה יגאל פליטמן 2. ורדה וירט-ליבנה 3. סיגל דוידוב-מוטולה 4. נציג ציבור (עובדים) מר שלום חבשוש 5. נציג ציבור (מעבידים) מר משה אורן
|
- נגד - |
התובע:
יצחק אבישר
|
הנתבע:
1. א.ס. עירוני רמת גן מיסודם של בית"ר ומכבי רמת גן בע"מ ח.פ. 513598342 2. עמותת בני רמת גן מחלקת הכדורסל מיסודם של בית"ר ומכבי רמת גן ע.ר. 580279636
|
פסק-דין |
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1. בפנינו שני ערעורים, שהדיון בהם אוחד, על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (סגנית הנשיאה (כתוארה אז) לאה גליקסמן ונציגת הציבור גב' אורה אופנהיים-דוניו; עב' 8770/05). השאלות המרכזיות העולות לדיון נוגעות למשמעות סיום עבודתו של מאמן קבוצת כדורסל תוך כדי עונת המשחקים, ולגוף המשפטי עליו יש להטיל אחריות בפיצויו.
הרקע העובדתי
2. המערער בע"ע 31202-04-10, מר יצחק אבישר (להלן:
המערער), היה בתקופה הרלוונטית מאמן כדורסל, אשר עסק באימון קבוצות בליגה הלאומית החל מעונת 1987/1988.
המערער סיים - עוד בשנת 1986 - קורס מאמני כדורסל, אך לא השלים שלוש בחינות עיוניות ובשל כך לא קיבל בזמנו תעודת מאמן מוסמך. העדרה של התעודה לא מנע מהמערער לשמש בפועל כמאמן קבוצות, ולקבל מדי שנה "כרטיס מאמן" מטעם ארגון מאמני הכדורסל ואיגוד הכדורסל, וזאת עד למתואר להלן.
3. בחודש אוגוסט 2004 החל המערער לאמן את קבוצת הבוגרים של "עירוני רמת גן" (להלן:
הקבוצה), אשר שיחקה אותה עת בליגה הלאומית בכדורסל, מכוח הסכם בכתב מיום 25.8.04 (להלן:
ההסכם או
הסכם העבודה). ההסכם נחתם על גבי טופס סטנדרטי של איגוד הכדורסל בישראל, והצד החתום עליו מול המערער הינו "קבוצת עירוני ר"ג", ללא ציון האישיות המשפטית המדויקת במסגרתה הינה פועלת.
בהסכם נקבע כי המערער יאמן את הקבוצה בעונת המשחקים 2004/2005, ובתנאים מסוימים גם בעונת 2005/2006.
4. סמוך לאחר תחילת עונת הכדורסל 2004/2005 הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ 10068/04
קרן נ. שרת החינוך,
התרבות והספורט; להלן -
העתירה), כנגד אי אכיפתו בענף הכדורסל של סעיף 2(א) לתקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה), התשנ"ז - 1977 (להלן
: סעיף 2(א) ו-
תקנות הספורט בהתאמה).
סעיף 2(א) קובע, כי "
בענף ספורט תחרותי או שיש בו סיכון גופני כמפורט להלן לא יוכל אדם לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה לאותו ענף...", אך בפועל לא נאכף הוא בענף הכדורסל - על אף ציונו המפורש של ענף זה במסגרת התקנה - עד לאותה עתירה.
5. ביום 24.10.04 פנה המערער לארגון מאמני הכדורסל וביקש הנפקת "כרטיס מאמן" כמדי שנה. בהתחשב בעתירה שהוגשה, קיבל כרטיס זמני בלבד, ונמסר לו על ידי מזכירת הארגון כי עניינו יועבר לוועדת החריגים של מינהל הספורט במשרד החינוך, התרבות והספורט (להלן:
ועדת החריגים ו-
מינהל הספורט בהתאמה), וכי זו תאפשר לו להשלים את חובותיו בבית הספר למאמנים עד תום העונה.
6. ביום 14.11.04 נמסר למערער על החלטת ועדת החריגים, לפיה החל מיום 16.11.04 לא יאושר עוד למאמנים חסרי תעודת הסמכה לנהל את משחקי קבוצתם בעמידה סמוך לקו האורך של המגרש. ועדת החריגים החליטה לאפשר למערער, ולשבעה מאמנים נוספים במצב דומה, להשלים את ההסמכה בהליך מזורז בתוך פרק זמן קצר; עד לקבלת התעודה, כך נקבע, יוכלו להמשיך ולנהל את אימוני הקבוצה ומשחקיה, אולם על קווי המגרש יידרש לעמוד עוזר המאמן.
המערער עדכן את הגורמים המוסמכים בקבוצה על החלטה זו ביום 17.11.04. טרם מועד זה לא ידעה הקבוצה על בעיה כלשהי בנוגע לתעודת ההסמכה של המערער.
7. ביום 23.11.04, במחזור השישי של ליגת הכדורסל לעונת 2004/2005, ובהתאם להחלטת ועדת החריגים, לא התאפשר למערער לעמוד על הקווים במגרש ולנהל את משחק הקבוצה. במקומו עמד על הקווים אחד משחקני הקבוצה, שהינו בעל תעודת מאמן מוסמך. אין חולק כי הקבוצה הפסידה באותו משחק.
8. ביום 24.11.04 החל המערער בלימודי ההשלמה לקראת קבלת תעודת מאמן מוסמך, ואמור היה לסיימם - לפי מכתב שנשלח לקבוצה על ידי מכון וינגייט - ביום 3.12.04.
9. ביום 25.11.04 באה העסקתו של המערער כמאמן הקבוצה לידי סיום, בעקבות פגישה מאותו יום בינו לבין שניים מחברי הנהלת הקבוצה וביניהם היו"ר מר בני ברנר. המערער טען כי פוטר לאלתר במהלך אותה פגישה, בעוד שהקבוצה טענה כי הוחלט בהסכמה על סיום ההתקשרות בהתחשב בהעדרה של תעודת מאמן מוסמך. המאמן שהחליף את המערער החל בעבודתו כבר באותו יום.
10. ביום 7.12.04 השלים המערער את חובות לימודיו במכון וינגייט, וממועד זה היה זכאי לתעודת מאמן כדורסל מוסמך.
11. ביום 13.4.05 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעתירה, ונקבע כי לאחר סיום עונת הכדורסל 2004/2005 "
אין להעסיק עוד מאמן של קבוצת כדורסל בלא שיש בידו תעודת הסמכה". באשר לדרישה הקונקרטית שהיוותה את הבסיס להגשת העתירה, להפסיק העסקתו של מר עודד קטש כמאמן קבוצת הכדורסל "הפועל גליל עליון גולן" - נקבע כי הגם שאין לו תעודת הסמכה, אך כיוון שהסתמך על עמדת הגורמים המוסמכים במינהל הספורט ואיגוד הכדורסל - יש לאפשר לו לסיים את עונת 2004/2005.
12. ביום 9.10.05 - ולאחר שעד לאותו מועד לא קיבל המערער דבר על חשבון השכר המגיע לו - הגיש המערער את תביעתו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בהחלטה מקדמית נקבע כי תביעתו של המערער תתברר בבית הדין, ולא בהליך בוררות מכוח חוק הספורט, התשמ"ח - 1988 (להלן:
חוק הספורט; החלטת הנשיאה דאז עליה פוגל מיום 6.4.09). הנימוקים לכך היו חלוף הזמן; התיישנות עילת הבוררות על פי חוק הספורט; והיות חלק מעילות התביעה זכויות קוגנטיות.