סע"ש
בית דין אזורי לעבודה בחיפה
|
18175-06-12
09/12/2013
|
בפני השופט:
איריס רש
|
| - נגד - |
התובע:
טובה ברוך
עו"ד ליטל יצחק פידל
|
הנתבע:
סופר סטוק רשתות בע"מ
עו"ד אייל שוויקה
|
| פסק-דין |
1. התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, דמי חגים ופיצוי בגין העדר שימוע.
2. הנתבעת עוסקת במסחר קמעונאי של כלי בית וצעצועים.
3. התובעת עבדה בנתבעת כמוכרת וסדרנית לפי שכר שעתי, כאשר שכרה השעתי עמד על שכר מינימום ובסך של 22.04 ש"ח.
4. הצדדים חלוקים על תקופת עבודתה של התובעת בנתבעת.
לטענת התובעת, היא החלה לעבוד בנתבעת ביום 28.3.2011 ועד לסיום עבודתה ביום 10.3.2012, בעוד שלטענת הנתבעת, התובעת עבדה מיום 1.4.2011 ועד ליום 21.2.2012.
בתלושי השכר צוין הותק של התובעת החל מיום 1.4.2011 ואולם נתנו אמון מלא בעדות התובעת לפיה היא התחילה לעבוד בחודש מרץ 2011 ועבדה בימים 28.3.2011 וביום 30.3.2011, כאשר בגין חודש מרץ 2011, לא הוצא לה תלוש ושני ימי העבודה של חודש מרץ שולמו במשכורת חודש אפריל 2011.
גרסת התובעת נתמכה ברישומיה מזמן אמת לגבי ימי ושעות העבודה בנתבעת (צורף כנספח ד' לתצהיר התובעת). ערים אנו לכך, שלפי רישומי התובעת, שעות עבודתה בחודשים מרץ ואפריל 2011 עמדו על 157 שעות, בעוד שבתלוש שכר חודש אפריל 2011 היא קיבלה תשלום עבור 163 שעות ואולם לא מצאנו בכך פגם המערער את אמינות רישומי התובעת לגבי ימי העבודה. התובעת העידה בחקירתה הנגדית כי ביצעה רישום יומי של ימי העבודה בו נרשם לדוגמא "אתמול עבדתי" ואילו את רישום מספר שעות העבודה בכל יום היא השלימה במהלך השבוע (עמ' 7 ש' 22-28 לפרוטוקול). נוסיף ונציין כי התרשמנו מכנות תשובותיה של התובעת, שהשיבה לשאלות ב"כ הנתבעת בחקירה נגדית, גם תשובות שלא היו נוחות לה כדוגמת אי דיוק ברישומי השעות ומועד רישום השעות.
חיזוק לגרסת התובעת מצאנו בעדותה של הגב' שרון אלקובי, מנהלת החנות שהעידה בחקירתה הנגדית (עמ' 11 ש' 1-4 לפרוטוקול) כי הליך הקבלה לעבודה מתבצע כדלקמן:
"אין אצלינו ראיון עבודה, היא פשוט מגיעה לחנות שואלים כמה שאלות ורואים אם היא מתאימה מבחינת השעות ונותנים לה נסיון, כלומר היא באה לעבוד בחנות יום או יומיים ואז מחליטים אם היא מתאימה".
אמנם, בהמשך חקירתה הנגדית, הגב' אלקובי עמדה על כך שהתובעת התחילה לעבוד ביום 1.4.2011 וכי רק באותו היום החלו ימי הניסיון של התובעת ואולם, הנתבעת לא הציגה כל ראיה התומכת בעמדתה כגון: טופס 101, הודעה לעובד בדבר תנאי עבודה וכיוצא באלו מסמכים המצויים בחזקת הנתבעת (עמ' 11 ש' 5-10 לפרוטוקול).
זאת ועוד, התובעת עברה ניתוח בחודש ספטמבר 2011 שבגינו נעדרה מהעבודה במשך כחודש וחצי (עמ' 9 ש' 1-2 לפרוטוקול). התובעת העידה בתצהירה (ס' 19 לתצהיר) כי חזרה לעבודה לאחר חופשת המחלה בסוף חודש אוקטובר 2011, במהלכו עבדה 3 משמרות בתאריכים: 27.10.2011, 30.10.2011 ו - 31.10.2011. לטענת התובעת, לא הוצא לה תלוש שכר בגין חודש אוקטובר 2011 והיא קיבלה את שכר חודש אוקטובר 2011 ביחד עם השכר של חודש נובמבר 2011.
טענת התובעת לגבי עבודתה בחודש אוקטובר 2011 לא נסתרה. מתלושי השכר שצורפו לכתב התביעה ולתצהיר התובעת עולה כי לא הונפק לתובעת תלוש שכר בגין חודש אוקטובר 2011.
יצוין כי רישום השעות של התובעת לחודש נובמבר 2011 זהה למספר השעות הנקוב בתלוש השכר של חודש נובמבר 2011 ועל כן, השכר של התובעת בגין חודש אוקטובר 2011 לא שולם יחד עם השכר בגין חודש נובמבר 2011, אלא במשכורת חודש דצמבר 2011.
לאור כל האמור, שוכנענו כי התובעת החלה את עבודתה בנתבעת ביום 28.3.2011. מועד סיום העבודה של התובעת ידון במסגרת הדיון בזכאות התובעת לפיצויי פיטורים כמפורט להלן.
זכאות התובעת לפיצויי פיטורים
5. התובעת טוענת כי ביום 20.2.2012 נמסר לה על ידי אחת מעובדות הנתבעת כי למחרת, ביום 21.2.2012 כל עובדי הנתבעת ביום חופש. לאחר יום 21.2.2012 הנתבעת חדלה לענות לשיחותיה הטלפוניות הרבות והיא לא שובצה לעבודה. רק ביום 10.3.2012 כאשר הגיעה לחנות לקחת את תלוש שכר חודש פברואר 2012, נמסר לה מכתב פיטורים נושא תאריך 7.3.2012 לפיו עבודתה הסתיימה ביום 21.2.2012 עקב שינויים בחברה(מכתב הפיטורים צורף כנספח ב' לתצהיר התובעת). לטענת התובעת, היא פוטרה בסמוך לסוף שנת עבודתה הראשונה מתוך כוונה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים.
מנגד, טוענת הנתבעת כי התובעת פוטרה מחמת אי התאמה.
6. סעיף 3 ל חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 קובע כי:
"פיטורים בסמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח היפוכו של דבר - כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים".