פסק-דין בתיק ע"א 4963-10-09

השופט רון סוקול:

1.         ערעור על פסק דינו של  בית משפט השלום בקריות, כב' השופט ערן נווה, ניתן ביום 16/08/2009 בת.א. 2648/03, בגדרו נדחתה תביעת המערערים לתשלום תמורה בגין ביצוע עבודות תשתית בשטחי המשיבה 1.

            המחלוקות בין הצדדים עוסקות במספר שאלות ובהן היקף העבודות שבוצעו על ידי המערערים; האם עבודות אלו בוצעו עבור ובהזמנת המשיבה 1, או עבור ובהזמנת המשיבים 2-  137 (להלן "התושבים הפרטיים"); התמורה המגיעה בגין העבודות האמורות; ומי מהמערערים זכאי לתמורה.

רקע:

2.         המערערות 1- 2 הינן חברות העוסקות בביצוע עבודות תשתית ובין היתר ביצוע עבודות לסלילת כבישים ומדרכות. המערער 3 הינו בעל השליטה במערערות 2-1 ומשמש גם כמנהלן.

            החל משנת 1997 התקשרה המערערת 1 (להלן "המערערת") בהסכמים לביצוע עבודת תשתית בשטחי המשיבה 1 (להלן "המשיבה" או "המועצה"). הסכמים אלו נכרתו בעקבות זכייתה של המערערת במכרזים לביצוע עבודות התשתית. מדובר בעבודות לסלילת כבישים ומדרכות וכן עבודות לשיפור ולחיבור מערכות מים וביוב.

3.         בהתאם למוסכם בוצעו העבודות בפיקוח מהנדס המועצה. המערערת הגישה חשבונות עבור העבודות השונות שבוצעו. אלו הובאו לבדיקת המפקח ולאחר אישורן, שולמו הסכומים המאושרים על ידי המועצה.

4.         במסגרת עבודות התשתית היה צורך לבצע חיבורים של מערכות המים והביוב לבתיהם של התושבים בישוב. כמו כן היה צורך להתאים את דרכי הגישה והכניסה לחצרותיהם של התושבים השונים. אין חולק כי בשנת 1999 קבלה המועצה החלטה לבצע עבודות חיבור אלו. בעקבות החלטה זו הושגו בין המועצה למערערת הסכמות בדבר ביצוע עבודות החיבור, דהיינו עבודות לחיבור השטחים הפרטיים של התושבים הגובלים ברחובות ובמדרכות וחיבור מערכות המים והביוב. הסכמות אלו כללו הנחיות בדבר רוחב הכניסות לבתים ובדבר אופן ביצוע העבודות. לצורך כך אף הוכנו תשריטים (סקיצות) אשר על פיהן נדרשה המערערת לבצע את העבודות האמורות (ראה תצהירו של מר נוהאד חטיב נספח 181 לערעור). תשריטים אלו אושרו ונחתמו על ידי ראש המועצה.

5.         המערערת ביצעה את העבודות על פי התשריטים האמורים והגישה חשבונות לתשלום. חשבונות אלו נבדקו על ידי המהנדס ואושרו בחלקם בלבד. המהנדס מצא שחלק מהעבודות נשוא החשבונות שהוגשו חרגו מהתשריטים המאושרים ובוצעו בשטחים פרטיים של התושבים.

6.         אין חולק כי התשלומים עבור העבודות שאושרו שולמו במלואם - או כמעט במלואם. המחלוקות בתיק זה עוסקות בדרישת המערערת לתשלום עבור אותן עבודות חיבור לבתים הפרטיים אשר לא אושרו על ידי המועצה ושתמורתן לא שולמה.

התביעה:

7.         לאחר שהמחלוקות בין הצדדים על התשלומים המגיעים למערערת לא הוסדרו הגישו המערערים את תביעתם לבית משפט קמא (נספח 65 למוצגי המערערים). בכתב תביעתם טענו המערערים כי המועצה שילמה להם רק עבור 80% מהעבודות שבוצעו והתביעה מתייחסת ליתרת 20% שלא שולמו. המערערת ציינה בתביעה (סעיף 7) כי הסכומים השנויים במחלוקת הינם בגין העבודות "שלא אושרו" על ידי המועצה. עם זאת טענה המערערת כי קיבלה הבטחות מפורשות של ראשי המועצה לדורותיהם כי תזכה לתשלום עבור כל העבודות שביצעה (רשימת העבודות שבמחלוקת פורטה במסמך שצורף לכתב התביעה (להלן "העבודות שבמחלוקת")).

8.         התביעה לבית המשפט קמא הוגשה נגד המועצה מכוח התחייבותה החוזית הנטענת לתשלום עבור העבודות שבמחלוקת.

            לחילופין תבעה המערערת לחייב את התושבים הפרטיים (משיבים 137-2) לשלם עבור העבודות שבוצעו עבורם מכוח עקרונות "דיני עשיית עושר ולא במשפט". נטען כי העבודות שבוצעו העשירו את התושבים הפרטיים ועל כן עליהם לשלם עבורן.

ההליך בבית משפט קמא ופסק הדין :

9.         על מנת לברר את הטענות השונות ולבחון את טיבן של העבודות שבמחלוקת החליט בית משפט קמא ביום 22/11/04 למנות מומחה מטעמו והורה על מינויו של המהנדס והשמאי מר דן ברלינר.

            המומחה התבקש לחוות דעתו על אופי העבודות שבמחלוקת, דהיינו האם הינן עבודות ציבוריות שנעשו עבור המועצה או שמא עבודות פרטיות שנעשו עבור התושבים הפרטיים.

10.        המומחה קיבל מסמכים מהצדדים ובדק את העבודות. בחוות דעתו מיום 25/9/06 הוא מפרט את מסקנותיו ביחס לרשימת העבודות שצורפה לכתב התביעה. בצד כל עבודה ציין המומחה מהו הסכום שנתבע על ידי המערערת, ומהו הסכום המדויק המגיע בגין העבודות שבוצעו- בהתאם לחישוב שנעשה לאחר בדיקת כמויות ומחירים. כמו כן ציין המהנדס מהו הסכום שאושר על ידי המועצה (נרשם ששולם) ומהו הסכום שנותר ואשר אינו באחריות המועצה.

            סופו של דבר מצא המומחה כי הסכום המגיע למערערת בגין העבודות שבוצעו הינו 765,373 ש"ח. עם זאת ציין כי מתוך סכום זה סך של 177,560 ש"ח אושר ושולם על ידי המועצה.  יתרת התמורה השנויה במחלוקת הינה בסך של  587,813 ש"ח. העבודות נשוא היתרה סווגו על ידו כעבודות פרטיות - כלומר עבודות עבור התושבים הפרטיים ולא עבודות ציבוריות שבוצעו עבור המועצה.