השופטת רונית רוזנפלד
פתח דבר
1. עניינו של ערעור זה בפסיקת הוצאות משפט למערער, בנסיבות שבהן באה תביעתו בבית הדין האזורי לסיומה, מבלי שהיה צורך לקיים בה דיון לגופו של עניין. בית הדין האזורי בחיפה (השופטת עדנה קוטן; בל 801-09-09) מחק את תביעת המערער, ודחה את בקשתו לחיוב המוסד לביטוח לאומי בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. על דחיית הבקשה לחיוב המוסד בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סב הערעור שלפנינו, שנדון על דרך של סיכומים בכתב.
הרקע העובדתי
2. ביום 1.9.09 הגיש המערער תביעתו לבית הדין האזורי בחיפה, ובה ביקש לקבל סעד בשני עניינים: הראשון שבהם "כינוס ועדת ערר חדשה בשל אי מתן הכרעה מזה למעלה משנה", והעניין השני- חיוב המוסד לביטוח לאומי בתשלום הוצאות פינוי באמצעות אמבולנס, אותן שילם המערער למגן דוד אדום מכיסו בשיעור 588 ש"ח.
בכתב ההגנה טען המוסד לביטוח לאומי, כי ועדת הערר לא השלימה את דיוניה בערר שהגיש המערער, וזאת נוכח העובדה שהמערער לא המציא לוועדה את מלוא המסמכים הרפואיים אותם התבקש להמציא, ובהם תיקו הרפואי האורטופדי. עוד נטען, כי המוסד פנה כמה פעמים אל קופת החולים בדרישה לקבלת המסמכים ולא נענה.
בכתב ההגנה לא התייחס המוסד לתביעת המערער להחזר הוצאות האמבולנס.
.....
3.
ביום 3.2.2010 הודיע המוסד לביטוח לאומי לבית הדין, כי העביר הודעת התחייבות למגן דוד אדום בעניין הוצאות הפינוי באמבולנס. משהודיע ב"כ המערער כי אין הדבר מקובל עליו, היות שכבר שילם מכיסו את הוצאות הפינוי, הודיע המוסד ביום 9.2.2010, כי יעביר את התשלום ישירות למערער. בתגובה הודיע ב"כ המערער כי עומד הוא על המשך ההליכים, וזאת נוכח אי קבלת סעד בעניין כינוסה המתבקש של ועדת הערר. ב"כ המערער ציין בהודעתו, כי בעוד שבכתב ההגנה נטען כי המוסד יעשה מאמץ לזירוז העניין, דבר לא נעשה מאז
...
4. בדיון שהתקיים ביום 24.2.10 בבית הדין, טענה ב"כ המוסד לביטוח לאומי כי הדיון בעניינו של המערער בוועדה מתעכב נוכח אי קבלתו של התיק הרפואי האורטופדי של המערער מקופת החולים. ב"כ המוסד טענה, כי על אף שהמוסד לביטוח לאומי פנה מספר פעמים לקופת החולים בבקשה להעביר את התיק הרפואי, התיק לא הועבר. מנגד טען המערער כי פנה לקופת חולים, שציינה לפניו, כי היא פעלה על פי פניות המוסד, וכי בפעם האחרונה העבירה את התיק הרפואי על פי בקשה מחודש נובמבר 2009.
עיון של בית הדין בתיק, במהלך הדיון, העלה כי התיק הרפואי האורטופדי של המערער הומצא לבית הדין. התברר, כי החומר הרפואי הוזמן על ידי בית הדין מקופת חולים כללית, על פי בקשת המוסד לביטוח לאומי מיום 11.11.09, שצורפה לכתב ההגנה. התיק הוגש לבית הדין על ידי קופת החולים ביום 8.12.09.
החלטת בית הדין האזורי
5. משהתברר, כי החומר הרפואי האורטופדי של המערער נמצא בתיק בית הדין, הביע בית הדין האזורי את תמיהתו על כך שהיה צורך בקיום הדיון. בית הדין הורה לנציג מטעם המוסד לביטוח לאומי לצלם את החומר הרפואי בתוך 10 ימים, ולהמציאו לאלתר לוועדה הרפואית, שתתכנס בסמיכות ככל האפשר למועד קבלת המסמכים הרפואיים. משבאו שני העניינים מושא התביעה על פתרונם, הורה בית הדין על מחיקת התביעה. לאחר ששמע את טיעוני הצדדים בעניין פסיקת הוצאות משפט, דחה בית הדין את בקשת המערער לפסיקת הוצאות. בית הדין ציין, כי לכתב ההגנה שהוגש בחודש נובמבר 2009 צורפה בקשת המוסד לביטוח לאומי, להזמין לתיק בית הדין את התיעוד הדרוש להשלמת הדיון בעניינו של המערער. כמו כן שלח המוסד מכתבים אל קופת חולים בדרישה להמצאת החומר עוד קודם להגשת התביעה. בית הדין מצא, כי המוסד פעל בשקידה ראויה ובסבירות, בין קודם להגשת התביעה ובין לאחריה, ועל כן לא מצא מקום להורות על חיוב המוסד בהוצאות משפט.
הערעור
6.
לטענת המערער, רק בעקבות הגשת התביעה, ומחצית השנה לאחר שהוגשה, הואיל המוסד לביטוח לאומי לשלם לו את הוצאות הפינוי באמבולנס. כמו כן, האחריות להמצאת כרטיסו הרפואי של המערער אל הוועדה, מוטלת על שכם המוסד לביטוח לאומי. בשל אי קיום דיון בעניינו של המערער, עוכב הטיפול בתביעתו בקשר לקבלת פיצויים מחברת הביטוח. בפני המערער לא נותרה ברירה אלא להגיש תביעה, שבגינה נאלץ לשאת בהוצאות, ומן הראוי לפצותו עליהן. בעל דין שזכה, זכאי לקבל הוצאות, שלא יצא שכרו בהפסדו.
7.
לטענת המוסד לביטוח לאומי, הלכה היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בקשר לפסיקת הוצאות משפט.
לגופו של עניין, באשר להוצאות האמבולנס, המוסד לביטוח לאומי קיבל את טענת המערער כבר ביום 4.2.10, ובכך ייתר את הצורך בתביעה. המוסד פעל כהלכה גם בכל הקשור להזמנת תיקו הרפואי של המערער מקופת החולים. לפני בית הדין האזורי הוצגו העתקי מכתבים מחודשים פברואר, מרץ, יוני ושני מכתבים מחודש אוגוסט 2009. המוסד פעל בשקידה ראויה ובסבירות ככל שניתן. כמו כן, דבר העדר המסמכים היה ידוע למערער. לתיק בית הדין אף צורף החומר הרפואי, ומשכך, אם היה התיק בידי המערער לא ברור על שום מה פנה לבית הדין.
ההכרעה
8. לאחר שעיינו בכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל החלטה כי דין הערעור להתקבל, וכי בנסיבות העניין היה מקום לחיוב המוסד לביטוח לאומי בתשלום הוצאות שכ"ט עו"ד למערער. נמצאנו למדים, כי המערער פנה אל המוסד פעמים אחדות בדרישה לתשלום הוצאות האמבולנס ולא זכה למענה (פניות מ-1.9.08, ומ-16.1.09). בכתב ההגנה לא הגיב המוסד לטענות המערער לעניין זה, ורק בחודש פברואר 2010 קיבל המערער לידיו את התשלום המגיע לו. בנסיבות העניין, משנצרך המערער להגיש תביעה לבית הדין על מנת לקבל את המגיע לו, הוא זכאי לפיצוי בגין הוצאותיו.
מן התיק אף עולה, כי הייתה זו התביעה שהגיש לבית הדין, שאפשרה בסופו של יום, התקדמות בבירור עניינו של המערער בוועדת הערר. טעות נפלה בסיכומים שהגיש המוסד לביטוח לאומי במסגרת הערעור, בטענה כי המסמכים הרפואיים החסרים הוגשו על ידי המערער לתיק בית הדין האזורי. לפי העולה מן התיק, המסמכים הוגשו על ידי קופת החולים, על פי בקשת המוסד לביטוח לאומי שהומצאה לקופת חולים באמצעות בית הדין. ב"כ המוסד הפנתה למכתבים שנשלחו אל קופת חולים עוד לפני הגשת התביעה, ובהם שתי תזכורות בחודש אוגוסט 2009. מכך עולה, כי המוסד הוא הגורם המופקד על איסוף החומר הרפואי שיעמוד לפני הוועדה. מכל מקום
, פניות המוסד הופסקו בחודש אוגוסט 2009. מאז, לא פעל המוסד בעניינו של המערער, ואף לאחר שהתבקשה במהלך חודש נובמבר 2009 הזמנת החומר הרפואי באמצעות בית הדין, לא נערכה בדיקה אם המסמכים הומצאו לבית הדין. רק בדרך מקרה, במהלך הדיון שהתקיים בבית הדין בחודש פברואר 2010, התברר כי התיק הרפואי החסר נמצא. הנה כי כן,
מכלל האמור עולה כי הייתה זו התביעה המשפטית שהגיש המערער שהביאה לפתרון, ולקבלת הסעדים להם היה זכאי.