ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים בפני כב' השופט יוסף שפירא
|
54911-03-11
03/04/2012
|
בפני השופט:
יוסף שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
1. חסיה גולדוירט
2. אריה גולדוירט
3. עירן-יצחק גולדוירט
4. איריס גולדוירט-מקלין
עו"ד ג' זילברברג
|
הנתבע:
1. ישבה מקור חיים הצעירה (בפירוק מרצון) בע"מ
2. עובד מזרחי
3. יוסף חביב
עו"ד י' ננר
|
| פסק-דין |
התובענה
1. לפני תובענה על דרך המרצת פתיחה, בה עותרים המבקשים לבית המשפט להצהיר ולקבוע כדלקמן:
להצהיר כי ההסכמים שנחתמו בין המבקשים ובין המשיבים בתאריכים 17.10.1999 ו- 17.10.2007 (להלן: "
ההסכמים") לעשיית עסקה בחלקה 32 בגוש 30141 בטלים ומחוסריםכל תוקף.
להצהיר כי העברת זכויות ו/או המחאת חיובים ככל שנעשתה ע"י המשיבים של הזכויות ו/או ההתחייבויות עפ"י ההסכם לצד ג' כלשהו מחוסרת כל תוקף. להצהיר כי המשיבים הפרו את ההסכם.כן מבוקש למנות את ב"כ המבקשים ככונס נכסים לפעול בכל רשות לצורך מתן הודעות מתאימות על ביטול ההסכם. לחייב את המשיבים בפיצוי המוסכם שבסעיף 18 להסכם 1999.
אקדמת מילין
2. שלב הסיכומים בתיק זה הסתיים בקיץ דאשתקד. הוצע לצדדים הליך פשרה, ולא היתה הסכמה, אולם הצדדים הסכימו לפנות למגשרת וכך עשו. אולם ביום 19.3.12 הודיעו ב"כ הצדדים כי הליך הגישור לא נשא פרי, ולפיכך ייקוב הדין את ההר.
הרקע לתובענה הנוכחית
3. המבקשים הינם חוכרים ורשומים בלשכת רישום המקרקעין כבעלי זכויות החכירה בחלקה 32 בגוש 30141 המהווה מגרש בשטח של 1,891 מ"ר שעליו קיים מבנה המוחזק במועד הגשת תובענה זו על ידי דייר מוגן בשכונת מקור חיים בירושלים (להלן: "
המגרש" או "
החלקה").
בשנת 1999 התקשרו המבקשים עם יזם בשם אברהם בנג'ו (להלן:
"בנג'ו") והמשיבה מס' 1 (להלן:
"המשיבה") שטרם נרשמה כדין באותו מועד, בהסכם קומבינציה מותנה הכרוך בביטולו הסכם קומבינציה קודם משנת 1995 (להלן:
"הסכם 1999").
בשנת 2001 עלה בידי המבקשים לבטל את הסכם הקומבינציה הקודם והמשיבה, שכאמור טרם נוסדה, הייתה אמורה להתחיל במימוש עסקת הקומבינציה תוך 4 שנים מן המועד של ביטול ההסכם משנת 1995.
המשיבה, לטענת המבקשים, לא עשתה בזמנו דבר ממשי כדי לקדם ולממש את עסקת הקומבינציה שנחתמה עפ"י הסכם 1999 ולהוציא אותה אל הפועל במשך 4 שנים ממועד ביטול ההסכם הקודם.
בסמוך לשנת 2006 נכנסו לתמונה המשיבים 2 ו-3 עובד מזרחי (להלן:
"מזרחי") ויוסף חביב (להלן:
"חביב") שניסו ליצור 'עסקת קבוצה'. מטרתם הייתה לגרום לכך שיחד עם המבקשים ועם קוני דירות והדיירים המוגנים, יתארגנו באופן משותף לביצוע עסקה משותפת של בניה בחלקה כקבוצת רכישה, כאשר רוכשי הדירות מממנים את התשלומים עבור המבקשים.
המבקשים לא הסכימו לביצועה של עסקת קבוצה, ובסופו של יום התקשרו המבקשים עם המשיבה 1 בעסקה כאשר ה"ה מזרחי וחביב ערבים לה. בראשית חודש מאי 2007 נרשמה המשיבה 1 ברשם החברות ודיווח על העסקה לרשויות המס נעשה באיחור של 7.5 שנים.
4. המבקשים הגישו בחודש מאי 2007 תובענה כנגד בנג'ו והמשיבה, בה עתרו לביטול הסכם 1999 בגין אי קיום התחייבויותיהם עפ"י ההסכם.
לאחר הגשת התביעה החל משא ומתן בין המבקשים לבנג'ו. לאחר כחמישה חודשים של משא ומתן ביום 17.10.2007 נחתם הסכם בין הצדדים (להלן: "
התוספת להסכם") בו התחייבו המבקשים לבטל את התביעה ולדחותה, והמשיבים נאותו לתת בידי המבקשים הגדרה לדירות התמורה, מפרט טכני, ופיצוי כספי בסך של 90,000 $ במקרה שבו לא תמומשנה זכויות בניה נוספות לחלקה בדרך של ת.ב.ע נוספת שהמשיבים התחייבו ליזום. כן התחייבו המשיבים לשאת בתשלום קנסות ותשלומים בגין הדיווח באיחור לרשויות מס שבח. בנוסף ניתנה למבקשים זכות בחירה של דירות והחלפת דירותיהם בדירות אחרות.
המשיבים אמורים היו לפעול לקבלת היתר בניה ופינוי הדיירים המוגנים. בתום 3.5 שנים ממועד חתימת התוספת להסכם נתקבל היתר בניה חלקי לחפירה ודיפון, וכן פונתה דיירת מוגנת אחת מתוך שני דיירים מוגנים.
בסמוך לחודש אוקטובר 2010 פנו מזרחי וחביב לב"כ המבקשים וביקשו את הסכמת המבקשים לפירוק החברה. המבקשים התנגדו לבקשת המשיבים.
באותו שלב הודיע ב"כ המשיבים במכתב כי המשיבים החלו בפירוק החברה כפי שהוסכם בין הצדדים וכפי שהיה מתוכנן מלכתחילה.
המבקשים הודיעו על התנגדותם לפירוק החברה טענו כי מעולם לא נתנו את הסכמתם לפרוק החברה והודיעו על כוונתם לנקוט באמצעים משפטיים.