פסק-דין בתיק ע"א 5886/12

השופט נ' הנדל:

1.            אדם הורשע בהליך פלילי ונידון לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של"צ). במהלך עבודות השל"צ נפצע האדם, ונמצא זכאי לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל). האם קמה למל"ל זכות שיבוב כלפי מי שהעניק את המסגרת לביצוע עבודות השירות? זו השאלה שלפנינו.

רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי

2.            בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 1571-05 (כב' השופט א' בכר) השיב לשאלה האמורה בשלילה. וזו השתלשלות הדברים הרלוונטיים להכרעה: הערעור שלפנינו מופנה נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בגדרו נדחתה תביעתו של המוסד לביטוח לאומי ונקבע כי לא קמה לו בנסיבות העניין זכות שיבוב כלפי משיבות 1 ו-2 שהעניקו את המסגרת של השירות והעסיקו את ברק רוטשטיין (להלן: הנפגע) שביצע שירות לתועלת הציבור (של"צ).

           הנפגע נידון לביצוע של"צ ב"חי כיף" בראשון לציון תחת פיקוחה של משיבה 1 - החברה העירונית ראשל"צ לתרבות ספורט ונופש בע"מ, ושל משיבה 2 - עיריית ראשון לציון. במהלך שירותו, בזמן ביצוע העבודות, הוא הותקף על ידי קוף שימפנזה שיצא מחוץ למתקן בו הוחזק ופצע אותו קשות. ועדה רפואית של המל"ל (הוא המערער) קבעה לנפגע נכות צמיתה בשיעור 100% וכן קבעה כי הוא אינו מסוגל לעבוד.

           אחריות המשיבות זכו לדיון והכרעה בבית המשפט המחוזי ובערעור בבית משפט זה (ראו: ע"א 4398/06 החברה העירונית ראשון לציון - לתרבות ספורט ונופש בע"מ נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים(29.3.2009)). בהסכמת הצדדים הוחלט שם כי המשיבות (לרבות משיבה 3 - חברת "כלל" המבטחת) יישאו באחריות של 90% לנזקו של הנפגע, בעוד הנפגע עצמו יישא באחריות ל-10% הנותרים. במסגרת תביעה זו, חויבו המשיבות לפצות את הנפגע בסכום של 1,035,907 ש"ח לאחר ניכוי אשמו התורם וגמלאות המוסד לביטוח לאומי. עובדות דיוניות אלו מהוות רקע להליך הנידון.  

           המל"ל הגיש תביעת שיבוב כנגד המשיבות בגדרה תבע להשיב את הגמלאות ששולמו ועתידות היו להשתלם לנפגע בסך של 3,979,341 ש"ח. זאת מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

           התביעה נדחתה כאמור. בית המשפט המחוזי קבע כי, ככלל, לא עומדת למל"ל זכות שיבוב כנגד מעניק מסגרת לשל"צ. הטעם לכך הוא שיש לראות במדינה כמי שויתרה על זכות השיבוב כנגד מעניק המסגרת. מסקנה זו נתמכת מעיון בהוראות חוק המל"ל וחוק העונשין, מהן עולה כי כוונת המחוקק הייתה לעודד את מעניקי המסגרת לקלוט לשורותיהם מבצעי עבודות של"צ ולפטור אותם מתביעות שיבוב. מכאן הערעור שבפנינו.

טענות הצדדים

3.            המל"ל סבור כי הטענה לפיה המחוקק התכוון לפטור מעניק מסגרת של"צ מתביעת שיבוב - הינה הרחבת חזית פסולה. לגופו של עניין, המל"ל מדגיש כי אין בחוק פטור מפורש מתביעת שיבוב למעניק מסגרת של"צ, ואין תימוכין לכך שכוונת המחוקק הייתה להעניק פטור כזה. צוין גם כי מתן פטור יפגע בהרתעת מעניקי המסגרת מפני התנהגות רשלנית, שכן הם לא ייאלצו לשאת במלוא האחריות הנזיקית למעשיהם. טענה נוספת היא שהמחוקק לא פטר מעניקי מסגרת למתנדבים מתביעות שיבוב, וזאת על אף החשיבות החברתית הרבה שיש בהתנדבות. מכאן שגם אין הצדקה להעניק פטור למעניקי מסגרת לשל"צ, חרף הרצון לעודד את מעניקי המסגרת.

           המשיבות, מצידן, סומכות ידיהן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטוענות כי לא קמה למל"ל זכות שיבוב. מטרת המחוקק היתה להגן על מעניק המסגרת לעבודות השל"צ ולעודד את מעורבותו במלאכת השיקום. ככלל, טוענות המשיבות כי כוונת המחוקק הייתה להשוות את מעמד המתנדבים למעמד נפגעי העבודה. לפיכך, כשם שהמל"ל לא יכול לחזור בתביעת שיבוב על מעביד (ולכך אתייחס להלן), כך אין הוא יכול לחזור בתביעת שיבוב על מעניק מסגרת.

דיון והכרעה

4.            ראשית דבר - לא מצאתי כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו שהמשיבות לא הרחיבו חזית בטענותיהן. לגישת המל"ל, המשיבות טענו לראשונה בסיכומיהן כי כוונת המחוקק היא לפטור לחלוטין מתביעת שיבוב את מעניק המסגרת להתנדבות או לשל"צ. על פי טענת המל"ל, לו ידע שזו עמדת המשיבות, היה יכול להגיש ראיות בדבר כוונת המחוקק. מבלי לקבוע כלל רחב, אודה כי ספק בעיניי אם טענת הרחבת החזית כפי שנטענה נכונה מבחינה משפטית. הרי אין זה נהוג להביא עדים להוכחת כוונת המחוקק. גם אם יתכן יוצא מן הכלל, המל"ל לא נימק מדוע יש לחרוג מהכלל במקרה דנא. יתרה מכך ובהמשך לאותו קו - עולה כי בפועל המל"ל קיבל הזדמנות להשיב בהליך קמא, ולו בסיכומיו. הודגש בפסק הדין של בית המשפט המחוזי כי הסוגיה שבמחלוקת היא משפטית במהותה. בכתב ההגנה טענו המשיבות כי אוצר המדינה הוא שצריך לשפות את המל"ל בעבור הוצאותיו למתן גמלאות לנפגע. צוין כי "התימוכין לטענה יכול ויעלו בשלב מאוחר יותר במסגרת ההליך המשפטי" (עמ' 7 לפסק הדין). ניתן משקל לכך כי דובר במשמעות משפטית פרשנית ולא בניתוח העובדות ולכך שלמל"ל הייתה הזדמנות להתמודד איתה, תוך שערכאה קמא הסתמכה בכך על דברי בית משפט זה בע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פ"ד נח(3) 105, 117-116 (2004).

זכות השיבוב - כללי

5.            המסע המשפטי יחל בבדיקת סעיפי חוק המל"ל, שמקים בנסיבות מסוימות זכות שיבוב למל"ל. זכות זו מוסדרת בסימן ד' לפרק י"ד לחוק, שכותרתו "תביעות נגד צד שלישי". סעיף 328(א) קובע:

"היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין [...], רשאי המוסד... לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה".

חריג בולט לעניין זכות השיבוב, אשר הוזכר קודם לכן, מעוגן בסעיף 82(ג) לפקודת הנזיקין. סעיף זה קובע כי אין להגיש תביעת שיבוב כנגד מעביד. כדי להבין את ההצדקה לפטור ניתן להיעזר בהגדרת מעביד (סעיף 82(ב) לפקודה): "החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח". פקודת הנזיקין יוצרת קשר ישיר בין תשלום דמי הביטוח לבין הפטור מתביעת שיבוב: המעביד חייב לפי חוק בתשלום דמי ביטוח, כך שהוא מממן בעקיפין את הגמלה המשתלמת על ידי המל"ל לעובד שנפגע. למעשה, רואים את המעביד כמי ששילם למל"ל - במסגרת הביטוח - עבור הסיכון שיצר, ובכך העביר את החבות למל"ל (ראו: רע"א 686/97 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח משה תמר ז"ל, פ"ד נג(5) 145, 157-156 (1999); ע"א 4084/04 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' סגרון (5.11.2006)).

זכות השיבוב - מעניק מסגרת למתנדב

6.            ומה באשר למי שמעניק מסגרת למתנדב? האם אף הוא חסין מתביעת שיבוב? כאשר מדובר במתנדב, מעניק המסגרת אינו נושא בתשלום דמי ביטוח. ממילא, על פי ההיגיון שהוצג, נראה שישנו קושי במתן פטור מתביעת שיבוב מכוח סעיף 82 לפקודת הנזיקין. השאלה היא האם, לחלופין, ניתן להסיק מהוראות חוק המל"ל שיש לפטור משיבוב את מעניק המסגרת להתנדבות.