ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
2572-08
10/08/2011
|
בפני השופט:
1. אסתר קובו סגנית נשיאה - אב"ד
2. מיכל רובינשטיין סגנית נשיאה
3. עפרה צ'רניאק
|
| - נגד - |
התובע:
1. רולטק אלומיניום ידידיה בע"מ
2. ידידיה חגי
עו"ד יואב אבן
|
הנתבע:
קליל תעשיות בע"מ
עו"ד דוד ששון
|
| פסק-דין |
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט שלמה פרידלנדר) אשר חייב את המערערים רולטק אלומיניום ידידיה בע"מ (להלן:
"המערערת") וידידיה חגי (להלן:
"המערער") וביחד "המערערים" בתשלום חוב למשיבה, קליל תעשיות בע"מ (להלן:
"המשיבה").
ואלה העובדות הרלוונטיות:
בין המערערים לבין המשיבה התקיימו יחסים עיסקיים, לפיהם סיפקה המשיבה למערערת סחורה והמערערת התחייבה לשלם את תמורתה. להבטחת התחייבויות המערערת נמסר לידי המשיבה שטר חוב "על החלק" שעשתה המערערת בערבותו האישית של מנהלה, לזכות המשיבה.
משחדלו יחסי המסחר בין הצדדים, נוכח יתרת החוב של המערערת בכרטסת המשיבה - מולא בשטר החוב סכום יתרת החוב בסך 353,500 ש"ח, תאריך הפרעון 30.4.04. השיק הוצג לפרעון וחולל ומכאן התביעה על פי השטר הנ"ל.
בבקשתם לרשות להגן טענו המערערים, כי אינם חייבים דבר למשיבה משום שיתרת חובם קוזזה כדלהלן:
א. יש להפחית סכום של 90,000 ש"ח שכן היתרה המופיעה בכרטסת החוב אצל המשיבה כוללת גם סחורה שסופקה למערערת בעודף, לא הוזמנה על ידה, לא התבקשה על ידה ולא נעשה על ידה שימוש מעולם. שווי הסחורה הנ"ל עומד ע"ס 90,000 ש"ח. המשיבה לא היתה מעוניינת בהחזרתה של אותה סחורה ארצה, אשר על כן, פטורה המערערת מכל תשלום עבורה.
ב. "
כמו כן, מסכום היתרה יש להפחית סך שווה ערך ל - 45,700 אירו, סכום השיקים שקיבלה קליל ממני אישית. סכום זה הינו שווה ערך לסך של 260,000 ש"ח" (ראה סעיף 22.2ב' לבקשה לרשות להגן) (להלן:
"השיקים הספרדיים"). שיקים אלה היו משוכים על לקוח של המערערת בספרד.
ג. יש להפחית מהכרטסת את הסך של 30,000 ש"ח שהוא סכום פיצוי מוסכם בין רולטק לבין קליל, בגין הפסדים שנגרמו למערערים עקב טעויות המשיבה שסיפקה סחורה עודפת.
בפסק דינו - לאחר ששמע את עדי התביעה, ההגנה ובירר את טענות הצדדים - קובע בית המשפט, כי מהות טענת ההגנה השטרית של המערערים היתה, כי לא התקיים התנאי במסירת שטר החוב, במובן זה שאין להם חוב כלפי המשיבה.
נבחנו אפוא טענות המערערים כנגד החוב.
באשר ל"שיקים הספרדיים" שכל טענותיה של המערערת באשר אליהם היתה, כי נמסרו למשיבה כנגד החוב, הסתבר, כי המשיבה נתקלה בקושי לפדות את השיקים הללו, היינו - נתקשתה להפקידם בבנק. אשר על כן פנתה אל המערערת ומפי עדותו של המערער, מצינו את האישור כדלקמן:
"
ש. ואז פנו אליך ואמרו שהם לא יכולים להפקיד אותם? (עמ' 13 שורה 13)
ת. ... הם אמרו כי הם לא יכולים להשתמש בצ'ק וביקשו כסף במקום, אמרתי שמצבה של החברה לא טוב והם אמרו לי בסדר. (עמ' 13 שורה 14).
ש. למה לא כתבת זאת בתצהיר? (עמ' 13 שורה 16)
ת. מבחינתי הם פרעו אותם. (עמ' 13 שורה 17)".
אלא שהפניה למערערת - נוכח הקושי של המשיבה - הביאה לכך ששיקים אלה, כקביעת בית המשפט, הוחלפו באמצעות גורם המקורב למערערים, אחד בשם מרדכי שעיה ו/או חברות בשליטתו. השיקים הנ"ל הוצגו לבנק וחוללו באי-פרעון.
בית המשפט לא קיבל את גירסתו של שעיה שהעיד בבית המשפט מטעם המערערים, אלא העדיף את גירסתו של מנהל המשיבה, כי אכן ה"שיקים הספרדיים" הוחלפו בהסכמת המערערת על ידי שעיה בשיקים שלו, או חברות מטעמו, אשר חוללו.
מכאן המסקנה, כי המערערים לא הצביעו על כל אמצעי תשלום בגין החוב אשר לטענתם כוסה על ידי ה"שיקים הספרדיים" אשר לא נפדו כלל על ידי המשיבה.
מוסיף בית המשפט וקובע, כי נטל הראיה מוטל על המערערים, הן משום שמדובר בהגנה מול תובענה שטרית הנסמכת על חזקת התמורה והן משום שמדובר בטענה של הודאה והדחה. המערערים הודו בחוב המקורי לפי הכרטסת (עדות המערער בפרוטוקול עמ' 10), אך טענו לפרעון.