מונח בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בבאר-שבע (כב' השופטת מיכל וולפסון), מיום 20.5.12, בתא"מ 16636-04-11, אשר קיבל את תביעת המשיב כנגד המערער וחייב אותו, בהיותו ערב לחוב החייב העיקרי, בסכום התביעה שעמד על סך של 7,932 ש"ח ובהתאם דחה את כל טענות ההגנה, שהעלה המערער.
העובדות בקצרה הינן כדלקמן:
1. ביום 23.5.03 נטל מר רומן נובופולצב (להלן: "
החייב העיקרי"), הלוואה על סך 25,000 ש"ח, בחשבון מס' 424209 בסניף המשיב בנהריה. להבטחת התחייבויות הערב העיקרי בהלוואה חתם, בין היתר, כערב מוגן, המערער וזאת בהתאם לסעיף 19 לחוק הערבות, תשכ"ז - 1967 (להלן: "
חוק הערבות"). בנוסף חתמו על ההלוואה כערבים מוגנים עוד שניים אחרים.
2. החייב העיקרי לא עמד בהתחייבויותיו לבנק ולמרות הדרישה לתשלום יתרת החוב, לא פרע החייב העיקרי את יתרת החוב וההלוואה הועמדה לפירעון מידי. כמו כן, הועמדו לפירעון עוד שתי הלוואות נוספות, שנטל החייב העיקרי.
3. כפועל יוצא, ביום 9.7.09, הוגשה תביעה משפטית נגד החייב העיקרי בבית משפט השלום בנהריה, בת"א 6777-07-09 בסך כולל של 93,475 ש"ח. ביום 14.10.10 ניתן פסק דין כנגד החייב העיקרי, אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
ביום 18.11.10 הוגשה בקשה למיצוי הליכים, לפי סעיף 27 (א) (2) לחוק הערבות כנגד החייב העיקרי. בהתאם להחלטת כב' ראש ההוצל"פ נשלחה הבקשה בצירוף ההחלטה למערער, במסירה אישית.
4. ביום 2.11.10 הגיש המערער הודעה לתיק ההוצאה לפועל ומהחלטת כב' הרשם עולה כי לא הובנה הודעת המערער. מאחר ולא הוגשה תשובה אחרת, ניתן צו למיצוי ההליכים כנגד החייב העיקרי ביום 25.11.10.
5. ביום 25.7.10 שילם אחד הערבים (אנטון קוזלוב) את חלקו בערבות וכפועל יוצא מכך הופטר מערבותו.
6. ביום 23.1.11 הוגשה תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל כנגד המערער. ביום 5.4.11 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וביטול הליכים. ביום 26.5.11 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת תגובה מטעמו וכן בקשה להורות למשיב להמציא את כל המסמכים הנוגעים לתביעה. ביום 29.5.11 ניתנה החלטה לפיה על המערער לצרף נספחי הבקשה ולאחר מכן תינתן החלטה.
7. ביום 6.6.11 ניתנה למערער רשות להגן והתיק הועבר לבית משפט השלום בבאר-שבע. כמו כן, נקבע, כי המערער רשאי להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה. כתב ההגנה לא הוגש במועד. ביום 25.7.12 ניתנה החלטה לפיה, התיק נקבע להוכחות ללא ישיבה מקדמית, וזאת לנוכח גובה החוב.
ביום 28.7.11 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה. ביום 31.7.11 ניתנה למערער הארכה המבוקשת.
8. ביום 1.1.11 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב, אולם תצהיר עדות ראשית מטעם המערער לא הוגש עד למועד דיון ההוכחות שנערך ביום 16.1.12. לציין, כי ביום 11.1.12 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לבית המשפט קמא לדחות את מועד שמיעת הראיות הקבוע ליום 16.1.12 וכן להאריך המועד להגשת תצהיר עדות ראשית מטעם המערער, מאחר והליך גילוי המסמכים הסתיים זמן קצר קודם לכן.
9. בית משפט קמא דחה את בקשת הדחייה, גם כאשר התייצבו בפניו הצדדים בישיבת ההוכחות וקבע, בהחלטתו בדיון מיום 16.1.12, כי תצהיר המערער התומך בהתנגדות ובכתב ההגנה ישמש כתצהיר עדות ראשית. בהתאם, נשמעו הראיות באותו מועד.
10. ביום 17.1.12, לאחר דיון ההוכחות, הגיש המערער בקשה דחופה למתן רשות לצרף מסמכים כראיה ובקשה לקיום דיון הוכחות ודחיית מועד להגשת סיכומים. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט קמא, בהחלטה מפורטת מיום 24.1.12, בה קבע כי ההתנהלות בה נוקט המערער, של אי עמידה בלוחות הזמנים, איננה מקובלת עליו ועומדת בניגוד לדין.
דיון
11. בערעור בפני העלה המערער טענות רבות כנגד המשיב וכנגד קביעותיו של בית המשפט קמא. תחילה טען כי יש לקבל את הערעור מאחר והמשיב לא הגיש את עיקרי הטיעון במסגרת המועדים אותם קצב בית משפט זה.
אשר לערעור לגופו - טען המערער כי שגה בית משפט קמא כאשר לא נעתר לבקשת הדחייה המוסכמת לשמיעת הראיות, כדי לאפשר לו להציג את המסמכים, אותם קיבל מהמשיב זמן קצר קודם לכן, וכן להגיש תצהיר עדות ראשית. עוד טען כי שגה בית משפט קמא משדחה את טענותיו בדבר אי גילוי מצד המשיב בכל הנוגע לנסיבות חתימת כתב הערבות וכן לא קיבל עמדתו כי בפועל ההלוואה סולקה במלואה.
12. לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים ועיינתי ארוכות בתיקי המוצגים, שצורפו, סבורה אנוכי כי דין הערעור להידחות.
עיקרי הטיעון שהוגשו מטעם המשיב, הוגשו במסגרת הזמנים שנקבעו, בהתחשב בטענה כי המשיב לא קיבל מידי המערער עותק מעיקרי הטיעון מטעמו. ובהעדר ראיה על המצאה במועד, לא מצאתי לנכון להתעלם מעיקרי הטיעון שהגיש המשיב, כפי שביקש המערער. גם אם נכון היה להתעלם מעיקרי טיעון של המשיב, אזי לגופו של עניין, לא נפל כל פגם בפסק דינו של בית משפט קמא, המצדיק התערבות של ערכאת הערעור ואין מדובר בנסיבות אשר יצדיקו קבלת הערעור בשל כשל שכזה.