א. הערעור שבפנינו הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט אחסאן כנעאן) מיום 24.1.2013 בת.א. 4682/08 שלפיו נפסק לזכות המשיב סעד הצהרתי, כי ההסכם שבין הצדדים מיום 10.5.07 מבוטל, וככל שנחתם יפוי כח בלתי חוזר לטובת המערער או לעו"ד ראוי כרכבי בקשר להסכם מיום 10.5.07 נשוא התביעה - הוא מבוטל.
עוד הורה בית משפט קמא על ביטול רישום העסקה שנעשתה בין הצדדים במוסדות השונים, לרבות הלשכה לרישום מקרקעין ורשויות המס, וכן הוצהר בפסק הדין, כי המשיב רשאי לקזז מתוך כספי התמורה שעליו להשיב למערער את הפיצוי המוסכם בסך של 5,000 $ (ארה"ב) כערכו השקלי ביום חתימת ההסכם. כמו כן, חוייב המערער לשאת בהוצאותיו של המשיב.
ב. הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:
בעלי הדין הם תושבי שפרעם שביום 10.5.2007, נכרת ביניהם הסכם לפיו מכר המשיב למערער שטח של 1,044 מ"ר תמורת סך של 85,000 $ (ארה"ב). נטען בכתב התביעה, שבמועד חתימת ההסכם לא היה בידי המערער מלוא סכום התמורה המוסכמת וחסר לו סך של 95,000 ש"ח. במעמד החתימה על ההסכם, הודיע המערער למשיב כי בבדיקה שערך המיסים המתחייבים מן העסקה מגיעים לכדי סך של 100,000 ש"ח והוסכם, כי המערער ישמור סכום זה מתוך התמורה בידיו וישלם את המיסים המתבקשים מיד עם דרישת רשויות המס. המערער גם מסר למשיב מספר שיקים מעותדים בסך של 95,000 ש"ח משוכים על ידי צד ג' לפקודת המערער.
ג. בתביעה נטען, כי השיקים שנמסרו למשיב לא כובדו עד אשר בתחילת שנת 2008 הודיע המשיב למערער על ביטול ההסכם. בתביעתו עתר המשיב למתן סעד הצהרתי לפיו הפר המערער את ההסכם וכי ביטולו על ידי המשיב היה כדין. כן עתר המשיב למתן סעד הצהרתי לפיו הוא רשאי לקזז מכספי התמורה את הפיצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם. בנוסף ביקש המשיב, שבית המשפט יורה על ביטול רישום העסקה ברשויות השונות.
המערער מצידו, חלק על תוכן ההסכם כפי שטוען לו המשיב והוסיף וטען, כי המשיב הוא שהפר את ההסכם.
ד. לאחר שמיעת הראיות הגיע בית משפט קמא למסקנה, לפיה יש לאמץ את גירסאות התביעה וההגנה בחלקן.
בית משפט קבע, בין היתר, כי הסכמות הצדדים היו שהמערער ישמור בידיו סך של 100,000 ש"ח מתוך כספי התמורה על מנת שהוא יוכל להסדיר את תשלום המיסים בבוא העת וכן קבע, כי בעת חתימת ההסכם חסרו למערער 45,000 ש"ח, בגינם מסר שלושה שיקים שחוללו, ובמקומם מסר שני שיקים נוספים. מסקנת בית המשפט קמא היתה כי המערער הוא שהפר את ההסכם, הואיל ולא שילם את התמורה המוסכמת שעה שמסר למשיב המחאות שמשך צד ג', ואלה חוללו.
ה. התביעה לביטול העסקה הוגשה כ - 40 ימים לאחר חילול השיק האחרון שניתן והלכה פסוקה היא כי הגשת תביעה לבית משפט יכולה להיחשב כהודעת ביטול. לטעמו של בית משפט קמא, הגשת תביעה בפרק זמן של כ- 40 ימים לאחר ההפרה האחרונה נחשבת להודעת ביטול שניתנה תוך זמן סביר בנסיבות העניין ועוד, כך מציין בית משפט קמא, יש לקחת בחשבון שהמשיב נהג עם המערער סבלנות רבה, עד שהבין שהמערער אינו מתכוון לקיים את התחייבותו במועד, אם בכלל.
בית משפט קמא קבע איפוא כי הודעת הביטול של המשיב ניתנה כדין, ותוך זמן סביר בנסיבות המקרה, ולפיכך נעתר לתביעה ופסק לזכות המשיב את הסעדים כפי שפירטנו בפתח דברינו.
ו. הנתבע - המערער ממאן להשלים עם פסק דינו של בית משפט קמא וערעורו מונח בפנינו. טענה מרכזית המועלית מטעמו של המערער היא, שאין סמכות עניינית לדון בתובענה זו, שהיא תובענה במקרקעין ומצוייה בסמכותו של בית המשפט המחוזי.
ז. לטעמו של המערער, גם לא היה מקום, לגוף העניין, להיענות לתביעתו של המשיב, הואיל ולדעת המערער גירסת המשיב משוללת יסוד, ולעומת זאת התעלם בית משפט קמא כמעט לחלוטין מעדותו של המערער המדברת בעד עצמה. לטעמו של המערער, גירסת המשיב מורכבת ו"מפוברקת" ומדברת בעד עצמה כאשר הוא מתכחש לאמירתו של המערער שביקש לשלם את המיסים ולקזז אותם בקניית מגרש שלישי.
המערער חולק מכל וכל על הקביעות העובדתיות ועל הממצאים שקבע בית משפט קמא בפסק דינו, כשלטעמו גם המהות וגם המסקנה וגם התוצאה - שגויות.
המערער חוזר על הטענה כי פסק דינו של בית משפט קמא ניתן בחוסר סמכות עניינית והוא בטל הן בשל הסעדים שבו והן בשל מהותו.
ח. שונה עמדתו של המשיב אשר סומך את ידיו על פסק דינו של בית משפט קמא. לטעמו של המשיב, לא עמד המערער בנטל להוכיח את טענותיו כי חלק מן השיקים שמסר הינם חלופיים, ולא הביא לעניין זה לעדות את בנו, ואף לא הגיש תצהיר מטעמו של הבן.
עוד טוען ב"כ המשיב לשינוי חזית וגרסאות סותרות מצד המערער. כן טוען המשיב להעדר זכות קיזוז נוכח העדרה של הודעת קיזוז כדין.
ט. המשיב גם סומך על הקלטה שהוקלט המערער ביום 5.1.08, לאחר שהשיקים החלופיים חוללו באי פרעון. מהקלטה זו עולה, לכאורה, שהמערער מבקש מן המשיב להתאזר בסבלנות וכי הוא (המערער) מעביר כבר את השיקים למס שבח, וישלם את השיקים שחזרו.
טוען המשיב, שהקלטה זו שומטת את הבסיס מתחת לטענותיו של המערער, וכי הוכח בפני בית משפט קמא, שההסכם בין הצדדים הופר הפרה יסודית, ומכאן זכאותו של המשיב לביטול ההסכם.
י. נוסיף, כי בתאריך 7.1.2014, התקיימה בפנינו ישיבה שבה שמענו בתמצית את טיעוניהם של באי כח שני הצדדים, דהיינו ב"כ המערער, עו"ד באבא מאזן מחד גיסא, וב"כ המשיב עו"ד כמאל חסון, מאידך גיסא.