א. הערעור שבפנינו הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת גב' כאמלה ג'דעון) מיום 28.2.13 בת.א. 19240/04, לפיו הורתה על פירוק השיתוף בין המערערים לבין המשיבים במקרקעין הידועים כגוש 10280 חלקה מס' 3 באדמות שפרעם כשהשטח הכולל הינו 13,820 מ"ר.
ב. בית משפט קמא הגיע למסקנה לפיה יש להורות על פירוק השיתוף על דרך של חלוקה בעין, ולרבות בשטח שבמחלוקת (227 מ"ר), על ידי הקצאת המגרש שסומן בצהוב על גבי תשריט החלוקה המוצעת, מוצג ת/1, ואיחודו עם חלקה 3/3 אשר יוחדה למשיבים מס' 1 ומס' 2 ולאחיהם, שהם המשיבים מס' 8 ו-9.
בית משפט קמא החליט איפוא לקבל את התביעה ולהורות על פירוק השיתוף בהתאם לחלופה השניה אשר בחוות דעתה של מומחית בית המשפט, ד"ר אליאס וופא, מיום 28.9.09, לרבות תשריט החלוקה המוצעת, שסומן כמוצג ת/1.
ג. פירוק השיתוף, בהתייחס למגרשים 3/1 ו- 3/2, יהיה, לפי קביעת בית משפט קמא, בכפוף לביצוע תשלומי איזון על ידי שני המערערים לטובת המשיבים מס' 3-7 והמשיב מס' 10, ובהתאם לחלקו היחסי של כל אחד מהם בשטחים החסרים בחלקות הנ"ל, כפי שצויינו בחוות דעתה של המומחית.
באשר לפירוק השיתוף בהתייחס למגרש 3/3 קבע בית משפט קמא, שיהא זה לפי החלופה השניה שפורטה בעמ' 3 סעיף 2 לחוות דעת המומחית - המודדת מטעם בית המשפט.
ד. עוד קבע בית משפט קמא, כי פירוק השיתוף בדרך שפורטה לעיל, כפוף לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לפי סעיף 143 של חוק התכנון והבנייה.
כמו כן חייב בית משפט קמא את המערערים לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך-דין.
ה. מונח בפנינו ערעורם של המערערים העותרים לביטול פסק הדין ומבקשים לקבוע, כי פירוק השיתוף ייעשה לפי תשריט החלוקה ההיסטורי שנעשה בין האחים, וזאת ללא תשלומי איזון, ולחלופין לקבוע, כי פירוק השיתוף ייעשה לפי תשריט החלוקה ההיסטורי ולהורות על מינוי שמאי שיחווה דעתו האם מגיע למי מן הצדדים תשלום איזון, ואם כן, כמה, ובנוסף להורות לשמאי שימונה לבחון את המצב לפי מה שהיה בעת שנערך תשריט החלוקה ההיסטורי, ולהביא בחשבון את הוצאות המערערים או מורישם ביישור השטח.
לחלופי חלופין עותרים המערערים, כי יוטל עליהם להעביר שטח בעין רק למשיב מס' 1, כחלקו היחסי, ולשלם לשאר המשיבים תשלומי איזון, וזאת לאחר שיתמנה שמאי, אשר יקבל הוראות מבית המשפט ויחווה את דעתו באשר לגודל השטח שיש להעבירו למשיב מס' 1, אם בכלל, ומה גובה תשלומי האיזון.
עוד מבוקש, לחלופי חלופין, להחזיר את הדיון בבית משפט קמא עם הוראות.
המערערים הגישו בפנינו עיקרי טיעון ותיק מוצגים.
ו. עמדת המשיבים מס' 1 ומס' 2, שהם המשיבים שהיו מיוצגים ואשר הגישו בפנינו עיקרי טיעון היא, שאין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא הואיל ופסק הדין מבוסס היטב.
ז. עיקר טענת המערערים מתמקדת בכך שבית משפט קמא הורה, כי בהיות רצף בין המגרש של המערערים (3/4) למגרש 3/3 יבוצע הפירוק על ידי העברת השטח ה"חסר" (227 מ"ר) למגרש 3/3/4 (המגרש שבחלק הדרומי של מגרש 3/3, השייך למשיב מס' 1) וזאת מן החלק הדרומי של מגרש 3/4.
מאחר ואין רצף בין המגרש של המערערים למגרשים 3/1 ו-3/2, הוטל על המערערים לפצות את בעלי המגרשים 3/1 ו-3/2 בגין השטח "החסר" על ידי תשלומי איזון.
ח. מאחר ועל ידי ההעברה הנ"ל יקבל מגרש 3/3/4 (שבידי המשיב מס' 1) שטח העולה בהרבה על המגיע לו לפי חלקו היחסי, קבע בית משפט קמא, כי תבוצע חלוקה מחדש של מגרש 3/3 בין ארבעת בעליו.
טענת המערערים היא, שלא ניתן לחלק מחדש את מגרש 3/3 (בהינתן הבתים שבנו עליו כל אחד מבעליו), ולפיכך, כך טוענים הם, משמעות פסק הדין היא שהמשיב מס' 1 (בעל החלקה 3/3/4) יקבל מן המערערים את מלוא השטח שבמחלוקת, וישלם למשיבים מס' 2, 8 ו-9 (כלומר, בעלי המגרשים מס' 3/3/1, 3/3/2, 3/3/3) תשלומי איזון בגינו.
לטעמם של המערערים תוצאה זו היא בלתי סבירה.
ט. בישיבה שהתקיימה בפנינו ביום 18.6.13 שמענו בהרחבה את טיעוניהם של ב"כ הצדדים. ב"כ המשיבים ציין, בין יתר דבריו, כי אין לו התנגדות לביצוע תשלומי האיזון כפי שהורה בית משפט קמא, לרבות מינוי שמאי למטרה זו, ואף אין הוא מתנגד להחזרת התיק לבית משפט קמא כדי למנות שמאי, ואולם הוא מתנגד לכל שינוי שיחרוג מאופן החלוקה שעליה הורה בית משפט קמא בפסק דינו.
י. לאחר שעיינו בתיקו של בית משפט קמא, בעיקרי הטיעון, ובטיעוניהם של ב"כ הצדדים, סבורים אנו, כי טמון קושי באופן החלוקה שקבע בית משפט קמא בפסק דינו (שאימץ את החלופה השניה שבחוות דעתה של המודדת שנתמנתה על ידי בית משפט קמא).