ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב
|
3997-04,4020-04
06/11/2007
|
בפני השופט:
1. הילה גרסטל סגנית-נשיא - אב"ד
2. עוזי פוגלמן
3. אילן ש' שילה
|
| - נגד - |
התובע:
1. דנה רוזנברג
2. כלל - חברה לביטוח בע"מ
3. המערערות בע"א 3997/04
4. והמשיבות בע"א 4020/04
|
הנתבע:
1. מגילבסקי גנדי
2. המשיב בע"א 3997/94
3. והמערער בע"א 4020/04
|
| פסק-דין |
לפנינו ערעורים הדדיים על פסק-דינו של בית משפט השלום בראשון-לציון (כב' השופטת שלומית יעקובוביץ), מיום 7.11.04 בת"א 8491/01, בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שהגיש המשיב נגד המערערות.
1.
הרקע:
(א) המשיב, יליד 28.10.63, נפגע ביום 14.7.98 בתאונת דרכים (להלן: "
התאונה"). הוא הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "
החוק") בגין נזקי גוף שנגרמו לו.
(ב) המוסד לביטוח לאומי (להלן: "
המל"ל") הכיר בתאונה תאונת עבודה והנכות שקבע בשיעור 19% (10% בתחום הפסיכיאטרי ו-10% בתחום הנוירולוגי) הוכרה כמחייבת על-פי דין בתביעה (להלן: "
הנכות").
(ג) נוסף על הנכות הנ"ל, נקבעה למשיב נכות כללית שאינה קשורה לתאונה, בשל כאבים בעמוד שדרה צווארי ומותני ובשל אסטמה.
(ד) השופטת הנכבדה קבעה שנכותו התפקודית של המשיב זהה לנכותו הרפואית (19%), אימצה את סכום השכר החודשי שהכיר המל"ל (4,694 ש"ח) כבסיס לחישוב הפסדי השתכרות, ופסקה את סכומי הפיצויים כדלקמן:
אא.
הפסדי שכר בעבר -
בגין תקופת 3 חודשים אי-הכושר: 14,025 ש"ח.
בגין תקופת נכות זמנית: 64,824 ש"ח בצירוף ריבית.
בב.
הפסד כושר השתכרות -
לפי חישוב אריתמטי - 191,851 ש"ח.
גג.
כאב וסבל - על-פי נכותו וגילו.
דד.
עזרת צד ג' - 4,500 ש"ח.
(ה) השופטת הנכבדה הורתה לנכות מהסכומים שנפסקו את מלוא דמי הפגיעה, גמלת הנכות והמענק החד פעמי; בנוסף על כך, הורתה לנכות מתוך קצבת הנכות הכללית שהוא מקבל 15.38% המהווה את החלק היחסי של הנכות הנפשית שהיא תוצאת התאונה (10%) מתוך הנכות הכללית שהועמדה על 65%.
2.
הערעורים
(א) המערערים גורסים שנכותו הרפואית של המשיב אינה זהה לנכותו התפקודית, ונכותו התפקודית נמוכה מזו הרפואית. כמו-כן הם טוענים שהיה על בית משפט קמא להורות על ניכוי 29.23% מתוך 65% מקצבאות הנכות הכללית, מהטעם שיש לנכות את החלק היחסי של הנכות שקבע בית המשפט (19%) ולא את הנכות שקבע המל"ל (10%). לסיום טוענים המערערים שהיה על בית המשפט להורות גם על ניכוי חלק מדמי האבטלה ששולמו למשיב בעבר.
(ב) המשיב טוען שהיה על בית משפט קמא להתבסס על שעור שכר גבוה יותר בהתחשב בסיכוייו להתקדם, לפסוק עזרת צד ג' בשיעור גבוה יותר בגין העבר, ולפסוק סכומים מתאימים לעתיד, כמו גם הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד. עוד המשיב טוען שלא היה מקום להורות הן על ניכוי תשלומים בגין נכות מעבודה הן על ניכוי תשלומים בגין נכות כללית בחלק היחסי. המשיב חולק אף על השיעור (15.38%) של הניכוי היחסי ומציע ניכוי בשיעור של 6.71% בלבד מ-65%.
3.
דיון והכרעה
להלן נדון בטענות הצדדים: