ע"א
בית המשפט העליון בירושלים
|
7659-01
04/03/2004
|
בפני השופט:
1. תאודור אור
2. אליעזר ריבלין
3. אשר גרוניס
|
| - נגד - |
התובע:
מסרואה עבד אל רחמן
עו"ד מנחם אנבר
|
הנתבע:
1. מסרואה ראתה
2. הפניקס חב' לביטוח בע"מ ואח'
עו"ד אורון מייל
|
| פסק-דין |
השופט א' ריבלין:
1. המערער, יליד שנת 1976, נפגע בתאונת דרכים ביום 14.2.1994. בעקבות התאונה נבדק המערער על ידי רופאי המוסד לביטוח לאומי, ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 60% לצמיתות (לאחר שיקלול). שיעור הנכות נקבע בהתחשב בחסר שהוסב למערער בעצם הגולגולת ובנכות נפשית ממנה הוא סובל בשיעור של 50%. דא עקא, שנסתבר בבית-המשפט, כי רופאי המוסד לביטוח לאומי לא הביאו בחשבון קביעתם נכות קודמת ממנה סבל המערער. מומחה רפואי אשר נתמנה על ידי בית המשפט מצא כי עוד קודם לתאונה סבל המערער מנכות נפשית בשיעור של בין 15% ל-20%, וכי נכות קודמת זו התבטאה גם בגריעה, בשיעור דומה, מן היכולת התפקודית של המערער. בהתחשב בכל אלה בחר בית המשפט המחוזי לקבוע כי המערער סובל כתוצאה מהתאונה עצמה מנכות רפואית משוקללת בשיעור של 44%, וכי נכות זו מבטאת במלואה גם את הגריעה מיכולת ההשתכרות שלו. אשר לבסיס השכר הצריך להיות מובא בחשבון בשומת הפסד ההשתכרות של המערער, קבע בית המשפט המחוזי כי בשל שקודם לתאונה עבד המערער בשכר יומי בעבודות מזדמנות, יש לקבוע כי שכרו אלמלא התאונה היה מסתכם ב- 1,020 ש"ח לחודש, ולאחר שיערוך בסכום של 1,661 ש"ח.
בית המשפט המחוזי מצא כי המערער נזקק לעזרת הזולת, ופסק לו, בגין ראש הנזק הזה, סכום של 50,000 ש"ח לעבר ו- 500,000 ש"ח לעתיד.
2. המערער והמשיבים משיגים על פסק הדין. זה סובר כי בית המשפט המעיט בהערכת נזקו, ואלה סבורים כי בית המשפט הפריז בשומת הנזק. המערער סבור כי ראוי היה להביא בחשבון הפסד ההשתכרות בסיס גבוה יותר של שכר עבודה בהתחשב בעובדה שהוא עבר בהצלחה הכשרה במקצוע החשמל. הוא גם סבור כי ראוי היה לפסוק לו סכום גבוה יותר בגין עלות ההשגחה שהוא נזקק לה בשל נכותו. המשיבים טוענים, לעומתו, כי בית המשפט סטה מקביעותיו שלו, לפיהן מקצת מהנכות הרפואית אין לה נפקות תפקודית, כשקבע כי הפסד ההשתכרות של המערער יהיה מלא - זהה בשיעורו לנכות הרפואית שהוסבה בתאונה. עוד טוענים המשיבים כי לא באה עדות לכך שהמערער נזקק בעבר לעזרת הזולת בשכר. לשיטתם, גם לא היה מקום לפסוק לו פיצוי בגין הוצאות רפואיות, שכן לא הובאה ראייה שהוא יזדקק לשירותים רפואיים מעבר לאלה הכלולים בסל הבריאות. המשיבים מציינים כי המערער לא הביא בפני רופאי המוסד לביטוח לאומי את דבר נכותו הקודמת, ומכל מקום הם מבקשים להביא בחשבון חישוב נזקיו את העובדה שהוא קיבל ואמור לקבל תגמולים מן המוסד לביטוח לאומי בסכומים כוללים המסתכמים, לפי הערכת אקטואר מטעמם, בכ - 3,000,000 ש"ח.
3. לאחר שנתנו דעתנו לכל טענות הצדדים, מצאנו כי יש מקום להתערבות מסויימת בשומת הנזק. אף אם הפריז בית המשפט משהו בקביעת שיעור הגריעה מן ההשתכרות, הרי שהמעיט בבחירת בסיס השכר, בהתחשב בעובדה שהמערער היה צעיר לימים ביום קרות התאונה. חרף נסיבותיו האישיות הקשות טרם לתאונה, ראוי היה להניח כי אלמלא התאונה היה בסיס שכרו בהמשך דרכו גבוה יותר. בהתחשב בכל אלה, נראה לנו כי ראוי להוסיף לסכום הגלובלי שנפסק בגין הפסד ההשתכרות בעתיד, סכום כולל של 100,000 ש"ח, נכון ליום פסק הדין. כמו כן ראוי היה להביא בחשבון הפיצויים צורך רב יותר להסתייע בעזרת הזולת בתקופה שמיום פסק-הדין ואילך. ראוי להגדיל את הפיצוי בגין ראש נזק זה בסכום של 200,000 ש"ח, נכון ליום פסק הדין. זאת, משמביאים בחשבון את הצורך בסיוע ובהשגחה בפרק זמן כולל של שעתיים עד שלוש שעות בממוצע בכל יום.
4. התוצאה היא שיש לקבל את הערעור באופן שלסכום הפיצוי בגין נזקי העתיד יתווסף הסכום הכולל של 300,000 ש"ח, נכון ליום פסק-הדין. בהתחשב בצורך בניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי, זכאי המערער לקבל לידיו לפחות רבע מכלל הפיצויים הכוללים. שכר טרחת עורך הדין בבית המשפט המחוזי ייקבע בהתאם. בעניין אחרון זה טעה בית המשפט, משפסק למערער שכר טרחת עורך-דין בשיעור של 10% מסכום הפיצויים, שכן השיעור הנכון הוא 13%.
במובנים האמורים מתקבל הערעור. הערעור שכנגד נדחה. המשיבים ישאו בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך-דינו בבית משפט זה בסכום של 15,000 ש"ח.
ש ו פ ט
המשנה לנשיא ת' אור:
אני מסכים.
המשנה לנשיא
השופט א' גרוניס:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' ריבלין.
ניתן היום, י"א באדר תשס"ד (4.3.2004).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /אמ