1. התובע, שפרש לאחרונה לאחר כ- 45 שנות בשירות במדינה, הגיש את התביעה שבפנינו עוד במהלך עבודתו, שבה הוא טוען בין היתר להטרדה והתנכלות בעבודה, וכן לאפליה על רקע גיל ומוגבלות.
תמצית התביעה
2. התובע החל לעבוד במכס בשנת 1970. בתפקידו האחרון שימש כממונה פרויקטים והערכה באגף המכס ברשות המסים. התובע שימש בעבר כיושב ראש ועד העובדים והיה מעורב בהגנה על זכויות עובדים. מאז יום 1.5.03 התובע מוכר כסובל מנכות כללית לצמיתות בשיעור של 94% (נספח ב' לכתב התביעה).
3. לטענתו, החלה מעסיקתו להתנכל לו בעקבות אירוע שאירע במהלך מאי 2011. לטענתו, הוא הבחין בעובדת ניקיון המחזיקה חבילה, וחשד שהיא מבריחה סמים. הוא ביקש מהממונים עליו לבדוק זאת, אך לטענתו נתקל בתגובה פוגענית ולעגנית, ובהמשך לכך החלו הממונים להצר את צעדיו ולפגוע בו. התובע פנה לשורה ארוכה של גורמים בקשר לטענותיו, ובין היתר לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה ולנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
4. ביום 7.8.11 נשלח אל התובע מכתב מאת מר יוסי יהודה, סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, ובו דרישה שיתייצב בפני ועדה רפואית. לטענת התובע, עצם הפנייה הייתה חלק ממסכת ההתנכלות כנגדו. במכתב נאמר שהממונה הישיר עליו, גובה מכס נתב"ג מר רפי גבאי, מסר כי במהלך התקופה האחרונה חלה התדרדרות במצבו הרפואי שמשפיעה על תפקודו בעבודה, ובמצב דברים זה ובהתאם להוראות התקש"יר הוא נדרש להופיע בפני ועדה רפואית מחוזית שתקבע את כושרו הבריאותי להמשיך לעבודה (נספח ט' לכתב התביעה).
5. לאחר שהתובע נבדק על ידי הוועדה ביום 11.9.11, הודע לו ביום 5.12.11 ש"אין סיבה רפואית מספקת להפסקת עבודתך התקנית" (נספח י"א). לטענת התובע, הממונים עליו לא הסכינו עם תוצאות הוועדה הרפואית, ולכן החליטו לפעול לסיום עבודתו באמצעות נקיטה בהליכים משמעתיים, והוא נדרש להתייצב לחקירה בעניין. זאת ועוד, לטענת התובע, הוא התמודד במכרז פנימי למשרת אחראי משמרת אולם נוסעים בנתב"ג שהתקיים ביום 27.11.11, וההתנכלות לו נמשכה בסמוך לקיום המכרז, ואף במהלך המכרז. להבנתו, ועדת המכרזים התעלמה ממכלול נתוניו, שענו על תנאי המכרז, בין היתר בהיותו לטענתו היחיד מבין המועמדים בעל תואר אקדמי ובעל הוותק הנכון. לטענתו, העובדה שלא זכה במכרז היוותה המשך ישיר של נסיונות הממונים עליו להתישו ולגרום לו לצאת לפנסיה מוקדמת.
6. בכתב התביעה שהגיש התובע לבית דין זה ביום 31.5.12 הוא טען להפליה אסורה על רקע מוגבלות וגיל בניגוד ל חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 ולחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998. כן טען שהתנהלות הממונים עליו בעניינו הייתה בניגוד ל חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין), התשנ"ז-1997. התובע העמיד את סכום התביעה, שכלל עילות תביעה נוספות על אלה אותן פירטנו זה עתה, על סך 250,000 ש"ח.
7. בד בבד עם הגשת כתב התביעה הגיש התובע "בקשה לצו עשה זמני להפסקת ההתנכלות, הלכאורית, כנגד המבקש". בדיון שהתקיים ביום 28.6.12 הודיעו הצדדים כדלקמן (עמ' 2 ש' 23 לפרוטוקול):
"אנו נכונים לקבל את המלצת בית הדין, לפיה לא יתקיים היום דיון בבקשה לסעד הזמני. שני הצדדים מתחייבים להמשיך ביחסי עבודה תקינים וסדירים במהלך החודשים הקרובים עד לדיון הבא.... ככל שמי מהצדדים יסבור כי יש צורך דחוף בקבלת סעד זמני במהלך החודשים עד לדיון ההוכחות שייקבע בתיק זה, כמובן שפתוחה בפניו הדרך לשוב ולפנות לבית דין זה".
להשלמת התמונה יצויין כי הן כתב התביעה והן הבקשה לסעדים זמניים הוגשו מלכתחילה גם באופן אישי כנגד מר רפי גבאי, גובה מכס נתב"ג, וכנגד מר פנחס עיני, יו"ר ועדת המכרזים. בפתח הדיון הצהיר ב"כ המדינה שכל פעולותיהם של השניים נעשו כאורגנים של המדינה, ולפיכך ביקש את מחיקתם כנתבעים בתביעה העיקרית וכמשיבים בבקשה לסעדים זמניים. התובע נענה לבקשה, ולפיכך נמחקו השניים כמבוקש.
8. ביום 27.6.13 התקיים דיון הוכחות ראשון בתיק. ביום 9.1.14 התקיימה דיון הוכחות שני ואחרוו. בהמשך, הגישו הצדדים סיכומים בכתב. עתה עלינו להכריע.
דיון והכרעה
9. ממסכת הראיות שהוצגה בפנינו עולה בבירור, שבשנות עבודתו האחרונות של התובע חלה הדרדרות לא רק במצבו הבריאותי, אלא גם בהתנהלותו האישית אל מול חבריו לעבודה ואל מול הממונים עליו. התנהגות שכזו, שהיו לא ביטויים מסוימים עוד בשנת 2007 (ראו מכתב ההתראה, מש/2 לתצהיר הנתבעת, שנשלח לתובע ביום 9.12.07), התחדשה ביתר שאת בשנת 2011 (ראו שני מכתבי ההתראה, מש/3 מיום 20.4.11 ו-מש/4 מיום 17.5.11).
10. תלונה מרכזית של הממונים על התובע נגעה לאופן שבו התנהל התובע מול גב' רבקה דרי, שהועסקה כעובדת נקיון באולם הנוסעים. גב' דרי היא אותה העובדת שלפי טענת התובע הוא חשד בה שהיא הבריחה סמים. גב' דרי מסרה תצהיר בתיק מטעם הנתבעת, ואף העידה מטעמה. וכך העידה גב' דרי בתצהירה:
"1. עבדתי כעובדת ניקיון של חברת אבידר בנתב"ג משנת 2005 עד שנת 2013.
2. בשלוש השנים האחרונות עבדתי באזור המכס בשדה התעופה. בתקופה זו כל פעם שדני חורי עבד במשמרת הוא היה מציק לי. דני חורי היה מרוקן על הרצפה את העגלה, את שקיות הלכלוך שהיו בעגלה וגם את התיק הפרטי. לאחר מכן הוא היה אומר לי לאסוף חזרה את האשפה ואת החפצים שלי. האירועים האלה השפילו אותי מאוד ופגעו בי.