פסק-דין בתיק ע"א 32586-01-13

כב' השופטת ברקאי:

1. מונח בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום באשדוד (כב' השופט אריאל ברגנר), במסגרת ה.פ. 32481-06-12, אשר ניתן ביום 3.12.12, בו הורה על מחיקת התובענה לבקשת המשיבה, תוך חיובה בהוצאות המערערת ובשכ"ט בא כוחה בסך כולל של 3,000 ש"ח. כמו כן מופנה הערעור כנגד החלטת בית המשפט קמא מיום 13.1.13, בה דחה את בקשת המערערת למתן פסיקתא מאחר והיה בה כדי להוסיף בעלי דין שאינם צד לתובענה העיקרית.

2. הערעור מופנה כנגד פסיקת הוצאות נמוכה וכנגד אי מתן פסיקתא המחייבת באופן אישי את חברי ועד הבית.

3. המשיבה, נציגות הבית המשותף בפרויקט "בת גלים" באשקלון, (להלן: " נציגות הבית המשותף") הגישה תובענה לסעד הצהרתי, לפיו חוזה ההתקשרות שהיה לה עם המערערת הסתיים בהתאם להחלטה שהתקבלה באסיפה הכללית של דיירי הבניין.

4. רוב דיירי הבית המשותף (80 במספר) ייפו את כוחם של חברי הוועד הנבחר, מיום 7.1.12, לפעול בשם הדיירים ולטובת הדיירים לביטול הסכם הניהול שהיה קיים עם המערערת. לשם כך ייפו חברי הוועד של הבית המשותף את כוחו של עו"ד רן אורן לייצג אותם בתובענה הנדונה.

5. לאחר ישיבת קדם משפט בתובענה הנדונה ולאחר שנקבע התיק לשמיעת הראיות, שלח ב"כ המשיבה בקשה אל בית המשפט בה ביקש את מחיקת התובענה ללא חיוב בהוצאות. בית המשפט, בפסק דינו מיום 3.12.12, הורה כאמור על מחיקת התובענה תוך חיוב המשיבה בהוצאות המערערת בסך של 3,000 ש"ח.

6. טענה המערערת כי שגה בית המשפט קמא כאשר פסק הוצאות בשיעור כה נמוך מקום שבהליך הנדון התקיימה ישיבת קדם משפט והצדדים אף קידמו קיומה של ישיבה של נציגות הבית המשותף אותה ינהל מנהל ממונה מטעם בית המשפט, אשר בסופו של יום לא התקיימה מאחר והוכשלה על ידי המשיבה. לטענת המערערת לנוכח ההוצאות הכבדות אליהן נחשפה ולנוכח התנהגותה חסרת תום הלב של המשיבה ובפרט של חברי וועד המשיבה היה נכון לחייב את המערערת בסכום הוצאות ריאלי לו נדרשה המערערת.  אשר לחיוב המשיבה וכן חברי הוועד הנוספים, הם המשיבים 2-5 בבקשה למתן פסיקתא, טענה המערערת, כי נכון היה לחייב את חברי הוועד באופן אישי בתשלום ההוצאות מאחר והם הרוח החיה מאחורי ההליך הכושל הנדון ומקום בו לא הוצג יפוי כוח מטעם נציגות הבית המשותף ו-80 הדיירים שמאחוריהם, נכון לחייב את חברי הוועד באופן אישי.

7. מנגד טענה המשיבה לעניין ההוצאות כי אל לה לערכאת הערעור להתערב בפסיקת ההוצאות שקבע בית המשפט קמא, וזאת בהתאם למדיניות בתי המשפט הנוטה שלא להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בפסיקת הוצאות. לגופו של עניין, טענה המשיבה, כי סכום ההוצאות שנפסק משקף את שיקול הדעת שהפעיל בית המשפט קמא נוכח ההצדקה הקיימת בהגשת התובענה הנדונה, נסיבות בהן  נאכף על המשיבה, על ידי היזם, הסכם ניהול עם המערערת, שהיא גם היזם, וכל שעמד מאחורי הגשת התביעה הוא רצונה של המשיבה להביא לידי סיום את הסכם הניהול, שלעניות דעתה הינו מקפח.

אשר לבקשת המערערת לחייב את חברי הוועד באופן אישי בהוצאות שנפסקו טענה המשיבה כי מקום שהתובענה המקורית הוגשה על ידי נציגות הבית המשותף ומקום שאין חולק שנציגות הבית המשותף מהווה אישיות משפטית היכולה לפעול בשם ומטעם כל הדיירים, לא יכולה המערערת לבחור ולהוסיף לפסק הדין בעלי דין שלא היו צד להליך המקורי.

8. אקדים ואומר כי דין הערעור להידחות. נציגות הבית המשותף שהגישה את התובענה הנדונה הינה אישיות משפטית נפרדת העומדת בפני עצמה והמורשית מטעם בעלי הדירות בבית המשותף להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי בשם בעלי הדירות. (בעניין זה ראה סעיפים 65 ו-69 לחוק המקרקעין, תשכ"ט 1969 וכן ע"א 98/80 נציגות הבית המשותף רח' רבי עקיבא 77 לוד נ' קידמת לוד בע"מ , פ"ד לו' (2), 21). 

ניסיונה של המערערת לצרף במסגרת הפסיקתא בעלי דין אחרים, חברי הוועד, במובן זה שפסק הדין יחייב אותם באופן אישי הינו ניסיון שמן הראוי היה שלא יעשה ובצדק קבע בית המשפט קמא כי על הפסיקתא המוגשת לחתימה לשקף באופן מדויק את שמות בעלי הדין ואין להוסיף גורמים לפי נוחות מי מן הצדדים.

9. אשר לגובה החיוב בהוצאות, נקבע זה מכבר כי  ככלל פסיקת הוצאות הינה פררוגטיבה של הערכאה הדיונית, הרואה לנגד עיניה את מכלול נסיבותיו של התיק, סיכויי הצלחה של התובענה, התנהלות הצדדים וכיו"ב ועל כן התערבות ערכאת הערעור תעשה במשורה. רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות וזאת לנוכח שיקול הדעת הרחב שניתן לערכאה הדיונית בנושא זה.

במקרה הנדון, מדובר לכאורה בסכום הוצאות נמוך על פניו, לנוכח הוצאות משפט אליהם נחשפים בעלי דין כאשר נדרשים הם לייצוג משפטי הולם. יחד עם זאת, וגם אם ביושבי כערכאה דיונית הייתי פוסקת סכום הוצאות גבוה יותר, אינני סבורה כי קיימת הצדקה להתערב בסכום ההוצאות שנפסק מאחר ואין זה המקרה החריג אשר יצדיק התערבות בית המשפט של ערכאת הערעור.

10. במקרה דנן התובענה נמחקה לאחר ישיבת קדם משפט אחת עוד בטרם הגישה המערערת כתב תשובה וכאמור טרם נשמעו הראיות ובהנתן שהמערערת נדרשה ליתן תגובה לבקשה שסעד שמני שהגישה המשיבה ושבסופו של דיון גובשה הסכמה.

יש להניח כי בית המשפט קמא שקל את הנסיבות שעמדו לנגד עיניו, אופי התביעה ומידת מורכבותה, היקף העבודה שהושקעה, נוכח מחיקת התביעה בטרם שמיעת ראיות ואף בטרם הגשת כתב תשובה והאפשרות כי ההליך יחזור ויתברר באופן אחר.

11. מכל הטעמים לעיל אמליץ לחבריי לדחות את הערעור.

המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 5,000 ש"ח.

הערבון שהופקד יחולט לטובת ההוצאות ויועבר למשיבה באמצעות בא כוחה.

יתרה אם תוותר, לאחר החילוט, תוחזר למערערת באמצעות בא כוחה.