פסק-דין בתיק הפ 505/05

אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ (להלן: "אל על") הייתה בעבר חברה ממשלתית כמשמעות המונח בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה - 1975.

ב-8.7.02 החליטה ועדת שרים לענייני הפרטה להפריט את אל על  ולמכור את כל אחזקות המדינה באל על. בעקבות ההחלטה פורסמה ב-30.5.03 הצעה לציבור לרכוש מניות ואופציות באל על.

בעקבות ההצעה רכשה כנפיים אחזקות ארקיע בע"מ (להלן: "כנפיים") כ - 40% מהמניות, וכיום גרעין השליטה  באל על נמצא בידי כנפיים.

כ - 20% ממניות אל על בבעלות המדינה ויתרת המניות מוחזקות בידי הציבור ועובדי אל על.

הממונה על ההגבלים העסקיים חייב את כנפיים למכור את כל אחזקותיה בחברת ממן מסופי מטען וניטול בע"מ (להלן: "ממן"). המבקשת השלימה ב-12.4.05 את רכישת מלוא אחזקותיה של כנפיים (25.4%) בממן.

אל על מחזיקה ב-26% ממניות ממן, וגם אותם יש למכור לפי החלטת הממונה הנזכר.

המבקשת מעוניינת לרכוש את אחזקות אל על בממן, אלא שב-12.4.05 נחתם בין אל על ובין משיבים 2 ו-3 חוזה לפיו ימכרו מניות ממן שבבעלות אל על למשיבות 2 ו-3 בסכום כולל של 12.8 דולר, המבטא מחיר של 1407 דולר למניה.

השלמת העיסקה בין אל על ומשיבות 2 ו-3 היתה מסכלת את כוונתה של המבקשת להפוך לבעלת השליטה בממן, ועל כן מיד כשנודע למבקשת כי אל על החליטה למכור את מניותיה בממן למשיבות 2 ו-3, הזדרזה ופנתה לבית המשפט וביקשה צו מניעה כנגד ביצוע העיסקה.

תחילה הגישה את בקשתה כבקשה לצו ביניים במסגרת עתירה מינהלית, וכאשר התבקשה להסביר מדוע בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון בעניין, הגישה בקשה חדשה, הפעם בקשה לצו מניעה זמני (בש"א 9219/05) במסגרת תובענה בה"פ (505/05) בה ביקשה להצהיר כי ההסכם שנחתם ביום 12.4.05 בין אל על ומשיבות 2 ו-3, לפיו רכשו המשיבות 2 ו-3 מאל על את אחזקותיה בממן, בטל, וכי על אל על למכור את אחזקותיה בממן על דרך של מכרז.

ב-13.4.05 ניתן על ידי כב' השופטת עפרה צרניאק במסגרת תורנות אחה"צ צו במעמד צד אחד.

בדיון במעמד הצדדים ב-18.4.05 הסכימו הצדדים כי המבקשת תגיב על תשובת המשיבות עד 19.4.05 ועל יסוד החומר המונח בפני בית המשפט ינתן פסק דין בתובענה לגופה.

דיון

א.       את טענתה כי אל על כפופה לחובה למכור את החזקותיה בממן בדרך של מכרז מבססת המבקשת על הטענות הבאות:

1.       אל על הינה חברה מעורבת כהגדרת מונח זה בחוק החברות הממשלתיות.

2.       אל על הינה גוף מבוקר על פי חוק מבקר המדינה התשי"ח - 1958.

3.       אל על הינה גוף דו מהותי.

להלן אדרש לטענות אלה ולאחר מכן אבחן את השפעתן על השאלה שבמחלוקת - האם חבה אל על בחובת המכרז.

ב.      אל על אינה כופרת בהיותה חברה מעורבת כמשמעותו של מונח זה בחוק החברות הממשלתיות, וניתן איפוא לקבוע כי אל על חברה מעורבת כאמור.

ג.        כגופים דו מהותיים הוכרו גופים שאינם זרוע שלטונית אולם הם ממלאים תפקידים שעל פי מהותם הינם תפקידים ציבוריים, בין אם מכח הדין או מכח זכיון המפקיד בידיהם ניהול של משאב המוני או אמצעי יצור המוני או הפעלת סמכות שלטונית.

לאחר הפרטתה אל על הינה כיום חברה עיסקית הנשלטת על ידי כנפיים - תאגיד פרטי לחלוטין. אל על אינה מפעילה סמכות שלטונית, והינה פועלת בשוק תחרותי. אל על אינה נהנית מסובסידיה, והשיקולים על פיהם פועלת אל על הינם שיקולים עיסקיים בלבד, כשמעייניה של החברה להשאת רווחיה בלבד.