פסק-דין בתיק ע"א 2484-07

ערעור על החלטותיה של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959 מיום 4.3.04 ו- 20.7.07 -האחרונה ניתנה לאחר שבערעור על ההחלטה הראשונה הענין הוחזר לוועדה.

המערער יליד 1953 שירת בצה"ל בין השנים 72-75 בשירות סדיר.

בתאריך 9.9.86 בהיותו בשירות מילואים נחבל באימוני צניחה בין השאר ברגלו השמאלית (להלן:" התאונה").

המערער טען בפני ועדת הערעורים כי התאונה מ- 9.9.86 גרמה לגידול (שפיר) מסוג אנכונדורמה שהיה עד אז במצב רדום והפך לגידול פעיל שהתפתח לכונדרוסרקומה (ממאיר) ולכן יש להכיר בנכות ברגלו השמאלית ככזו שנגרמה עקב תנאי שירותו הצבאי והחבלה מהתאונה ב- 9.9.86. כמו כן טען כי הגידול מסוג אנכונדורמה נתגלה אצלו במסגרת טיפול רפואי שקיבל לאחר התאונה ולמרות זאת לא בוצע בו מעקב עד שנתגלתה הכונדרוסרקומה. בנוסף טען כי נדרש לניתוח נוסף ב- 26.3.95 עקב שבר ברגלו שנגרם ע"י פיזיותרפיסטית מטעם המשיב.

המערער תמך עתירתו בחוות דעת רפואית מטעמו של דר' קולנדר (מוצג ח' לתיק המוצגים מטעם המערער) כדלקמן:

1. בקשר לשאלה " האם יש קשר בין התהוות הגידול ברגלו לבין התאונה ב- 1986"

אין סימוכין בספרות הרפואית להיווצרות גידול מהסוג LOW GRADE CHONDROSARCOMA או ENCHONDROMA     כתוצאה מחבלה.

2. בקשר לשאלה " האם יש קשר בין התאונה ב- 1986 לבין הופעת התסמינים (סימפטומים) הקשורים לגידול". קבע " שמתקבל מאוד על הדעת שהחבלה גרמה לגידול שהיה "רדום" לא תסמיני (ללא סימפטומים) להפוך לגידול תסמיני (סימפטומי)"  קרי להפוך מגידול שהיה רדום (לטנטי) לגידול פעיל (אקטיבי) ותסמיני.

3. בקשר לשאלה " האם למשך הזמן שחלף מאז התאונה ובידיעה שהיה קיים אז גידול בעצם הירך ישנה משמעות רפואית".

קבע " אין לי ספק שלפרק הזמן מעת גילוי המחלה ועד לטיפול הסופי בה ישנה משמעות ניכרת, לאור נסיוני ובהסתמך על הספרות המקצועית. חולה שידוע שקיים אצלו גידול סחוסי מהסוג המתואר ( ENCHONDORMA )  חייב להיות במעקב צמוד - חצי שנתי או חד שנתי וזאת בשל היכולת של הגידולים הללו להפוך מגידול שפיר לגידול ממאיר. אני חייב להניח שבשנת 1986 הגידול היה עדיין שפיר, אבל במשך השנים הפך לגידול ממאיר עם כל הסיכונים הנובעים מכך".

ד"ר קולנדר סיכם בחוות דעתו כי " לאור כל זאת הנני קובע באופן חד משמעי שיש קשר גרימה ישיר בין התאונה להופעת הסימפטומים ומצבו הנוכחי. ולאור כל זאת הנני קובע שכוחות הביטחון אחראיים באופן ישיר למצבו הבריאותי הנוכחי (והנני מתייחס אך ורק למצב רגלו השמאלית ולנכות שנגרמה לו עקב הגידול והניתוחים שעבר בגלל הגידול)".

בהחלטת הועדה  מיום 4.3.04 נקבע כדלקמן:

" 8. מחקירתו הנגדית של ד"ר ברעם עולה שאין מחלוקת בין המומחים כי המערער סבל מחבלה בירך שמאל עקב והדבר נלמד מהנפיחות שהיתה בירך שמאל בסמוך לחבלה (עמ' 6 לעדותו). אין גם חולק שחבלה לא יוצרת גידול.

9. הועדה גם קובעה כי אינה מקבלת את גירסת המערער כי הכאבים בירך החלו בסמוך לחבלה. אין כל תיעוד רפואי התומך בכך.

10. יחד עם זאת, הועדה השתכנעה מן האמור באסמכתא שהציג פרופ' קולנדר ( surgery for bone and soft tissue ) כי אכן יש לבצע מעקב כאמור באותו מקור: Follow up studies ever year are usually for observing cartilaginous tumor. Progressive  pain, however, requires more prompt attention מכאן שהתהליך הנאות הוא בדיקה אחת לשנה.

11. עדיין נותרו שתי שאלות. האחת, האם העובדה שלא נעשה מעקב אחר המערער החמירה את מצבו במידה כלשהי והשניה האם הוכח לנו שהחבלה תרמה בדרך כלשהיא לטרנספורמציה שעבר הגידול משפיר לממאיר.

12.  אשר לשאלת המעקב וההשפעה על המצב הרי שפרופ' קולנדר בחוות דעתו לא ציין כל נזק שנגרם למערער כתוצאה מן האיחור באבחון. על מנת לקבוע קשר בין האיחור באבחון או הרשלנות הרפואית  לבין הפגימה יש להראות שנגרם למערער נזק כתוצאה מן הרשלנות הזו, ואת זה לא מצאנו בחוות דעתו של פרופ' קולנדר. גם בחקירה הנגדית הסכים פרופ' קולנדר כי הוציאו את הגידול בשלב הראשוני ביותר שלו, כאשר היה בדרגת ממאירות הנמוכה ביותר, וכי היו מוציאים אותו בכל מקרה, אך לא היו מוציאים אותו לפני הפיכתו לממאיר, ולכן גם אם היתה רשלנות במעקב הרי לא הוכח לועדה כי נגרם נזק.

13. אשר לשאלת השפעת החבלה על הטרנספורמציה שעבר הגידול של המערער, הרי שלא ראינו כל אסמכתא רפואית (מאמר, ספרות) לכך שחבלה יכולה להפוך גידול שפיר לגידול ממאיר. יתרה מזו, פרופ' קולנדר, בתחילת חוות דעתו אומר במפורש ש"הנני קובע שאין סימוכין בספרות הרפואית להווצרות גידול מהסוג enchondroma  או law grade chondrosarcoma   כתוצאה מחבלה". אולם בהמשך לסוגייה העיקרית בדבר קשר אפשרי בין חבלה לטרנספורמציה של גידול שפיר לממאיר הוא אינו מביא כל אסמכתא ורק קובע כי מדובר "בדבר שהוא מתקבל מאוד על הדעת". אמירה כזו לכשעצמה אינה מספקת כהוכחה לקשר, בוודאי לאור הרישא של דבריו של פרופ' קולנדר, השולל סימוכין לקשר בין חבלה להיווצרות הגידולים. לכן, ללא כל אסמכתא רפואית כלשהי, אין בידי הועדה לקבל, כי הטרנספורמציה, שקרתה אצל המערער כ- 8 שנים לאחר החבלה, היא תוצאה החבלה.

...