השופט דר' עדי זרנקין
ערעור מיום 23.10.11 (ע"א 29429-10-11) וערעור מיום 25.10.11 (ע"א 34208-10-11), שהדיון בהם אוחד, על פסק דין מיום 9.8.11, שניתן בבית משפט השלום בחיפה (כב' השופט י' ליפשיץ) בת"א 18898-09-09, בו נקבע כי בין הצדדים נכרת הסכם בעל פה, הנוגע למכרז להקמה וניהול קפיטריה בבית החולים כרמל שבחיפה (להלן-
"מכרז כרמל"). עוד נקבע בפסק הדין, כי פלפלת שירותי הסעדה בע"מ ופלפלת קניונים בע"מ (להלן-
"המערערות") הפרו את ההסכם בעל פה, ובשל הפרה זו הן חויבו בתשלום פיצויים לקבוצת פיוז'ן השקעות בע"מ (להלן-
"המשיבה"), בסך של 70,000 ש"ח.
העובדות, בתמצית
המשיבה הינה חברה העוסקת בתחום המזון וההסעדה והינה בעלת המותג ורשת בתי הקפה "מנדרין". מנהל המשיבה הינו מר אסף כץ.
המערערות עוסקות אף הן בתחום המזון וההסעדה, ושתיהן בבעלות משותפת של שלושה שותפים: מר צחי ברגר, מר עופר שטרית ומר רונן כהן (להלן-
"מנהלי המערערות").
לקראת סוף שנת 2008 פנתה שירותי בריאות כללית- מרכז רפואי כרמל (להלן-
"בית חולים כרמל") לציבור הרחב בכדי לקבל הצעות, וזאת בנוגע להפעלת קפיטריה בבית החולים כרמל- מכרז כרמל.
כחלק מהתנאים המקדמיים להשתתפות בו, צוין במכרז, כי לשם הפעלת הקפיטריה נדרש ניסיון בהפעלת עסקי מזון בהיקף של 2,000,000 ש"ח, וכן נדרשה ערבות אוטונומית בסך של 100,000 ש"ח.
משנודע למנהל המשיבה, מר כץ, על מכרז כרמל, הוא פנה בשם המשיבה למנהלי המערערות והציע להם לשתף פעולה בהגשת הצעה משותפת למכרז, כאשר מבחינה פורמאלית המציעות יהיו המערערות בלבד, ובאם הצעת המערערות תזכה, החלקים ב"עסק החדש" יחולקו באופן הבא: 75% למערערות ו- 25% למשיבה.
בנוסף, בין הצדדים עלתה האפשרות לשתף פעולה בהגשת שתי הצעות נוספות: הפעלת מזנון ועגלת קפה ב"קמפוס הנמל" וכן בהפעלת בית קפה בקמפוס הראשי באוניברסיטת חיפה, הידוע כ"קפה דשא".
בהתאם להסכמות דלעיל, הגישה המשיבה מטעמה הצעה להפעלת מזנון ועגלת קפה בקמפוס הנמל, כאשר לטענתה, ההצעה הייתה משותפת לה ולמערערות ורק מבחינה פורמאלית, היא הוגשה מטעם המשיבה בלבד.
ביום 5.2.09 הודע למשיבה כי הצעתה לקמפוס הנמל לא התקבלה.
ביום 18.3.09 הודיע בית חולים כרמל על זכיית המערערות במכרז.
לאחר שזכו במכרז כרמל, הודיעו מנהלי המערערות למר כץ, כי הם אינם מעוניינים במשיבה כשותפה, והם אף הציעו לו פיצוי כספי בסך של כ- 5,000 ש"ח, וזאת בגין טרחתו ובמטרה לשמור על יחסים קולגיאליים תקינים, ללא עוינות וללא משקעים.
המשיבה, אשר ראתה בהודעה זו של מנהלי המערערות משום הפרה של ההסכם בעל פה שנכרת בין הצדדים, הגישה תביעתה לבית משפט קמא, בה נתבקשו פיצויים בגין הפרת החוזה, בסך של 400,000 ש"ח- הרווח אותו המשיבה הייתה אמורה לקבל, כך נטען, במשך 4 שנות פעילות של הקפיטריה.
כאמור, בית משפט קמא קיבל את תביעת המשיבה בקובעו, כי בין הצדדים נכרת הסכם מחייב, על פיו תוגש הצעה משותפת למכרז כרמל מטעם הצדדים. עוד קבע, כי בגין הפרת ההסכם, זכאית המשיבה לפיצויים בסך של 70,000 ש"ח.
הטענות בערעורים
בשתיים חלקו הצדדים לפני בית המשפט קמא, וגם אנו נדרשים בערעורים שלפנינו לפסוק בהם:
מחלוקת ראשונה היא, האם בין הצדדים נכרת הסכם בעל פה, בנוגע למכרז כרמל, כאשר טענות המערערות לעניין זה הינן, כי בין הצדדים היו מגעים לבחינת אפשרות לשיתוף פעולה שלא התגבשו לכדי הסכם, ולחילופין, אם אכן הייתה התקשרות, היא הייתה בין המערערות ובין מר כץ ולא בין החברות (המערערות והמשיבה), ועניינה היה שיתוף פעולה במכרז כרמל ובשני מכרזים נוספים (מכרז לקמפוס הנמל ומכרז "קפה דשא" באוניברסיטת חיפה).
מחלוקת שנייה היא לעניין הפיצוי שנפסק וגובה סכום הפיצוי: לגרסת המשיבה, ההסכם קבע כי היא תקבל 25% מהרווחים, כאשר סכום זה הוערך על ידה בסך של 400,000 ש"ח. לטענת המשיבה, טעה בית משפט קמא עת העריך את אובדן הרווח הצפוי של המשיבה, על דרך האומדנא, בסך של 70,000 ש"ח בלבד. המשיבה ציינה, כי טענותיה לעניין אובדן הרווח הצפוי, עוגנו בחוות דעת חשבונאית של מומחה מטעמה, חוות הדעת לא הופרכה ולא נסתרה, בעוד שמטעם המערערות, בסופו של יום, לא נתקבלה חוות דעת נגדית ואף לא הוצגו ראיות מטעמן לעניין הערכת הנזק, ועל כן, בהיעדר ראיות לסתור, היה מקום לאמץ את חוות הדעת של המומחה מטעמה.