ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
31057-02-13
30/06/2013
|
בפני השופט:
1. יגאל גריל ס. נשיא (אב"ד)
2. יעל וילנר
3. בטינה טאובר
|
| - נגד - |
התובע:
אלי שלמה קורקוס
עו"ד אמיר בירמן ואח'
|
הנתבע:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ (התביעה נמחקה)
3. פז חברת נפט בע"מ
עו"ד עילם בורבין ואח'
עו"ד אליעד שרגא ואח'
עו"ד דותן צור
עו"ד גב' אילנית צפיר
|
| פסק-דין |
א. הערעור שבפנינו הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט אייל דורון) מיום 30.12.12 ב-ה"פ 1860-06-11, לפיו נדחתה תביעתו של המערער כנגד המשיבות, ללא צו להוצאות.
ב. הנסיבות לעניין בתמצית הינן אלה:
המערער הגיש לבית משפט קמא ביום 1.6.11 תובענה בדרך של המרצת פתיחה, למתן פסק דין הצהרתי, לפיו:
1. כספים ששילמה ו/או אמורה לשלם המשיבה מס' 1 למערער מכוח פוליסה לתשלום תגמולי ביטוח חודשיים במקרה של אובדן כושר עבודה (להלן:
"הפוליסה") מהווים קצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 8(ה) לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 (להלן:
"החוק").
2. התשלום החודשי האמור ששילמה או אמורה לשלם המשיבה מס' 1 למערער מכוח הפוליסה נחשב "שכר עבודה" נוכח הוראת סעיף 8(ה) לחוק, ולכן, אין הוא ניתן לעיקול, העברה או שיעבוד, אלא בכפוף לאמור בהוראות הסעיף הנ"ל.
3. על המשיבה מס' 1 לשלם למערער את תגמולי הביטוח מכוח הפוליסה מחודש אפריל 2010 ואילך מידי חודש בחודשו, כפוף להוראות סעיף 8(ה) של החוק.
עד כאן העתירה המבוקשת בהמרצת הפתיחה.
ג. בית משפט קמא מציין, במסגרת העובדות שהונחו בפניו, כי הפוליסה הוצאה למערער על-ידי המשיבה מס' 1 בשנת 2000 ומדובר בפוליסה לביטוח חיים, עם הרחבה לתשלום חודשי, המוגדר בפוליסה "חלף הכנסה", זאת למקרה של אובדן כושר עבודה.
במהלך שנת 2005 נקלע המערער למצב נפשי קשה, אושפז במחלקה הפסיכיאטרית באחד מבתי החולים מיום 23.10.05 עד 19.12.05, ובהמשך נקבעה לו נכות על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
כפועל יוצא מן המפורט לעיל, ועל בסיס המסמכים הרפואיים שהציג המערער למשיבה מס' 1, הכירה זו, מפעם לפעם, בזכאותו של המערער לקבל תשלום חודשי מכוח הפוליסה, כשזכאותו זו של המערער הוכרה בפעם האחרונה בתאריך 22.2.10, בתוקף עד יום 1.4.11.
ד. מוסיף בית משפט קמא, כי התשלומים החודשיים שולמו על-ידי המשיבה למערער, במלואם, עד יוני 2009.
בשלב מסויים הוטלו עיקולים על כספי הפוליסה לטובת נושים של המערער (המשיבה מס' 2 - בנק דיסקונט, והמשיבה מס' 3 - פז חברת נפט בע"מ).
החל מחודש יוני 2009 עד אפריל 2010 שילמה המשיבה מס' 1 למערער תשלומים חודשיים עד לגובה הסכום אשר מוגן לפי הוראות חוק הגנת השכר.
בגין התקופה שהחל מיום 1.4.11 ואילך לא פנה המערער אל המשיבה מס' 1 בבקשה כי יאושר המשך המצב של אובדן כושר עבודה, וממילא לא הציג למשיבה מס' 1 מסמכים כלשהם, רפואיים או אחרים, בנוגע לתקופה זו.
ה. מציין בית משפט קמא, כי הצדדים הגישו ללשכות ההוצאה לפועל בקשות שונות בנוגע לעיקולים, ולמימושם.
ביום 6.2.10 ניתנה על-ידי רשם ההוצאה לפועל בתל-אביב החלטה לאשר את מימוש העיקולים אצל צד ג', דהיינו, אצל המשיבה מס' 1.
המערער פנה לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לביטולו של צו המימוש אשר ניתן, ואולם, אין חולק כי הצו לא בוטל, וכי המערער לא הגיש בקשת רשות ערעור בנוגע להחלטה זו.
המערער גם אישר בפני בית משפט קמא כי ביום 2.3.11 ניתנה על-ידי רשמת ההוצאה לפועל בנתניה החלטה נוספת בדבר מימוש העיקולים.
ו. כותב בית משפט קמא, בסעיף 8 של פסק דינו: