ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
44976-02-12
08/08/2012
|
בפני השופט:
1. יגאל גריל ס. נשיא (אב"ד)
2. עודד גרשון
3. בטינה טאובר
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד איתן צור
|
הנתבע:
1. רבקה כדורי
2. מועדון הכדורגל מכבי חיפה
3. קשר ספורט בע"מ
4. עירית חיפה
5. אתו"ס - החברה לאומנות תרבות וספורט חיפה בע"מ
עו"ד ירון בן-ארי
עו"ד דני לנדס
|
| פסק-דין |
השופט עודד גרשון:
1. מבוא
באחד ממגרשי הכדורגל בארץ התקיים משחק כדורגל. מדובר במשחק שהקבוצה המארחת הגדירה אותו כמשחק "ברמת סיכון גבוהה - משחק רגיש ביותר". לצורך אבטחת המשחק הוקצו שוטרים בכמות מוגברת. חלקם למשך 7 שעות החל מהשעה 16:00, וחלקם למשך 6 שעות החל מהשעה 17:00.
משחק הכדורגל הסתיים בשעה 22:41.
כל השוטרים היו אמורים לסיים את פעילותם, בהקשר למשחק הכדורגל, בשעה 23:00.
אוהדי הקבוצה האורחת התפרעו מחוץ לאצטדיון אך בשעה 23:00, כאשר עזבו השוטרים את המקום, היה האזור רגוע.
בשעה 23:10 זרק אדם, ככל הנראה אוהד של הקבוצה האורחת, אבן ופגע בפניו של אדם אחר, שעמד לעלות לאוטובוס בתחנת האוטובוסים שבמרחק כ - 200 מטרים מן האצטדיון, וגרם לו נזק.
האם ניתן לומר כי משטרת ישראל התרשלה בכך שלא מנעה את הפגיעה באדם שנפגע? האם התרשלה המשטרה בכך שעזבה את השטח בשעה 23:00? האם יש לראות במשטרת ישראל אחראית לנזק שנגרם לנפגע?
אלו הן השאלות העומדות בבסיסו של פסק דין זה.
2. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת עדי חן-ברק) מיום 6.1.12 בת.א. 10242-03-10. בפסק הדין האמור קיבל בית המשפט קמא את תביעתה של המשיבה וחייב את המערערת (מדינת ישראל - משטרת ישראל) בתשלום פיצויים בסך 113,000 ש"ח למשיבה. מכאן ערעור המדינה.
3. רקע והעובדות הצריכות לעניין
א. המשיבה מס' 1, רבקה כדורי, ילידת 1987 (להלן - "המשיבה"), נפגעה ביום 4.11.07 כתוצאה מאבן שהושלכה לעברה לאחר משחק כדורגל שנערך בין קבוצת מכבי חיפה (המשיבה מס' 2) לבין קבוצת בית"ר ירושלים (להלן - "המשחק"), בעת שהמתינה בתחנת אוטובוסים הסמוכה לאצטדיון.
ב. אין חולק כי המשחק שלאחריו נפגעה המשיבה הוגדר כמשחק ברמת סיכון A היינו "משחק ברמת סיכון גבוהה - משחק רגיש ביותר".
ג. בשל רגישותו הגבוהה של המשחק הוקצו לצורך אבטחתו, בהוראת משטרת ישראל, 254 שוטרים (40 שוטרים למשך 7 שעות מהשעה 16:00, ו- 214 שוטרים למשך 6 שעות מהשעה 17:00), וכן 160 מאבטחים.
ד. המשיבה טענה כי סמוך לאחר סיום המשחק היא עזבה את האצטדיון יחד עם מי שהיה חברה באותו מועד (כיום בעלה) והלכה לתחנת אוטובוס הסמוכה לאצטדיון (בכיכר מאירהוף), במרחק של כ- 200 מטרים מהאצטדיון (להלן - "התחנה").
ה. המשיבה טענה כי בדרך לתחנת האוטובוס היתה עדה להתפרעויות של אוהדי בית"ר ירושלים, ועל כן מיהרה להגיע לתחנה.
ו. המשיבה הוסיפה וטענה שכאשר הגיע האוטובוס והיא עמדה לעלות עליו, נזרקה לעברה אבן והיא נפגעה בפניה.
ז. המשיבה הגישה לבית המשפט קמא תביעה שבה עתרה לקבלת פיצוי על הנזקים שנגרמו לה. התביעה הוגשה כנגד הנתבעים שלהלן:
מועדון הכדורגל "מכבי חיפה" (הנתבעת מס' 1, המשיבה מס' 2 בערעור); קשר ספורט בע"מ (הנתבעת מס' 2, המשיבה מס' 3 בערעור); עיריית חיפה (בעלת האצטדיון בו התקיים המשחק, הנתבעת מס' 3, משיבה מס' 4 בערעור. הערעור נגדה נדחה בהסכמה ביום 24.4.12); אתו"ס - החברה לאומנות תרבות וספורט חיפה בע"מ (הנתבעת מס' 4, המשיבה מס' 5 בערעור) ומדינת ישראל - המשרד לבטחון הפנים (הנתבעת מס' 5, המערערת).