1. הנתבע עבד עבור התובעת (להלן -
"התובעת" או
"ימית"), כמנהל השיווק שלה באזור דרום אמריקה.
בתיק זה נפרשה לפנינו יריעה רחבה ומסועפת של קשרים עסקיים, שנרקמו בין מספר חברות ישראליות וחברות מאמריקה הלטינית, שהתמחותן בתחום הטיפול והסינון במים.
השאלות המרכזיות בהן עלינו להכריע, הינן - האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הנתבע לתובעת, וככל שהתקיימו יחסים כאלה, האם קשרים שקיים הנתבע עם חברה מתחרה של התובעת - נירוסופט, במקביל לעבודתו אצל התובעת, היו לגיטימיים ונעשו במסגרת תפקידו כמנהל השיווק של התובעת ולשם קידום ענייניה, או שמא הוא נהג בניגוד עניינים, תוך הפרת חובות האמון שלו כעובד התובעת, ותוך גזל סודותיה המסחריים.
מרבית הראיות שהובאו לפנינו, עוסקות בעסקה בה הייתה מעורבת התובעת, ואשר בסופו של יום בוצעה על ידי נירוסופט כאשר, לטענת התובעת, הפרות חובות האמון וההגינות של הנתבע כלפיה, הם שגרמו לה לאבדן העסקה, ולכך שנירוסופט זכתה בעסקה.
בתביעתה, מבקשת התובעת כי נפסוק לה שורה של סעדים בסך כולל של 2 מיליון שקל אשר, לטענתה, היא זכאית להם מהנתבע, כפועל יוצא של מעשיו הפסולים.
בהמשך פסק הדין, נסקור סעדים אלו, אחד לאחד, לאחר שנעמוד על הנפשות הפועלות והרקע הרלוונטי לתביעה.
2. בתחילת ההליך כללה ימית בכתב התביעה נתבע נוסף - הוא גוסטבו דמינס, גיסו של הנתבע (להלן
-
"גוסטבו"), אשר שימש אף הוא כאיש שיווק של ימית באמריקה הלטינית, יחד עם הנתבע.
גוסטבו הינו אזרח ארגנטינה, עבודתו בוצעה כולה בדרום אמריקה, ולא בשטח ישראל ובהסכם שנכרת בינו ובין ימית קיימת תנית שיפוט זר.
בעקבות בקשה למחיקת התביעה כנגד גוסטבו על הסף, בשל פורום לא נאות, הודיעה ימית, כי היא מבקשת למחוק את התביעה נגד גוסטבו והתביעה נגדו נמחקה (ע' 6 ש' 17 וע' 8 ש' 5 לפרוט' וכן ראה החלטת בית הדין מיום 23/4/09).
3. במסגרת תיק זה נוהלו מספר הליכים מקדמיים:
בתאריך 22/5/08 הגישה ימית בקשה למתן סעדים זמניים האוסרים על המשיבים - הנתבע, גוסטבו ונירוסופט - לעשות שימוש במידע וסודות מסחריים השייכים לימית, לפנות ללקוחותיה וליתן שירות בשורה של פרויקטים בהם ימית מעורבת (בש"א 3735/08).
החלטה מיום 3/6/08 נתנה תוקף להסכמת הצדדים, לפיה המשיבים לא יעסקו בפרויקטים הנדונים, וכי המחשבים שבהם הנתבע וגוסטבו עשו שימוש, יועברו לידי גורם מקצועי מקובל ויוחזקו על ידו כנאמן (ראה גם החלטתנו מיום 4/9/08 בתיק בש"א 5324/08).
הליך נוסף נגע לאופן הטיפול בקבצים שנמצאו על מחשבו של הנתבע, ואשר בתחילה הוחזקו על ידי נאמן. בהתייחס לקבצים אלו, הגישה נירוסופט בתאריך 9/11/08 בקשה למתן צו ארעי וצו קבוע להגנה על קניין וסודות מסחריים (הבקשה הוגשה במסגרת התיק העיקרי). בהחלטה מיום 13/11/08 נקבע המנגנון, לפיו תיערך בחינה, האם קיימים קבצים המהווים סוד מסחרי וכיצד יש לנהוג בהם, והכל כמפורט בהחלטה.
4. חלק לא מבוטל של המסמכים שצורפו לתצהירים, והוגשו כמוצגים, נכתבו במקורם בשפה הספרדית, ולנוכח החלטתנו מ- 28/12/09, הגישו הצדדים תרגום של המסמכים לעברית.
בהחלטה נקבע, כי אין צורך בתרגום לעברית של פרטים טכניים שאינם רלוונטיים. כן נקבע, כי מסמך שלא יתורגם לא יהווה חלק מחומר הראיות, וכי ככל שצד כלשהו חולק על התרגום בנוגע למסמך מסוים, עליו להסב את תשומת לב בית הדין לכך בפתח הדיון מיום 11/1/10, על מנת שתינתן החלטה מתאימה על ביצוע תרגום על ידי נוטריון. משלא הועלו על ידי הצדדים השגות לעניין התרגום בדרך שנקבעה, נתבסס, במסגרת פסק-הדין, על המסמכים המתורגמים, ככל שהדבר נדרש.
5. נציין, כי בנוסף להליך שהתקיים לפנינו, התנהלו/מתנהלות תביעות נוספות הקשורות בתשתית עובדתית דומה ו/או זהה לזו שלפנינו, לפני בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום.
בבית משפט המחוזי, הגישה ימית תביעה נגד נירוסופט (ראה ע' 6 ש' 21 לפרוטוקול).
זאת ועוד, בעקבות תלונה במשטרה שהגישה ימית נגד הנתבע, הוגש נגדו כתב אישום בגין אחד האירועים שנדרש להכרעה גם בתיק שלפנינו (ת"פ 32777-07-10, בימ"ש שלום נתניה).
לאחר תום שמיעת הראיות בתיק שלפנינו, הגישו הצדדים את הכרעת הדין בתיק הפלילי אשר קבעה, כי הנתבע בצע את העבירות המיוחסות לו בכתב אישום מתוקן שהוגש נגדו, לאחר שהודה בעובדות ובעבירה של קבלת דבר במרמה.