ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
21164-05-10
07/09/2011
|
בפני השופט:
1. אסתר קובו - סגנית נשיאה אב"ד
2. שרה דותן
3. עפרה צ'רניאק
|
| - נגד - |
התובע:
ד"ר דורון נרי
עו"ד רונן בר און
|
הנתבע:
מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד מי-רז
|
| פסק-דין |
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה כב' השופט צבי דותן.
ואלה העובדות
המערער היה חוכר לדורות של קרקע הידועה כחלקה 49 בגוש 7606. ייעוד החלקה היה קרקע חקלאית בפועל היה נטוע עליה פרדס מניב. בעלת החלקה היא מדינת ישראל כשהחלקה מנוהלת על ידי המינהל.
על פי תוכנית מתאר (כס/1/1) שונה ייעוד החלקה לשטח ציבורי פתוח. בהמשך נכנסו לתוקפים תוכניות מתאר נוספות ששינו חלק מהחלקה משטח חקלאי לשטח מגורים כאשר החלק נשוא התובענה בערכאה הדיונית אינו נכלל כשטח למגורים אלא כשטח שייעודו שצ"פ.
בהסכם שהתקיים בין המשיב המינהל כאן, לבין המערער שהחזיק במקרקעין ונדרש לפנותם, נקבע כי המערער יקבל פיצוי כספי שיקבע בהסכמת הצדדים תוך 6 חודשים "
אין באמור בסעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של מי מהצדדים לטעון כל טענה לגבי סכום הפיצוי" (ראה סעיף 3 לפסק הדין).
המערער והמשיב לא הגיעו להסכמה על סכום הפיצוי, לא תוך 6 חודשים וגם לא לאחר מכן ובסופו של יום הודיע המינהל למערער כי בכלל אינו חייב לשלם אגורה שחוקה אחת "
וזה מאחר והוא מיועד להפקעה על פי החוק" (ראה פסק הדין עמ' 2!!!).
הוגשה איפוא התביעה נשוא ערעור זה לביהמ"ש השלום ובפסק הדין קובע בית המשפט הנכבד כי עמדתו של המינהל נדחית על ידו בשתי ידיים "
שיטה זו (של המינהל א.ק.)
בעייתית בעיני בעיקר משום התוצאה (שווי אפס) תוצאה שהיא בלתי מתקבלת על הדעת בנסיבות המקרה" (סעיף 10 עמ' 5 לפסק הדין). כן פסק כי המחלוקת היחידה בין הצדדים היא מחלוקת שמאית ובסופו של דבר החליט בית המשפט על פי חוו"ד המומחה מטעמו וקבע את סכום הפיצוי שעמד על סך 170,170 ש"ח.
המינהל העלה גם טענת שיהוי לפני ערכאה דיונית שכן התביעה הוגשה לביהמ"ש כמה ימים טרם נכנסה לתוקפה תקופת ההתיישנות. גם טענה זו של המינהל נדחתה על ידי ערכאה דיונית. כפי שהוא מציין בפסק הדין, המינהל לא שינה את מצבו לרעה והשינוי לא נגרם עקב חוסר תום ליבו של המערער.
יחד עם הדברים האמורים ועל אף התנהגותו, שניתן להכתירה כבוטה של המינהל כלפי המערער, סבר בית המשפט הנכבד כי אין מקום לחייב את המינהל בריבית לאורך כל התקופה הממושכת שחלפה והסכום ישא הפרשי הצמדה בלבד מיום הודעת הסירוב של המינהל ועד ליום הגשת התביעה.
ובמילים אחרות: קביעה עונשית כנגד המערער. קביעה כזו איננה מנומקת כלל ואיננה ראויה במקרה דנן. ריבית חוקית איננה עונש. הריבית החוקית מבטאת את שווי הכסף והסכום שלא שולם במועד מטעמי סרק, כפי שקבע בית המשפט, חייב לשאת בריבית חוקית.
אשר על כן, ראינו להתערב בקטע זה של פסק הדין ולחייב את המינהל בתשלום הריבית החוקית בנוסף להפרשי הצמדה החל מיום הודעת הסירוב ואילך ועד התשלום בפועל.
לא ראינו להתערב בענין שכ"ט שנפסק למערער בהליך בערכאה הדיונית. גם אם אנו מטעמנו סבורות שהסכום נמוך יחסית.
אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל ומשנתקבל הערעור במהותו, הננו מחייבות את המינהל בהוצאות הערעור ובשכ"ט עו"ד בסכום של 25,000 ש"ח, הסכום הנ"ל ישא ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.
<#4#>
ניתן והודע היום ח' אלול תשע"א, 07/09/2011 במעמד הנוכחים.