ע"א
בית המשפט העליון בירושלים
|
477-02
29/12/2005
|
בפני השופט:
1. אהרן ברק
2. מרים נאור
3. אסתר חיות
|
| - נגד - |
התובע:
אריה גונן
עו"ד דורון ליפשיץ
|
הנתבע:
פקיד שומה חיפה
עו"ד אלעד פרסקי
|
| פסק-דין |
השופטת א' חיות:
כללי
1. האם במהלך השנים 1991 - 1992 היה המערער "תושב ישראל" כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], על-פי הנוסח שקדם לתיקון מס' 132 (להלן: הפקודה ו-תיקון 132, בהתאמה), והאם רואים בשל כך את הכנסותיו במהלך שנים אלה כהכנסות שהופקו בישראל?
זוהי השאלה העומדת להכרעה בערעור זה.
עיקר העובדות הצריכות לעניין ופסק-דינו של בית-משפט קמא
2. המשיב הוציא למערער שומות לשנות המס 1991 ו-1992, מכוח סעיף 147(א) לפקודה, וכלל בהן הכנסות אותן הפיק המערער בארצות-הברית בקובעו כי רואים הכנסות אלה כהכנסות שהופקו בישראל, החייבות במס מכוח סעיף 5(1) לפקודה בהיותן - "ריווח או השתכרות שהפיק אדם... ממשלח-יד שבדרך כלל הוא עוסק בו בישראל". לצורך כך קבע המשיב עוד כי המערער היה באותן שנים "תושב ישראל", כהגדרתו של מונח זה בסעיף 1 לפקודה ועל כן חלה לגבי הכנסותיו בשנים אלה הוראת סעיף 5(1)(ג) הקובעת כי "מי שעסק בחוץ לארץ באותו משלח יד שבו עסק בישראל, יראוהו, כל עוד הוא תושב ישראל, כמי שעוסק בדרך כלל באותו משלח יד בישראל". המערער לא השלים עם עמדתו זו של המשיב ובשני ערעורים המתייחסים לכל אחת משנות המס הנ"ל, טען כי לא היה באותן שנים "תושב ישראל", כי מדובר בהכנסות שהופקו בארצות-הברית וכי דיווח עליהן כדין לשלטונות המס שם. כמו כן העלה המערער שורה של טענות נוספות כנגד השומות שהוצאו לו על-ידי המשיב בגין השנים 1991, 1992 ועתר לביטול השומות ולאישור הדוחות שהוגשו על-ידו.
3. במהלך הדיון בבית-המשפט המחוזי בשני הערעורים שהדיון בהם אוחד, הושגה בין הצדדים הסכמה דיונית בדבר פיצול הדיון באופן שבית-המשפט יכריע תחילה בשאלת תושבותו של המערער בשנים 1991 - 1992, על-פי רשימה של עובדות מוסכמות שתוגש על-ידם ובשלב השני, ככל שיידרש, יכריע בית-המשפט בטענות הנוספות שהעלה המערער לעניין השומות שבמחלוקת.
ואלה העובדות המוסכמות אותן פירטו הצדדים ברשימה שהגישו לבית-משפט קמא, כפי שצוטטו בפסק-הדין נשוא הערעור:
1. המערער יליד 1946 ובוגר הטכניון בחיפה.
2. המערער, אשתו, בתם ובנם הינם והיו תמיד אזרחי ישראל.
3. המערער ובני משפחתו יצאו לארה"ב ב-8/88. רצ"ב מכתבים בנדון מתאריכים 8.4.90, 16.1.94. מסומנים א' ו-ב'.
4. אשת המערער נטלה "חופשה ללא תשלום" ממשרתה כמורה, עובדת של משרד החינוך.
5. רצ"ב נתונים לגבי כניסה ויציאה של המערער ובני משפחתו לישראל וממנה משנת 1988 ואילך. מסומנים ג' 1-4.
6. בתקופה בה שהו בארה"ב התגוררו המערער ובני משפחתו בבית שכור בעיר בוסטון, החזיקו כלי רכב וניהלו שם חשבונות בנק.
7. המערער ובני משפחתו היו רשומים, כנהוג, בקונסוליה הישראלית בבוסטון כתושבי העיר, וזאת על מנת שיווצר קשר עם הקהילה היהודית במקום.
8. המערער ואשתו עבדו בארה"ב ברשיון, וכיוון שכך - היו בעלי מספר ביטוח לאומי וביטוח רפואי בארה"ב.
9. המערער עבד בארה"ב במסגרת חברה שהקים ב- 12/88, חברה בשליטתו ובניהולו. המערער קיבל שכר בחברה עד 9/91. החברה חדלה לפעול ב- 2/92.
10. בשנת 1992 קיבל המערער משכורת מחב' אי.אס.ג'י תעשיות תוכנה בע"מ, חברה ישראלית בשליטתו ובניהולו. רצ"ב כנספח ד' הדו"ח שהגיש למשיב לשנת 1992.
11. בשנים 1989-1990 עבדה אשת המערער בארה"ב כמורה. ב-8/91 חזרה לישראל. ב-9/91 חזרה לעבודתה כמורה, שכירה של משרד החינוך.