1. לפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 16.3.06, בה נקבע כי אין קשר של גרימה או החמרה בין כאבי הגב התחתון מהם סובל המערער לבין תאונה מיום 16.3.02 ו/או לתנאי שרותו. כן נקבע באותה החלטה שאין קשר בין התגובות האלרגיות של המערער לבין תנאי השרות, ואין קשר בין הטחורים לתנאי השרות.
2. המערער יליד 1973, התגייס בשנת 1992 בפרופיל 97, שירת שנה כבודק בטחוני בגשר אדם ושנתיים כמכונאי רכב בכורדני. בתום השרות הסדיר המשיך לשרת בקבע כמכונאי עד אפריל 2006, שוחרר לחצי שנה וחזר לשרת עד שחרורו הסופי מקבע באוגוסט 2007.
3. המערער זנח את התביעה ביחס לטחורים, ולמעשה נותר להכריע בקשר הסיבתי שבין השרות לבין כאבי גב תחתון ולמחלת העור שלו.
4. אשר לבעיות הגב - המערער טוען כי במסגרת שרותו כמכונאי הרים משקלים כבדים של חלקי חילוף השייכים לרכבים בהם טיפל. לטענתו, כתוצאה מהרמה חוזרת זו סבל מעת לעת מכאבי גב, אך לא פנה לטיפול רפואי.
ביום 13.3.02 בעת הרמת משקל כבד של חלק רכב בסדנא, נתפס לו הגב והופיעו כאבים עזים ביותר. בדיקת CT מיום 17.3.02 שנערכה בבית חולים זיו בצפת, העלתה כי הוא סובל מבלט דיסק בגובה L5-L4 עם לחץ על השק התקאלי ופריצת דיסק בין חולייתי אחורי בגובה L5-S1.
5. המערער תמך את ערעורו בחוות דעת המומחה, ד"ר קרת, שקובע קשר סיבתי בין אותה הרמת משקל כבד לבין פריצת הדיסק והבעיות שבגב.
6. המשיב לא חולק על כך שהמערער סובל מכאבי גב תחתון וכי הרקע לכאבים הינו בקע דיסק מותני ושינויים בעמוד שדרה, אלא שלטענתו ממצאים אלו אינם תוצאה של המאמצים בהרמות או באותו ארוע ספציפי מיום 13.3.02.
7. ביחס למחלת העור אורטיקריה ממנה סובל המערער, המומחה מטעמו, פרופ' אליאס טובי, סבור כי ניתן לקשר את האורטיקריה באופן ישיר לחשיפתו לחומרים המצויים דרך קבע במוסכים, דוגמת סולר, שמנים לניקוי מנועים, אנטירפרייז וחומרים נדיפים אחרים. המערער נזקק לטיפולים סטרואידים וטיפול אנטיהיסטמיני, ובימים שלא היה חשוף לחומרים במוסך הוטב מצבו משמעותית. המערער נבדק על ידו ביום 21.8.06 והמומחה קובע כי ראה בבדיקתו מספר מוקדי אורטיקריה.
8. המשיב קובע שהמערער סובל מאורטיקריה כרונית שהינה מחלה אדיופטית ואיננה קשורה לתנאי השרות. המשיב תומך טענותיו בחוות הדעת המייעצת של ד"ר גלזר ושל פרופ' מקורי מיום 22.1.10, ולפיה מחלת האורטיקריה היא ספונטנית, כרונית ואינה קשורה לחשיפה, המוכחשת לחומרים מזיקים, והראיה כי המערער סובל מהמחלה אף לאחר שחרור והפסקת החשיפה לחומרים עימם עבד במוסך.
9. לאחר ששמענו את טענות הצדדים, עיינו בחוות הדעת ובראיות, מצאנו לקבל את הערעור בשאלת הגב התחתון ולדחות בעניין מחלת העור.
10. אשר לבעיות הגב, אין חולק כי המערער הרים משא כבד ביום 13.3.02 שבעקבותיו הופיעו כאבי גב תחתון עזים, וראה דוח פציעה שמולא ע"י מפקדו (נספח ב' לתצהיר המערער), ושבעקבותיהם קיבל 7 ימי מחלה. אין גם חולק כי המערער ביצע שתי בדיקות CT של ע"ש מותני
דחופות כעבור 4 ימים ב-17.3.02 וכעבור 12 יום ב-25.3.02. בבדיקות אלה נמצא בלט דיסק בגובה L4-L5
ופריצת דיסק בגובה L5-S1.
11. אנו מקבלים את עדותו של המערער לפיה בשל חששו מפגיעה בכשירותו ומחמת העובדה שלא ניתן היה לסייע לו בהרבה לא הרבה להתלונן, ברם לאחר שגברו הכאבים באופן שלא יכול היה לשאת בהם, פנה ביום 27.3.03 למרפאה אורטופדית צבאית.
הוכח כי המערער התלונן על כאבי גב תחתון מלווים בהקרנה לרגל ימין, הוא נמצא מתהלך באופן אנטלגי עם יישור של עקומה לורדוטית, הגבלה בתנועות ע"ש מותני, לסג מימין ב-50% ורפלקס אכילס חסר מימין. בתום הבדיקה הומלץ על הורדת פרופיל ל-45, פטור מכל מאמץ ומהרמת משקלים מעל 5 ק"ג. המערער הופנה למרפאת כאב וניתן טיפול בנוגדי דלקת.
הוכח כי ביום 21.3.03 הורד הפרופיל הרפואי הצבאי ל-45 באופן קבוע.
הוכח כי ביום 19.5.03 התלונן המערער במרפאת היחידה על כאבי גב. בבדיקתו נמצאה רגישות מעל ע"ש תחתון, עם כיפוף בשיעור 45% בלבד וניתנו 3 ימי מנוחה.
הוכח כי ביום 6.9.04 פנה המערער לחדר מיון בית חולים זיו בצפת, התלונן על כאבי גב תחתון עם הגבלה בתנועות והקרנה לרגל ימין, בבדיקה נמצאה רגישות למישוש עמוד שדרה וללא חסר נוירולוגי. הוא טופל בתרופות נוגדי דלקות ומשככי כאבים, וכן שהה באי כושר משך 3 ימים.
הוכח כי ביום 24.10.04 נמצא המערער בלתי כשיר לכל תפקיד, הומלץ על שני ימי מנוחה והומלץ על אי כושר ליומיים.
הוכח כי ביום 26.10.04 הוארכה תקופת אי הכושר עד 1.11.04. המערער המשיך במעקב וטיפול וביום 17.11.04 נמצאו ממצאים חמורים מהממצאים שנמצאו בבדיקות הקודמות. המערער אושפז במתקן צבאי בגין כאבי הגב, וטופל בפיזיותרפיה עד ששוחרר.
12. נחה דעתנו איפוא כי הוכח ארוע חריג של הרמת משקל כבד, ומקובלת עלינו קביעת המומחה מטעמו של המערער כי הרמת משא זה היא שגרמה לפריצת הדיסק. הואיל ומדובר במערער יליד 1973, קרי, בן 29 בעת התאונה ונטול כל תלונות קודמות באשר לבעיות בגב, עם פרופיל 97 בגיוסו, נראה לנו נכון ליחס את הממצאים של 4 ימים לאחר התאונה לאותה תאונה. נוסיף גם כי העובדה שלא נמצאה בתיק הרפואי הפניה לאותן בדיקות הדמיה, אין בה כדי לסייע למשיב שטוען שאין כל ראיה לקשר בין אותן בדיקות לבין התאונה, שכן השכל הישר מתיישב עם כך ששתי ההפניות הדחופות לבדיקת CT לא בוצעו בעלמא, אלא בשל ממצאים חמורים או כאבים עזים שקדמו להפניה. אין שום אינדיקציה אחרת או הסבר לביצוע אותן בדיקות CT זולת אותה פגיעה מיום 13.3.02.