ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
3436-07
04/01/2012
|
בפני השופט:
1. אסתר קובו
2. מיכל רובינשטיין
3. עפרה צ'רניאק
|
| - נגד - |
התובע:
שרון לוי
עו"ד ארז נענה
|
הנתבע:
מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד להמן דניאל
|
| פסק-דין |
ענייננו בערעור על פסק דינה של כב' השופטת עורקבי רחל מביהמ"ש השלום בתל-אביב אשר קיבלה תביעה לפינויו של שרון לוי (להלן:"
המערער") מנכס הידוע כחלק מחלקה 68 בגוש 6927 בשטח של 280 מ"ר.
בפסק הדין סקרה השופטת הנכבדה את טענותיו של המשיב הוא מנהל מקרקעי ישראל (להלן:"
המשיב") לפיהן המערער פלש לנכס שלא כדין ללא קבלת כל הסכמה ומכאן שנדרש פינויו מהנכס.
המערער טען כי הוא מתגורר מאז לידתו ברח' שלוש 1 וענייננו בנכס המצוי ברח' שלוש 2. אבל לגרסתו במקום להתגורר עם משפחתו ברח' שלוש 1 הוא נכנס להתגורר אצל שכניו בשלוש 2 כאשר הוא מכנה אותם בשם סבא וסבתא על אף שלא היו כאלה. בכל מקרה טען המערער כי הוא מחזיק בנכס ברשות מכללא שאיננה ניתנת לביטול ומשכך אין לפנותו או לחילופין יש לפצותו בגין הפינוי. על יתר הטענות ראה בפסק הדין.
השופטת הנכבדה דנה בפסק הדין בכל טענות וקבעה קביעה עובדתית כי המערער פלש לחלקה שלא כדין, כי הבית שהיה בנוי על הנכס נהרס בשנת 1987. המערער בנה מבנה אחר, אך גם הוא נהרס, ולאחר מכן בנה סככה שגם היא נהרסה, שכן הכל נעשה שלא ברשות ולא בהסכמה. כל טענה של המערער כי הוא מחזיק בנכס כדין יש לדחותה בין אם המדובר בכך שהוא מחזיק בנכס מגיל 10 ובין אם המדובר בחזקה בנכס לאחר שביתם של השכנים נהרס.
נצטט מתוך פסק הדין:
"
בפני התגלתה תמונה קשה של אדם שאינו מבין שלטון חוק מהו. הנתבע למרות שבנה מבנה צריף תחילה והמבנה נהרס המשיך ובנה סככה שגם היא נהרסה. לאחר שהבחין כי הרשויות לא תאפשרנה לו להקים מבנה במקום בו היה בית המגורים הקודם, טוען כי ימשיך להחזיק בו ולעשות בו שימוש, ללא שניתנה לו כל הרשאה". (עמ' 4).
מההיבט העובדתי קובעת הערכאה הדיונית כי למערער אין כל זכות החזקה בנכס, לא שילם כל תשלום עבור הנכס ולא שכר דירה ראוי ולא ניתנה כל הרשאה מפורשת בכתב או בעל פה לישיבתו במקום. גם אם "החזיק" המערער בנכס הרי אנו קובעות כי הריסת המבנים שהקים מעידות בכל מקרה, על כוונה שלא להתיר לאף אחד להשתמש או להחזיק במקום. וגם אם ניתן היה לראות בו כבר רשות מכללא, הנה רשות זה ניתן להפסיק בכל עת.
גם לענין הפיצויים דחתה הערכאה הדיונית את הדרישה, הואיל ולא היתה ראויה מהטעמים המפורטים בפסק הדין.
מכאן פסק הדין של הערכאה הדיונית שדחה את כל טענות ההגנה.
בפנינו חזר ב"כ המערער והעלה טענות מטענות שונות אף כאלה שלא נזכרו כלל בהודעת הערעור.
בנסיבות הענין אין אנו צריכות ליתן פסק דין מטעמנו שיבוא במקומה של הערכאה הדיונית. הקביעות העובדתיות כפי שנקבעו מקובלות והמסקנות המשפטיות מהן עולות בקנה אחד עם החוק ועם הפסיקה.
אשר על כן, ולאור הוראת סעיף 460 ב' ומכוחה אנו דוחות את הערעור.
המערער ישא בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ש"ח .
הפיקדון הכספי על פירותיו יועבר לידי ב"כ המשיב.
<#4#>
ניתן והודע היום ט' טבת תשע"ב, 04/01/2012 במעמד הנוכחים.
|
|
|
|
אסתר קובו, סגן נשיא
|
מיכל רובינשטיין, סגן נשיא
|
|