ע"א
בית המשפט העליון
|
10242-08
10/10/2012
|
בפני השופט:
1. א' חיות
2. ע' פוגלמן
3. י' עמית
|
| - נגד - |
התובע:
1. רבקה מוצפי
2. מיכל שחר
3. רכס הוצאה לאור פרוייקטים חינוכיים בע"מ
עו"ד שרה פרזנטי
עו"ד ערן פרזנטי
|
הנתבע:
רחל קבלי
עו"ד יעקב קלדרון
עו"ד חנה קלדרון
עו"ד אורי שורר
עו"ד אוהד קלנר
|
| פסק-דין |
השופט י' עמית:
עברית שפה קשה. זאת יודע כל דרדק, כל עולה חדש וכל תלמיד תיכון העומד בפני בחינות הבגרות בלשון. על הנחלת השפה העברית במחוזותינו, עמלים באהבה ובשקידה מורי הלשון, המשתמשים בספרי לימוד שחיברו בעלי ניסיון וידע בתחום ההוראה והשפה. שנינו ולמדנו כי קנאת סופרים תרבה חכמה, אך קנאת מחברים תרבה התדיינות, כפי שמוכיח המקרה שלפנינו, הנסב על טענה להעתקה והפרת זכויות יוצרים בספרי לימוד בלשון ובתחביר. הקורא מוזמן אפוא לרגע של עברית, ואם הארכנו בפסק הדין יתר על המידה, יצא הפסדו של הקורא בשכרו ויראה עצמו כמי שחובש את ספסל הלימודים ומרענן ידיעותיו בנבכי הלשון העברית.
ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה ד' פלפל), בגדרו נתקבלו בחלקן שתי תביעות של המשיבה בגין הפרת זכויות יוצרים, ונפסק לטובתה פיצוי כולל בסך 520,000 ש"ח + הוצאות בסך 50,000 ש"ח, וכן ניתן צו מניעה קבוע וצווי איסוף ומסירה של היצירות המפרות.
רקע עובדתי
1. רחל קבלי, המשיבה והמערערת שכנגד (והתובעת בבית משפט קמא) (להלן: קבלי או המשיבה), היא מורה ותיקה ללשון עברית אשר לאורך השנים הוציאה תחת ידיה שורה של ספרי לימוד, ביניהם: "לשון ותחביר לחטיבת הביניים" (1986); "ידיעת הלשון לחטיבה עליונה" (1989); "מבחנים משולבים" (1991); "ידיעת הלשון - חלק ראשון" (1992); "ידיעת הלשון - חלק שני" (1994); "להבין, לתרגל ולדעת" (1999); ו"לדעת לשון" (2002).
רבקה מוצפי ומיכל שחר, המערערות והמשיבות שכנגד 1-2 (והנתבעות 1-2 בבית משפט קמא) (להלן: מוצפי ושחר) גם הן מורות ותיקות בתחום הלשון וההבעה, ואף הן הוציאו לאור ספרי לימוד רבים בתחומים אלה. שניים מבין ספריהן של מוצפי ושחר הם "מילים לכל עט" ו"המילה האחרונה" (שני כרכים כל אחד).
רכס הוצאה לאור פרוייקטים חינוכיים בע"מ, המערערת והמשיבה שכנגד 3 (והנתבעת 3 בבית משפט קמא) (להלן: רכס) היא שותפה במחצית זכויותיה של קבלי בספר "להבין, לתרגל ולדעת", וכן המוציאה לאור של שני ספריהן של מוצפי ושחר לגביהם נטען כי הם מפרים את זכויות היוצרים של קבלי (למען הבהירות, אתייחס להלן אל מוצפי, שחר ורכס כאל המערערות).
2. קבלי הגישה שתי תביעות, האחת לבית משפט השלום בהרצליה (ת.א. 990/02) והשניה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.א. 1079/04), בהן טענה כי בשני ספריהן של מוצפי ושחר ישנן 18 הפרות של זכויות יוצרים שלה מתוך שבעת ספריה המנויים לעיל. הדיון בשתי התביעות אוחד והן נדונו בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
פסק דינו של בית משפט קמא והשתלשלות ההליכים
3. בית המשפט המחוזי התייחס תחילה לחוות דעתם של המומחים מטעם הצדדים, והסיק כי האחת אינה סותרת את חברתה. בעוד שהמומחה מטעם המשיבה, פרופ' אלדר, עקב אחר ראשי הפרקים לגביהם טענה קבלי להעתקה תוך בדיקת האסמכתאות מטעם הצדדים באופן פרטני, הרי שהמומחית מטעם המערערות, ד"ר שלום, נמנעה מלהתייחס באופן פרטני להפרות הנטענות, ובחרה להסביר במישור העקרוני מדוע אין חידוש בארגון החומר ובסידורו על ידי המשיבה, תוך ניתוח פרקים שלמים להבדיל מפריטים ספציפיים.
4. מכאן פנה בית המשפט לדון בהפרות הנטענות. מאחר שהדברים יידונו בהמשך בפרוטרוט, אסתפק בשלב זה בתיאורן התמציתי ובהבאת קביעותיו של בית משפט קמא לגבי כל אחת מהן.
בית המשפט קבע כי המערערות הפרו את זכויות היוצרים של המשיבה בתשע הנקודות הבאות:
(1) העתקת סדר הבניינים והצבתם בסדר קושי עולה, כך שבנין "קל" הוא האחרון;
(2) העתקת סדר ההוראה המקדים את הנושא של "פסוקיות תוכן" לפרק של "דיבור ישיר ועקיף".
(3) הצגת טבלה דומה המציגה הבדלים בין שלושת סוגי המשפטים (פשוט, מאוחה ומורכב) לפי מילות הקישור וסדר האיברים.
(4) העתקה של טבלת סיכום תפקידים של שם הפועל ל', תוך שימוש באותה כותרת.
(5) אופן העריכה וצורת ההגשה של תרשים המסכם את נושא הדגשים.
(6) העתקת הערת סיוע אשר נועדה להסביר כיצד להבחין בין משפט מאוחה שאיבריו מורכבים, לבין משפט מורכב שאיבריו מאוחים.
(7) דרך לימוד הגזרות - מתן סימנים להבחנה בין שלוש הקבוצות (שלמים, חסרים ונחים) ואחר כך לימוד כל גזרה בנפרד. קיומו של דמיון חיצוני בעריכה ובעימוד ושימוש באותה כותרת.