ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
1105-06-10
20/11/2012
|
בפני השופט:
סיגל דוידוב-מוטולה
|
| - נגד - |
התובע:
נגה אפרת קרוואני
עו"ד אלי נחום
|
הנתבע:
בלוקשתיל בע"מ
עו"ד אלי לנדאו
|
| פסק-דין |
פתיח ותשתית עובדתית
1. עניינו של תיק זה בטענת התובעת כי פוטרה מחמת הריונה, בניגוד לסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 (להלן:
חוק שוויון ההזדמנויות). הנתבעת מצידה הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה תבעה פיצוי בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה עקב התנהלות התובעת.
2. מטעם התובעת העידו היא עצמה ובעלה מר יניב קרוואני. מטעם הנתבעת העידו מנהלה מר עזריה סלע ואחותו גב' חנה חיראק.
3.
להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:
א. הנתבעת - בלוקשתיל בע"מ - הינה חברה פרטית (להלן גם:
החברה), העוסקת במתן שירותי תקשורת סלולאריים באמצעות כרטיסי חיוג, בבעלותם של מר עזריה סלע (להלן:
סלע) ואביו דוד.
ב. הנתבעת הינה חברה משפחתית באופייה, כאשר סלע ואחיו משמשים כמנהליה, ועימם מועסקות בחברה - בהנהלת חשבונות וניהול משרד - אשתו של סלע, אחותו ואחייניתו (גב' שלומית זליגר, להלן:
שלומית). פרט להם מועסקים בחברה גם סוכני שטח.
ג. התובעת, גב' נגה אפרת קרוואני, עבדה בנתבעת בחודשים מאי - אוגוסט 2008, כמחליפתה של שלומית אשר יצאה לחופשת לידה (נספח ב' לתצהיר סלע; להלן:
תקופת העבודה הראשונה).
ד. ביום 25.10.09 החלה התובעת תקופת עבודה נוספת בנתבעת (להלן:
תקופת העבודה השנייה). לטענת הנתבעת - גם בתקופה זו אמורה הייתה התובעת להחליף את שלומית, שעתידה הייתה לצאת לחופשת לידה; התובעת הכחישה זאת, וטענה כי התקבלה למשרה קבועה.
ה. בין הצדדים לא נחתם הסכם עבודה, והתובעת אף לא קיבלה טופס הודעה על תנאי עבודתה כדרישת החוק (ולפחות לא הוצג טופס כאמור בפנינו).
ו. התובעת עבדה חמישה ימים בשבוע משך 3 שעות מדי יום (9.00 - 12.00), ושכרה המוסכם עמד לטענתה על 2,500 ש"ח לחודש בתוספת נסיעות. לפי תלושי השכר שצורפו לתצהירו של סלע, עמד שכרה על סך ברוטו של 2,963 ש"ח.
ז. לקראת סוף חודש דצמבר 2009 הבחין סלע כי התובעת בהיריון, וביקש מאחותו - גב' חנה חיראק (להלן:
חנה) - לשוחח עימה על כך. לטענת התובעת, במהלך השיחה ביקשה ממנה חנה להתפטר, אך היא סירבה לכך.
ח. לאחר שוידא סלע כי התובעת אכן הרה, הודיע לה - ביום 1.1.10 או סמוך לכך - על פיטוריה לאלתר (סעיף 10 לתצהיר התובעת; סעיף 19 לתצהיר סלע).
ט. לאחר הודעת הפיטורים נוהל משא ומתן בין סלע לבין בעלה של התובעת, מר יניב קרוואני (להלן:
קרוואני). בשלב ראשון הסכים קרוואני לקבל סך של 7,000 ש"ח שהינו שווה ערך לחמישה חודשי תשלום לגני הילדים, כנגד הסכמת התובעת לסיים עבודתה (עדות קרוואני בעמ' 8 לפרוטוקול; סעיף 22 לתצהיר סלע). בהמשך חזר בו קרוואני מהסכמה זו, והקליט את השיחה שהתנהלה בקשר לכך בינו לבין סלע (נספח א' לתצהיר התובעת; להלן -
התמליל).
י. ביום 17.1.10 פנתה הנתבעת לממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת, בבקשה לקבל היתר לפיטורי התובעת. התשובה שקיבלה הייתה כי העובדת מועסקת בחברה פחות מששה חודשים, ולכן הוראות חוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן:
חוק עבודת נשים) אינן רלוונטיות לגביה (ת/1).
יא. התובעת ילדה ביום 27.5.10.
4. התובעת טענה כי פוטרה אך ורק מחמת הריונה, ובניגוד מוחלט לחוק שוויון ההזדמנויות. הנתבעת מצידה הודתה כי התובעת פוטרה בשל כך שהסתבר כי הינה הרה, אך הסבירה זאת בכך שהתובעת נשכרה מלכתחילה לצורך החלפתה של שלומית שיצאה לחופשת לידה, כאשר לא התאימה עוד לביצוע משימה זו בהתחשב בכך שעתידה הייתה לצאת בעצמה לחופשת לידה בתקופה חופפת בחלקה. עוד טענה הנתבעת כי התובעת הפרה את חובת תום הלב בכך שהסתירה את עובדת הריונה, ודרשה ממנה - במסגרת תביעה שכנגד - פיצוי בגין הנזקים שנגרמו בגין התנהלותה.
להלן נבחן את העדויות שנשמעו בפנינו ביחס לכל אחת מהמחלוקות העובדתיות, ולאחריהן תובא הכרעתנו.
האם נשכרה התובעת לתקופה קצובה/משימה מוגדרת?
התשתית העובדתית