השופט ד"ר קובי ורדי - אב"ד:
1. שני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (
כבוד השופטת איילה גזית), מיום 14/4/13 בת.א 17437/08, בו התקבלה ברובה תביעת המערערת (להלן גם:
"החברה"), ונדחתה ברובה התביעה שכנגד שהגישו המשיבים (להלן גם:
"מוסרי").
הרקע העובדתי והמחלוקות
2. מדובר בתביעה שהוגשה ע"י החברה כנגד מוסרי בסך של 1,064,016 ש"ח. בכתב התביעה המתוקן נטען כי האחים מוסרי העוסקים במתן הלוואות כספים בשוק האפור ובניכיון המחאות בריבית, ביקשו בסוף שנת 2004 מהחברה, העוסקת בין היתר בעבודות פיתוח ובנייה, לסייע להם במתן "שיקים טובה", ע"י כך שמוסרי ייתנו שיקים שלהם ויקבלו שיקים של החברה.
כן נאמר בתביעה כי במהלך שנת 2005 (ואף 2004) מסרה החברה למוסרי המחאות בסכום כולל של 4,723,543 ש"ח שנפרעו כולן ומאידך מוסרי מסרו לחברה המחאות בסכום כולל של 3,825,000 ש"ח והפרש משוערך זה, הוא הסכום הנתבע בתביעה בסך 1,064,016 ש"ח.
3. מוסרי הגישו תביעה שכנגד כנגד החברה ע"ס 1,073,488 ש"ח בה טענו, שבין הצדדים היו שלוש התקשרויות עסקיות.
התקשרות ראשונה שעל פיה ערב מנהל החברה מר ישעיהו חכשורי (להלן:
"חכשורי") לחובות חברות שבבעלותו וניהולו של אחיו יונה חכשורי (להלן:
"יונה") ע"ס 1,500,000 ש"ח שלהבטחת פרעונם משך המחאה על הסך הנ"ל לטובת מוסרי.
התקשרות שניה שעל פיה החברה מסרה למוסרי שיקים לניכיון של לקוחותיה, אשר עליהם חתמה החברה חתימת היסב.
התקשרות שלישית שעל פיה הוסכם בין מוסרי לחכשורי, לפי בקשתו של חכשורי, על ביצוע החלפת שיקים טובה, החברה מסרה למוסרי שיקים ומנגד קיבלה שיקים נגדיים באמצעותם החברה קיבלה אשראי בבנק.
כן נטען ע"י מוסרי כי באשר להתקשרות הראשונה הוגשה ע"י מוסרי בקשה לביצועו של השיק שנמשך ע"י חכשורי, שהגיש התנגדות וההליכים מתנהלים בתיק אחר.
לגבי ההתקשרות השניה נטען ע"י מוסרי כי הוגשו כנגד החברה בקשות לביצוע המחאות לקוחותיה שלא כובדו במסגרת תיק הוצל"פ שהוגשו שם התנגדויות וההליכים מתנהלים בתיק אחר.
לגבי ההתקשרות השלישית נטען ע"י מוסרי כי במועד כלשהו בשנת 2004 החברה באמצעות חכשורי פנתה למוסרי וביקשה שיקים דחויים שיסייעו לה לצורך קבלת אשראי בבנק, שכן לא היה בידה שיקים של לקוחות לשם כך. מוסרי הסכימו לבקשת חכשורי, בכפוף לקבלת שיקים נגדיים, ללא קשר לביצוע ניכיונות השיקים שהחברה ביצעה אצל מוסרי וללא קשר לערבות שנתן חכשורי לאחיו יונה.
כן נטען שלאחר שהחברה הגישה כנגדם את התביעה עשו מוסרי בדיקה באשר לשיקים שפורטו ע"י החברה ונתגלה להם שלא זו בלבד שאין להם כל חוב לחברה אלא שהחברה נשארה חייבת להם סך של 789,000 ש"ח (נומינאלי) ובגין יתרה זו הוגשה התביעה שכנגד משוערכת לסך של 1,073,488 ש"ח.
סכום זה נובע מההפרש בין השיקים טובה שהחברה מסרה למוסרי שנפרעו בסך של 4,285,000 ש"ח מול שיקים טובה שמסרו מוסרי לחברה שנפרעו בסך של 5,044,000 ש"ח (הפרש של 759,000 ש"ח קרן) וכן שיקים בסך 30,000 ש"ח שהושבו באמצעות הפקידה שהחברה לא שילמה בגינם בסך של 30,000 ש"ח.
פסק דינו של בית משפט קמא
4. בית המשפט קמא קבע כי מהמסכת העובדתית שנפרסה בפניו עולה כי בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים מורכבת ומסובכת של ניכיון שיקים, החלפות של שיקים טובה, ואלה הולידו החזרות שיקים חוזרות ונשנות וכתוצאה מכך, התקיימו מספר התקשרויות מבלי שהצדדים ערכו רישומים מדוייקים ומוסכמים בזמן אמת, מערכת שהולידה הגשת תביעות במספר בתי משפט.
בית המשפט קבע שאין מחלוקת שהחברה מסרה למוסרי שיקים על סך 4,723,543 ש"ח. אין גם מחלוקת שהחברה שילמה למוסרי סך של 4,285,000 ש"ח כשלטענת החברה היא קיבלה ממוסרי שיקים ע"ס 3,825,000 ש"ח כך שההפרש שבמחלוקת בין הצדדים עומד על סך 438,543 ש"ח לטובת החברה. מכאן עבר בית משפט קמא לבחון כל שיק ושיק שנתבע ואת טענות הצדדים לגביו, לגבי השיקים המרכיבים את סכום ההפרש והגיע למסקנה כי למעט לגבי שיקים בסך כולל של 60,000 ש"ח (ושיק נוסף בסך 230,650 ש"ח שהתובעת ביקשה למחקו מכתב התביעה) יש לדחות את טענות מוסרי.
זאת, משמוסרי עצמם הודו שהם מסתמכים על כרטסת החברה כאמינה ומסודרת (עדות יגאל מוסרי בעמוד 40 לפרוטוקול מיום 23/9/12) ומהכרטסת והחשבונות ניתן לראות שפעולת ניכיון השיק של 147,893 ש"ח ז.פ 18/12/04 לא התבצעה, כשמוסרי לא הצביעו על כל ראיה בגין תשלום ההפרש (בלא הריבית) בסך 138,500 ש"ח לא באמצעות סימוכין מדפי חשבון הבנק ולא באמצעות ספח שיק המצביע על תשלום בפועל אותו ניתן היה להמציא מהבנק.
לעומת זאת, דחה בית המשפט קמא את טענות החברה לגבי שיקים 61א', 62 א', 63א' המסתכמים בסך של 60,000 ש"ח, דחה את טענות החברה שלא נתקבלה תמורה בגינם ושהם ניתנו במסגרת החלפת השיקים טובה, כשלא ניתן להבין מהי התמורה לשיקים הללו (על גבי השיק 63א' בסך 30,000 ש"ח נרשם "ע"ח" ועל גבי השיקים 62א' ו-61א' ע"ס 15,000 ש"ח כ.א נרשם "הלוואה") ובכרטסת מופיע זמן פרעונם משנת 2006 דבר הסותר את טענת התובעת שהחלפות השיקים נעשו בשנים 2004 - 2005 וכן קבע בית המשפט שהתובעת לא הרימה את הנטל לגבי השיקים הנ"ל ולא הוכיחה שמדובר בשיקים טובה בתקופה הרלוונטית.