השופטת רות לבהר שרון
בפנינו ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב מיום 24.3.10 (כב' השופט צבי כספי) בשתי תובענות שהוגשו נגד כל אחד מהמערערים בסדר דין מקוצר, ואוחדו (ת.א.29356-08, ת.א.29351-08) (להלן: "
התובענות"), לפיה נדחתה בקשת רשות להגן שהגישו המערערים, וניתן נגדם ביום 26.7.10 פסק דין.
העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא
1. שתי התובענות הוגשו ביום 25.5.08 כנגד המערערים- בני זוג שניהלו שני חשבונות בנק נפרדים בסניף המשיב ברמלה, וכאמור נידונו במאוחד.
2. ביום 1.7.08 הוגשו על ידי המערערים בקשות רשות להגן, שנתמכו בתצהירים (להלן: "
הבקשה" או
"הבר"ל"). במסגרת הבקשה טענו המערערים, כי המשיב לא המציא לעיונם את מסמכי הבנק המאפשרים להם להתגונן כראוי, ולהגיש מטעמם חוות דעת מומחה, וזאת חרף דרישות מפורשות שלהם למשיב לעשות כן.
עוד ביקשו המערערים מבית משפט קמא, למחוק את הכותרת ולחלופין, ליתן להם רשות להגן שכן, לטענתם, יש להם הגנה טובה בפני התביעה, כאשר טענותיהם בתמצית, כפי שעולה מהתצהיר הן כדלקמן: התניית שירות בשירות, חיוב בריבית מופרזת, אי העמדה של מסגרות אשראי בהיקף ראוי, פעילות בחשבונות המערערים ללא הרשאה ובניגוד לזכויות החתימה בחשבונות אלו וכן מעשי סחיטה שבוצעו, כנטען, על ידי מנהל סניף הבנק ועוזרו כלפי המערער 1.
לחילופי חילופין ביקשו המערערים כי תינתן להם אורכה בת 30 יום להגשת תצהיר וחוו"ד חשבונאית, וזאת מהמועד בו יומצאו להם על ידי המשיב המסמכים המפורטים בבקשה.
3. ביום 3.5.09, יממה לפני מועד הדיון בבקשת הרשות להגן, הוגשה על ידי המערערים, לראשונה, בקשה לצרף לבקשת הרשות להגן, את כתב התביעה שהוגש על ידם נגד המשיב ביום 20.8.08 לביהמ"ש השלום בת"א בת.א 41189/08 (להלן
"כתב התביעה" או
"ההליך הנוסף"), וכן חוות דעת חשבונאית מטעמם שנערכה על ידי המומחה סלימאן עלי סלמאן (להלן: "
חוות הדעת").
במועד הדיון, שהתקיים ביום 4.5.09, הודיע המשיב על התנגדותו לצירוף המסמכים המבוקשים, וב"כ המערערים הסכים כי נכון לאותו השלב, הבקשה תידון כפי שהיא.
יצויין כי עד למועד זה לא הוגשה כל בקשה ע"י המערערים לתיקון הבר"ל או להוספת תצהיר משלים, על אף שעוד ביום 4.6.08 סיפק המשיב, לטענתו, את כל תדפיסי תנועות החשבון נשוא כתבי התביעה ממועד פתיחת החשבונות ועד להגשת התביעה.
4. בהחלטתו קבע בימ"ש קמא כי טענות ההגנה השונות של המערערים הן כלליות, לא מדויקות, ולא מקימות הגנה לכאורה כנגד התובענות שהוגשו כנגדם. באשר לבקשתם החלופית של המערערים לתיקון הגנתם, שהתבססה בין היתר על חוות הדעת, קבע בית משפט קמא כי דין הבקשה להידחות, שכן אין בחוות הדעת כדי לסייע למערערים בביסוס הגנתם, הואיל והמומחה מטעמם נעדר מומחיות פורמאלית בתחומים אליהם מתייחסת חוות הדעת. עוד נקבע כי קבלת טענת המערערים לפיה הבנק לא המציא לעיונם מסמכים נחוצים לצורך גיבוש הגנתם היא טענה "נכונה רק בחלקה ורק לזמנה", שכן בין הצדדים מתנהל הליך נוסף (ת.א 41189/08) אשר במסגרתו, התנהלו הליכים מקיפים של גילוי מסמכים, גילוי מסמכים ספציפים ושאלונים.
בהתייחס לחקירת המערער קבע בית משפט כי המערער חזר בו מחלק מטענותיו, וכי חלק נוסף של הטענות הופרך במהלך החקירה הנגדית, כאשר בכל מקרה כאמור, כלל הטענות שהועלו הינן טענות כלליות הנגועות בחוסר פירוט.
לאור האמור דחה ביהמ"ש את בקשת הרשות להגן, ונתן פסק דין ומכאן הערעור.
טענות הצדדים בערעור
5. המערערים חוזרים על טענותיהם בפני בית משפט קמא, וטוענים כי גם אם מדובר בהגנה בדוחק, הם זכאים, על פי כל ההלכות, לקבלת רשות להגן, ואין לחסום את דרכם לערכאות. רשות להגן לא תינתן אלא במקרים שמדובר "בהגנת בדים", ולטענתם אין זה המקרה.
לטענתם, מעבר לכך שבקשתם מגלה הגנה לכאורה, הרי שבשל העובדה שמסמכי המשיב (הבנק) לא הוצגו להם במועד, נבצר מהם להיכנס לפרטים, ולפרט את הסכומים השונים להם הם טוענים בבקשה, בעת שזו הוגשה על ידם. משכך לטענתם, שגה בית משפט קמא כאשר לא איפשר להם לתקן את בקשת הרשות להגן לאחר קבלת המסמכים וגיבושה של חוות הדעת מטעמם שהתבססה על מסמכי הבנק שהתקבלו, ואילו היה בית המשפט נעתר לבקשה, היה מגיע למסקנה כי למערערים קמה הגנה טובה בפני התובענות.
6. מנגד טוען המשיב כי בצדק דחה ביהמ"ש את בקשת הרשות להגן, שכן כפי שנקבע גם בפסק דינו של בית משפט קמא, למערערים אין כל הגנה בפני התובענות, ולו בדוחק, כפי שהדבר עולה מעיון בתצהיריהם, הכוללים טענות סתמיות חסרות כל פרוט.
עוד לטענתו, בצדק קבע ביהמ"ש כי אין להיעתר לבקשתם לתיקון בקשת הרשות להגן שכן לא הוגשה כל בקשה כזו, ולא הוגש כל תצהיר משלים. יתר על כן, גם אם תתקבל טענתם כי לא היו בפניהם כל המסמכים הדרושים להכנת הגנתם כראוי עם קבלת התביעה - הרי שהם קיבלו את כל המסמכים הנדרשים להם לניהול הגנתם במסגרת הליכי גילוי מסמכים שהתקיימו בין הצדדים בהליך הנוסף, חודשים רבים לפני קיום הדיון בבקשות הרשות להגן, וחרף זאת לא טרחו להגיש כל בקשה כאמור.
דיון.