עניינה של התובענה שלפני בטענה למעשי הונאה ותרמית, אשר על פי טענת המבקשים בוצעו כנגד משקיעי חברת
גלובאל פאראגון בע"מ, שהינה חברה ישראלית שעסקה בשיווק מיזמי נדל"ן בארה"ב לקבוצות רכישה מישראל. המשקיעים, ובהם המבקשים, גילו, לטענתם, כי רק מחצית מהכספים שהעבירו לחשבונות הנאמנות לצורך רכישת הנכסים שימשה לכך בפועל וכי יתרת הכספים נעלמה כלא הייתה. על רקע זה הוגשה התובענה שלפני, שבמסגרתה התבקש צו עשה שיורה לחברה ולמנהליה, וכן לבנק שבו התנהלו חשבונות הנאמנות, להעביר לידי המבקשים את כל הפרטים הנוגעים לחשבונות אלו, וזאת בניסיון להתחקות אחר יתרת הכספים, הנאמדת בעשרות מיליוני שקלים.
השאלות המתעוררות במקרה זה נוגעות לחובות נאמן, לחיסיון עו"ד-לקוח, ולחיסיון בנקאי, בנסיבות בהן מדובר בהשקעות משותפות, וכאשר לא כל המשקיעים הצטרפו להליך או הביעו הסכמתם למסירת המידע.
1.
רקע הדברים והליך המשפטי
המבקשים, שישה במספר, הינם, לטענתם, חברי ועד הפעולה הארצי של מרבית משקיעי חברת
גלובאל פאראגון בע"מ, היא המשיבה 3 (להלן:
החברה), אשר השקיעו סכום כולל של עשרות מיליוני שקלים בעשרה פרויקטים שונים שנוהלו על ידי החברה במסגרת של קבוצות רכישה.
המשיב 1,
ירון כהן (להלן:
כהן), עו"ד במקצועו, הינו מנהל ומבעלי החברה ומי ששימש כנאמן לכספי המשקיעים.
המשיב 2,
אלון סולומון (להלן:
סולומון), אף הוא עו"ד במקצועו - אשר חברותו בלשכה הושעתה זמנית החל מיום 28.10.12 - הינו שותפו של כהן בחברה ומי שניהל את מכלול פעילות החברה בארה"ב.
לצורך רכישת הנכסים בארה"ב, נפתחו אצל המשיב 4,
הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ (להלן:
הבנק) חשבונות נאמנות, רובם על שם כהן. לחשבונות אלו הוזרמו כספי ההשקעה של המשקיעים וזאת בהתאם להסכם השקעה ולהסכם נאמנות שנחתם עם כל משקיע. על פי הסכמים אלו, אמורה הייתה החברה לרכוש בעבור המשקיעים נכסי נדל"ן שונים במחירי הזדמנות, חלקם נכסים הזקוקים להשקעה ולשיפוץ, ולהשכירם עד למימושם במחירי רווח. רישום זכויות הרוכשים בנכסים אמור היה להתבצע באמצעות הקמת שותפות, שחבריה יהיו קבוצת הרוכשים, כאשר רישום הזכויות בנכס יהא על שם השותפות וחלקו של כל רוכש בנכס יהיה בהתאם לגובה השקעתו.
בתחילה התנהלו הדברים על מי מנוחות, ולו לכאורה, והחברה העבירה למשקיעים דוחות אשר שיקפו, על פניהם, עלייה מתמשכת בשווי הנכסים שנרכשו ובהתאם לכך הועברו לידי המשקיעים רווחים בגין השקעתם, אשר שולמו להם אחת לרבעון. ככל הנראה ההשקעה החלה בשנת 2008 (אם כי הדבר אינו עולה בבירור מהמסמכים).
מכל מקום, בשלהי חודש נובמבר 2012 התקבל בידי המשקיעים מכתב מאת כהן, שבו התבשרו כי החברה נקלעה לקשיים כלכליים. בשלב זה הסתבר למשקיעים, כך לטענתם, כי הדוחות שנשלחו אליהם היו כוזבים וכי בפועל, רק כמחצית מסכום ההשקעה של המשקיעים נוצל בסופו של יום לצורך רכישת הנכסים והיתרה, בסכום כולל של עשרות מיליוני שקלים, נעלמה כלא הייתה. במצב דברים זה, ולאחר שפניות המבקשים לכהן, בבקשה לקבל פרטים על חשבונות הנאמנות, נענו בשלילה מוחלטת, פנו המבקשים לבנק בבקשה לקבל מידע אודות החשבונות. הבנק סירב למסור למבקשים מידע כלשהו, זולת העובדה כי חשבונות הנאמנות נפתחו על שמם של משקיעים בודדים בלבד מקרב קבוצת המשקיעים, שאת זהותם סירב הבנק למסור מחמת סודיות בנקאית.
המרצת הפתיחה שלפני הוגשה ביום 21.1.13 ובמסגרתה עתרו המבקשים לקבלת סעד הצהרתי שלפיו על חשבונות הנאמנות שנפתחו על ידי כהן בבנק חלים דיני הנאמנות וכי במקרה בו כהן מסרב לתת למבקשים גישה לחשבונות אלה, הרי שעל הבנק להיכנס בנעליו של כהן ולמסור מידע זה למבקשים. עוד התבקש צו עשה שיורה לבנק ולכהן למסור למבקשים את הפרטים בנוגע לחשבונות הנאמנות, וכן צו הצהרתי לפיו חלות על הבנק חובות ואחריות כשל נאמן בכל הנוגע לחשבונות הנאמנות של המבקשים שהתנהלו אצלו.
יצוין, כי בד בבד עם ההליכים המתנהלים לפני הוגשה גם תלונה למשטרה ולטענת המבקשים נפתחה חקירה פלילית בגין הפרשה. חקירה דומה נפתחה, לטענתם, גם בארה"ב.
ביום 14.3.13 הגישו המבקשים בקשה לדיון דחוף שבמסגרתה נטען, כי סירוב הבנק למסור את המידע המבוקש ביחס לחשבונות הנאמנות מביא לכך שכספים ממשיכים להיעלם מהחשבונות. בתגובתו לבקשה טען הבנק, בין היתר, כי מאחר שהמבקשים אינם בעלי החשבונות, הבנק אינו חופשי לגלות להם מידע על החשבונות מחמת חובת הסודיות הבנקאית החלה עליו.
ביום 18.3.13 הוגש כתב תשובה מטעם הבנק שבו נטען, בכל הנוגע לעתירת המבקשים כי הבנק ימסור להם מידע ביחס לחשבונות הנאמנות, שהחובה החלה עליו למסור מסמכים לגבי חשבונותיו של זר להתדיינות, כמו בנסיבות המקרה הנדון, נקבעה זה מכבר ברע"א 1917/92
יעקב סקולר ואח' נ' ניצה ג'רבי ואח', פ"ד מז(5) 764 (1993), וכי בכפוף לזאת, הבנק משאיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. הבנק דחה מכל וכל את עתירת המבקשים להורות כי על הבנק חלות חובות ואחריות כשל נאמן בכל הנוגע לחשבונות הנאמנות.
ביום 3.6.13 התקיים לפני דיון מקדמי, שאליו התייצבו המבקשים והבנק בלבד. במהלך הדיון הבהיר בא כוחם של המבקשים כי בכל הנוגע לבנק, המבקשים עומדים רק על קבלת צו עשה שיורה לבנק למסור למבקשים את הפרטים בנוגע לחשבונות הנאמנות, כאשר הטענה שלפיה חלות על הבנק חובות ואחריות כשל נאמן בכל הנוגע לחשבונות הנאמנות של המבקשים שהתנהלו אצלו, תשמש אך כעילה לקבלת המסמכים המבוקשים. בא כוח המבקשים טען, כי יש לכל אחד מהמבקשים זיקה ישירה לחשבונות הנאמנות מכוח הסכם הנאמנות והסכם ההשקעה שנחתמו עם כל אחד מהמבקשים, אשר מכוחם הועברו הכספים לחשבונות הנאמנות ושבהם אף פורטו מספרי החשבונות. נטען, כי זיקה כאמור קיימת גם מכוח מסמכי הבנק עצמו, המאשרים קבלת כספים כאמור והנתמכים גם על ידי מסמכי החברה עצמה. בא כוחם של המבקשים הבהיר, כי יש בידיו קלסר ובו מסמכים כאמור ביחס ל-85 משקיעים נוספים.
בסופו של הדיון הורתי לבאת כוחו של הבנק להודיע לבית המשפט ולבא כוחם של המבקשים, בתוך 30 ימים, האם מישהו מבין 91 האנשים ששמותיהם נמסרו לה על ידי בא כוחם של המבקשים מופיע באילו מבין החשבונות נשוא הבקשה, וזאת ללא ציון שמות בשלב זה. הורתי, כי לאחר שתימסר הודעה כאמור, וככל שמי מאותם אנשים אכן יופיע באילו מבין החשבונות, כי אז תימסר הודעה לאותם נהנים הרשומים בספרי הבנק כי הם רשומים כנהנים בחשבון, על פי חובות הבנק. ציינתי בהחלטתי, כי בשלב זה, כאשר טרם התקבל כתב תגובה לתובענה מטעם כהן, אשר שימש כנאמן לכספי המשקיעים, וכאשר לא ברור מי מבין המבקשים (אם בכלל) נרשם על ידי כהן כנהנה, לא ניתן לתת צו גורף כנגד הבנק, בשים לב לחובת הסודיות המוטלת על הבנק.
ביום 8.7.13 התקבלה הודעה מטעם הבנק שבמסגרתה הודיעה באת כוח הבנק, כי בא כוח המבקשים העביר לידי הבנק רשימה המונה 332 נהנים נטענים, אולם ללא ייפוי כוח מאותם נהנים, המייפים את בא כוח המבקשים לפנות בשמם לבנק. הבנק הבהיר כי בנסיבות אלה, ומשלא ניתן צו מפורש על ידי בית המשפט, ספק רב האם די בהחלטה מיום 3.6.13, כפי שהיא, על מנת להביא לכך שהבנק יודיע לבא כוח המבקשים האם מי מבין 332 הנהנים הנטענים מופיע כנהנה באיזה מהחשבונות הרלבנטיים, אפילו ללא פירוט שמות.
בו ביום הורתי על קבלת תגובת המבקשים להודעה, תוך שציינתי כי נראה שאכן יש מקום להגשת ייפוי כוח. ביום 14.7.13 התקבלה תגובת המבקשים להודעת הבנק, שבה צוין כי במקביל למתן התגובה מועבר לבנק העתק ההרשאות מ-232 המשקיעים שפרטיהם הועברו לבנק. ביום 15.7.13 הורתי על קבלת תגובת הבנק, תוך שציינתי כי נראה שדרישות הבנק אכן התמלאו.
ביום 17.7.13 הודיע הבנק, כי 39 אנשים מתוך רשימת המשקיעים שהועברה אליו רשומים כנהנים בשלושה חשבונות בנק, כאשר חלק מהם רשומים כנהנים ביותר מחשבון אחד. הבנק שב והודיע, כי לעמדתו לא חלה עליו חובה להודיע לנהנים על מעמדם ככאלה ולפיכך הודעות כאמור לא יינתנו. ביום 21.7.13 הורתי למבקשים להבהיר האם הם מסתפקים במידע האמור.
ביום 1.8.13 התקבלה תגובת המבקשים להודעת הבנק מיום 17.7.13. בהודעה נטען, כי שעה שהמבקשים המציאו לבנק את רשימת המשקיעים וכן ייפויי כוח מטעם אותם משקיעים, כי אז אין עוד כל סיבה למנוע את קבלת המידע המבוקש. ביום 7.8.13 הורתי לבנק להודיע לנהנים שהגישו ייפוי כוח על היותם נהנים בחשבונות וזאת בתוך 7 ימים.