סע"ש
בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע
|
48530-06-12
28/11/2013
|
בפני השופט:
משה טוינה
|
| - נגד - |
התובע:
שני טטרואשוילי
עו"ד ירון דהאן
|
הנתבע:
אריאל את חן נעלי איכות בע"מ
עו"ד פבאל מרוז
|
| פסק-דין |
1. פסק דין זה עניינו תביעתה של הגב' שני טטרושוילי (להלן:"
התובעת") נגד מעסיקתה לשעבר, חב' אריאל את חן בע"מ (להלן: "
הנתבעת") בעקבות סיום העסקתה בעת היותה בהיריון. על רקע נסיבות סיום העסקתה, ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בעילות התביעות השונות בסכום של כ-86,800 ש"ח, כמפורט להלן.
הצדדים והתביעה:
2. הנתבעת היא חברה בע"מ בבעלותו ובניהולו של מר ישראל חן, המפעילה בין היתר, חנות לממכר נעליים בקניון "לב אשדוד", באשדוד (להלן: "
החנות"). בתקופה הרלוונטית לתביעה (שנת 2011), את החנות בפועל ניהלה הגב' חני חן, אשתו של מר חן.
3. התובעת עבדה בשירות הנתבעת כמוכרת במשרה חלקית בחנות מיום 16.4.11 ועד ליום 1.12.11.
4. בחודש יוני 2012 הגישה התובעת את התביעה נשוא פסק הדין. בתביעתה טענה התובעת, כי פוטרה מעבודתה בחנות, בעת היותה בהיריון ובשל היותה בהיריון; ועל רקע זה היא ביקשה פיצוי בגובה זכויות שנמנעו ממנה בעקבות פיטוריה ופיצויים על פיטורים שלא כדין, כמפורט להלן.
התביעה:
5. בקצירת האומר טענה התובעת בתביעתה, לקיומם של יחסי עובד מעביד מיום 16.4.2011 ועד ליום 1.12.2011.
בתביעה סיפרה התובעת, כי בסמוך לפני ה-20.11.2011 הודיעה למנהלת החנות, הגב' חן, על היותה בהיריון בחודש השלישי. התובעת הוסיפה, כי ביום 28.11.2011 זומנה לשיחה עם מר חן, במסגרתה הודיע לה מר חן, כי הוחלט על שינוי בבעלות ובניהול החנות, ונמסר לה מכתב הפיטורים לפיו יחסי עובד מעביד בין הצדדים יסתיימו ב-1.12.2011 (נספח א' לכתב התביעה).
6. על פי התביעה פוטרה התובעת בעת היותה בהיריון, לאחר שהשלימה תקופת עבודה של למעלה משישה חודשים באותו מקום עבודה וללא קבלת היתר מהממונה על העסקת נשים כנדרש בחוק עבודת נשים תשי"ד-1950 (להלן: "חוק עבודת נשים") לפיטוריה.
7. בנסיבות אלה נטען כי הפיטורים הם בניגוד לחוק עבודת נשים ובהתאם זכאית התובעת לפיצוי בגובה השכר והזכויות שנמנעו ממנה ע"י מעבידתה הנתבעת, כתוצאה מפיטוריה - פיצוי על אובדן ההשתכרות לתקופת העבודה המוגנת (תקופת העבודה שעד למועד הלידה ול-60 יום לאחר תום חופשת הלידה); וזכויות סוציאליות הנלוות להעסקה בתקופת העבודה המוגנת: דמי הבראה, הפרשות לקרן פנסיה, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. זכויות להן הייתה זכאית אילו הועסקה בתקופת ההעסקה המוגנת - סה"כ סכום של 28,448 ש"ח.
8. בנוסף ביקשה התובעת פיצויים על זכויות שנמנעו ממנה במסגרת חוק הביטוח הלאומי, בטענה כי אילו עבדה בתקופת ההעסקה המוגנת, הייתה צוברת תקופת הכשרה אשר הייתה מזכה אותה בדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, בסך של 8,358 ש"ח, ואלה בפועל נמנעו ממנה.
9. התובעת הוסיפה, כי הפיטורים הם עקב היותה בהיריון ובהתאם היא זכאית לפיצוי נוסף במסגרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות"); על כן התבקש בית הדין לפסוק לתובעת פיצוי במסגרת החוק האמור, בסך של 25,000 ש"ח.
10. בנוסף ביקשה התובעת פיצויים על עוגמת נפש, כאב וסבל, אובדן הזדמנויות לקידום מקצועי בסכום נוסף של 25,000 ש"ח.
טענות הנתבעת:
11. לטענת הנתבעת יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בהתפטרות התובעת, אשר סירבה להמשיך ולעבוד בחנות בבעלות החדשה ולהצעת עבודה חלופית שהוצגה בפניה בפגישה עם מר חן (של העסקה בחנות אחרת שבבעלות ובניהול הנתבעת בראשל"צ). לפיכך מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה על כל רכיביה, מקום שעילות התביעה כולן מבוססות (ונופלות) על טענת הפיטורים.
הנתבעת הוסיפה, כי לא הייתה מודעת, בנקודת הזמן בה נותקו יחסי עובד מעביד, על היותה של התובעת בהיריון. מכאן שלא ניתן לייחס את הפסקת העבודה, להיותה של התובעת בהיריון ולחייבה בפיצויים על פיטורים שלא כדין, בשל הטענה לקשר בין ההיריון לבין החלטת הפיטורים (המוכחשת).
דיון והכרעה:
12. מטענות הצדדים שהובאו לעיל, עולה כי עיקר המחלוקת בין הצדדים, היא מחלוקת עובדתית בשאלת נסיבות סיום ההתקשרות (פיטורים לטענת התובעת, התפטרות לטענת הנתבעת) והסיבה בשלה הסתיימו יחסי עובד מעביד (היותה של התובעת בהיריון, כך לטענתה; וסירובה לעבוד בחנות תחת בעלות אחרת, כך לטענת הנתבעת).
על רקע זה נפתח את פסק הדין בבירור העובדות הנוגעות להעסקתה של התובעת בחנות ולנסיבות סיום ההעסקה. בתום השלב האמור, נפנה לדיון ברכיבי התביעה השונים.