ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (השופטת ש' גליק, להלן: בית המשפט), מיום 7.3.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת בתמ"ש 1564-03-10.
1. המשיב 4 ז"ל (שנפטר בטרם הוגש ערעור זה, להלן: המשיב), היה הידוע בציבור של המשיבה 1 (להלן: המשיבה), במשך כשלושים וחמש שנים, עד אשר אושפזה בבית חולים ולאחר מכן במוסד סיעודי. עקב מצבה הרפואי, מינה בית המשפט לענייני משפחה את ילדיה של המשיבה כאפוטרופוסים לרכושה ולגופה. במקביל, חלה התדרדרות במצבו של המשיב, והוא נפטר זמן קצר לאחר מתן ההחלטה נשוא ערעור הפסלות. המערערת היא נכדתו של המשיב, אשר בנו של המשיב משמש כאפוטרופוס שלה (להלן: הבן).
2. האפוטרופוסים של המשיבה הגישו שתי תביעות לבית המשפט לענייני משפחה. האחת, למזונות משקמים, במסגרתה ביקשו מזונות זמניים (להלן: תביעת המזונות), והשניה, למתן סעד הצהרתי לפיו שתי הדירות שהיו רשומות על שם המשיבה ואשר הועברו ו/או היו בתהליך העברה על שם המערער, שייכות למשיבה (להלן: תביעת הדירות). אחת מן הדירות נשוא התביעה הועברה מהמשיב לנכדתו, במתנה, והדירה השניה משועבדת לטובת המשיבה 3 להבטחת החזר הלוואה שנתנה למשיב.
בתביעת המזונות ניתן פסק דין ביום 26.1.2011, לפיו המשיב חויב לשלם למשיבה סך של 10,000 ש"ח דמי מזונות למשך חמש שנים מיום הגשת התביעה. בעקבות הקביעות החמורות בפסק הדין בתביעה למזונות המיוחסות לבן, ובאמצעותו למשיב, הגישו המערערת והמשיב בקשה לפסילת בית המשפט מלדון בתביעת הדירות.
3. לאחר קבלת תגובות יתר בעלי הדין, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי בין שתי הגרסאות שהונחו לפניו, הוא מעדיף את גרסת המשיבה על פני גרסת המשיב, ולכן ציטט עובדות שפורטו בהרצאת הפרטים שהגישה, ללא התייחסות ערכית לדברים. בית המשפט הוסיף כי תמיהתו בנוגע להעברת הנכסים מן המשיב לבנו היתה עניינית בהתחשב בטענת המשיב לפיה נותר חסר כל ואין ביכולתו לכלכל את המשיבה. בית המשפט הוסיף כי אכן התייחס לנושא הדירות ולחוות דעת הגרפולוגית בפסק הדין, אך לא קבע עמדה בעניין - אף לא לגבי קבילות חוות הדעת. עוד הוסיף בית המשפט כי אף אין בקביעת עמדה ביחס לממצאי מהימנות שהוכחו בפניו, כדי למנוע ממנו לדון בתביעת הדירות, בייחוד בהתחשב בעקרון של "שופט אחד למשפחה אחת", המתקיים בבתי המשפט לענייני משפחה. בית המשפט ציין כי הבקשה הוגשה רק כחודש לאחר מתן פסק הדין, וקבע כי רק מטעם זה יכול היה לדחותה.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.
4. המערערת טוענת כי מקריאת פסק הדין עולה שבית המשפט כבר גיבש דעתו הן בנוגע לתביעת הדירות והן בנוגע למהימנות בנו של המשיב, באופן שלא יהיה טעם ממשי לבירור התביעה. המערערת מוסיפה כי בית המשפט קבע בפסק הדין שהעברת רכוש מהמשיב לבן "מעוררת קושי ואף תמוהה ולכאורה, נראית מלאכותית, ונועדה לחסום תביעה אפשרית מצדה של (המשיבה)...", ואף הוסיף כי מומחית שמינה מצאה שחתימות המשיבה על כתבי ההעברה לא נחתמו על-ידה. המערערת מדגישה כי לא היתה כל סיבה עניינית לאזכר את נושא העברת הרכוש, הדירות ואת חוות הדעת הגרפולוגית אשר הוגשה במסגרת תיק הדירות ולא היתה חלק מתיק המזונות. בהתחשב בהבעת הדעה הנחרצת טוענת המערערת כי לא יהיה ביכולתו של בית המשפט לדון בתביעת הדירות בנפש חפצה, וברור, לדעתה, כי אין לה כל סיכוי בתביעה. המערערת מציינת כי הגישה ערעור על פסק הדין בתביעת המזונות. לטענתה, בנסיבות העניין, בהן גם בתביעת הדירות העד המרכזי הוא הבן, לא יהיה ביכולתו של בית המשפט לשפוט באובייקטיביות בהתחשב בקביעותיו בתביעת המזונות. המערערת מוסיפה כי טרם החל שלב ההוכחות בתביעת הדירות ואפילו לא הוגשו תצהירי הנתבעים, ולכן לדעתה לא ייגרם כל נזק בהעברת התביעה למותב אחר. למערערת השגות גם לגבי אופן ניהול הדיון וטוענת כי לא היה שיהוי בהגשת בקשת הפסלות.
5. המשיבה 2 לא היתה צד לתביעת המזונות. לטענתה, הופתעה לגלות כי במסגרת פסק הדין בתביעה זו נדרש בית המשפט לסוגיות הנוגעות ישירות אליה. המשיבה 2 טוענת כי בנסיבות העניין, בהן נחשף בית המשפט לחלקן המכריע של הראיות בנוגע למערכת היחסים שבין המשיב למשיבה ונדרש לראיות מתביעת הדירות לצורך ההכרעה בתביעת המזונות, ואף קבע קביעת קביעות בקשר למערכת יחסים זו, מתעורר חשש ממשי כי בית המשפט לא ישמע את טענותיה בנפש חפצה. לכן מן הראוי, לדעתה, שבית המשפט יפסול עצמו מלישב בדין.
6. לעומתם טוענת המשיבה כי אין כל עילה, אף לא בדוחק, לבקשת הפסלות. המשיבה טוענת כי בפסק הדין בתביעת המזונות הקפיד בית המשפט שלא לקבוע כל קביעה בעניין שתי הדירות נשוא הדיון. לדבריה, אזכור הדירות מצוטט מטענותיה, מבלי לקבוע כל ממצא עובדתי. בפסק הדין התייחס בית המשפט לרכוש אחר שהועבר לפי הטענה מהמשיב לבנו, ולפיכך נותר המערער חסר כל ואין באפשרותו לשלם למשיבה מזונות. לדעת המשיבה, אין בתוכן פסק הדין כדי לפסול את בית המשפט מלדון בתביעת הדירות. המשיבה מזכירה את העקרון של "שופט אחד למשפחה אחת", המתקיים בבתי המשפט לענייני משפחה, ומבקשת שלא להעביר ולפצל את הדיון בתביעות.
7. דין הערעור להידחות. העובדה שבית המשפט פסק בתביעה המזונות אין בה כשלעצמה, כדי להצדיק את פסילתו מלדון בתביעת הדירות. הלכה פסוקה זו אינה חדשה במשפטנו ולפיה הבעת עמדה או דעה בהליך קודם אינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים (ראה: ע"א 379/11 גיא מיקי נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, 20.3.2011)). יש לזכור כי פסילת שופט מלשבת בדין אינה מעשה של מה בכך, ולכן אין די בעובדה שעל בית המשפט להכריע בעניין בו דן בעבר או בנגזרותיו, או הביע עמדה, כדי לגרום לפסילתו, ויש להוסיף ולהראות כי מאותה החלטה מוקדמת, או מנסיבות אחרות, עולה גם חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו "משחק מכור" (ראה: ע"א 1883/09 ישראל נבו נ' חברת הבונה א.ק. עבודות ביצוע בע"מ (לא פורסם, 26.3.2009); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 265-266 (2006)). אף אין בעצם העובדה שאותו שופט דן בהליכים קודמים הנוגעים לאותה פרשה עובדתית ומהווים המשך ישיר שלה, כדי להקים עילת פסלות (ראה: ע"א 8168/02 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 21.10.2002)).
8. זאת ועוד. עיון בפסק הדין שנתן בית המשפט בתביעת המזונות מעלה כי אין בממצאים שקבע ביחס למשיב ולבנו אשר יש בהם כדי להשליך על קביעותיו ביחס לתביעת המזונות, וכן בהתייחסותו לחוות הדעת הגרפולוגית ולדירות שבנשוא המחלוקת, כדי למנוע מבית המשפט לדון בנפש חפצה ובאופן ענייני בתביעת הדירות שעודנה תלויה ועומדת. קביעות בית המשפט ביחס להתנהלות המשיב ובנו הן לכאוריות בלבד ומשליכות על שאלת תשלום המזונות למשיבה. אף ציון חוות הדעת הגרפולוגית נעשה בלא כל הבעת דעה בקשר לתוכנה באופן שיש בו כדי להוות התערבות בהליך, המקימה עילת פסלות. ודוק: בית המשפט ציין במפורש כי ידון במחלוקת לגבי הדירות בתביעה נפרדת (פסקה 1 לפסק הדין). אכן, מטבע הדברים, עלה החשש אצל המערערת למשוא פנים נגדה בהתחשב באמור בפסק הדין בתביעת המזונות. ואולם, נחה דעתי כי חשש זה אינו אלא חשש סובייקטיבי אשר אין בו כדי להקים עילת פסלות (ע"א 4911/08 ד"ר צבי תוהמי נ' עופר גרוץ (לא פוורסם, 12.10.2008)). לפיכך, דין הערעור להידחות.
הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבה 1 בסך של 5,000 ש"ח.
ניתן היום, ב' בתמוז התשע"א (4.7.2011).
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. דז
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il