א.
כללי
1. בפניי עתירה למתן פסק דין הצהרתי, הקובע כי ההסכמים שנחתמו בין הצדדים למכירת שני מגרשים ביישוב חשמונאים הינם בטלים.
2. הבקשה כוללת שאלות מתחום דיני החוזים, שעיקרן - התנאים לביטול חוזה, עקב היותו נסמך על מצג שווא מטעם אחד הצדדים, ועקב קיומו של תנאי מתלה, אשר לא התממש, בחלוף זמן סביר להתממשותו.
3. כמו כן, התבקש בית המשפט, בבקשה המקורית (שהוגשה על ידי ב"כ הקודם של המבקשים, עו"ד סיגל עזריה-תמיר), כפועל יוצא, את ביטול שומות מס שבח, לגבי מגרשים 321 ו-322, מהטעם, שבסופו של יום, לא התבצעה מכירתם של שני מגרשים אלו. מכיוון שכך, הוגשה התביעה בדרך של המרצת פתיחה, גם כנגד אגף מיסוי מקרקעין במשרד האוצר (המשיבה השנייה).
לאחר תחילת ההליך, התבקשה, בהסכמה, מחיקת האגף למיסוי מקרקעין, בעקבות הסכמתו של האגף לשקול מחדש את שומות המס האמורות, על בסיס פסק הדין, אשר יינתן על ידי בית משפט זה, בסיום ההליך העיקרי. אומנם המדינה, משיבה 2, המשיכה ליטול חלק בדיונים, ואף הגישה סיכומים, אולם היה מובן ומוסכם כי פסק הדין שיינתן בתיק זה לא יחייב את המדינה, במישור של דיני המס.
4. משמעות הדברים ותוצאתם המעשית היא, כי לא אדון בסוגיות המיסוי הנובעות מביטול החוזים, ככל שיבוטלו, אלא רק בהגדרתם המשפטית של החוזים, במועד חתימתם, ובאפשרויות ביטולם, כיום.
ב.
הרקע העובדתי
5. המבקשים, צבי ועטרה הרשקוביץ, הינם זוג נשוי, המתגורר ביישוב חשמונאים (להלן -"המבקשים", או "המבקש" - או "המבקשת", בהתאמה).
6. המשיבה, הגב' שירלי מרקוביץ, מתגוררת כיום בארצות הברית, ומגיעה לארץ, בהזדמנויות משפחתיות או עסקיות שונות (להלן - "המשיבה").
7. המבקש, רכש, בשנות השמונים של המאה ה-20, את מגרש 322 שביישוב חשמונאים (להלן - "חשמונאים" או "היישוב"), מאת החברה לפיתוח שכונות מגורים ביהודה ושומרון בע"מ (להלן "החברה"), בעלת הזכויות במגרש (להלן - "מגרש 322").
המבקש בנה את ביתו על מגרש זה, ובו מתגוררים המבקשים, עד היום.
8. בסוף שנות השמונים של המאה ה- 20, לאחר נישואיהם של המבקשים זה לזו, הם רכשו את מגרש מס' 321 (להלן - "מגרש 321") מגרש זה, צמוד למגרש 322). אך, החברה ביטלה את הסכם מכירת מגרש 321 למבקשים, ומכרה את מגרש 321 לאחרים, בני הזוג יוסף ושושנה גיאר, ביום 15.7.96. אלו, בנו עליו בית; לאחר מכן, מכרו הם את הבית, ביום 14.6.00, לד"ר קאסן.
9. בד בבד, ניהלו המבקשים הליכים כנגד החברה, בשלוש ערכאות שונות, בית משפט שלום (ה"פ 175396/96), בית המשפט המחוזי (ע"א 844/97), ובית המשפט העליון (בר"ע 951/99), להוצאתו של מגרש מס' 321 מידי הצד השלישי, לו הוא נמכר (יוסף ושושנה גיאר, או ד"ר קאסן, הבא בנעליהם). בסופו של יום, לא הצליחו המבקשים לאכוף את הסכם הרכישה ביחס למגרש 321. המגרש נותר, איפוא, ברשותו של הצד השלישי, לפי פסק דין חלוט, שנתן בעניין זה בית המשפט העליון (החלטת כב' השופטת טובה שטרסברג-כהן, מיום י"ג שבט תשס"ה (20.1.00), ברע"א 951/99
צבי ועטרה הרשקוביץ נ'
חברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ).
10. בין הצדדים לתיק זה, בני הזוג הרשקוביץ (המבקשים), והגב' מרקוביץ (המשיבה), נחתם הסכם, הנושא תאריך 23.4.95 (להלן - "ההסכם" או "החוזה" או "חוזה המכר"), לפיו, מחצית מגרש 322 תועבר מידי המבקשים, לידי המשיבה; ואם לא תתממש העברה זו, הרי שמחציתו של מגרש מס' 321, יועבר לידי המשיבה.
11. בגין החוזה, המיוחס למחציתו של מגרש מס' 322, הוגש, ביום 6.3.00, דיווח למס שבח, ושולם סכום המס שהושת על המוכר.
12. ביום 16.4.00, מסר המבקש לידי המשיבה, ייפוי כח לרישום מחצית מן הזכויות במגרש מס' 322, על שמה היא.
13. במועד מאוחר יותר, חתמו הצדדים על חוזה, הנושא תאריך 29.4.95, לפיו, התחייבו בני הזוג הרשקוביץ לבנות עבור הגב' מרקוביץ יחידת דיור בחלק ממגרש 321, כאשר יתקבל היתר בנייה למגרש זה ( מס' 321). התמורה בשל בניית יחידת הדיור הייתה, בהתאם לחוזה הנ"ל, סך של 100,000$.
14. לחומר הראיות, צורף תצהיר, מיום 15.8.01, בו הצהירה הגב' מרקוביץ, כי המבקשים, בני הזוג הרשקוביץ, לא בנו עבורה דבר על אדמת מגרש 321, ובשל כך היא אף לא שילמה להם מאומה מתמורת הבנייה, הנקובה בחוזה זה.
15. הדיווח על מכירת מגרש 321 לרשויות מס שבח, הוגש ביום 18.4.01. מכוח הדיווח הנ"ל, חוייבו המבקשים במס שבח (הכולל ריבית). חיוב מס זה, לא שולם מעולם. החיוב במס, עבור מכירת מגרש 321, עומד, בשל ריביות וקנסות, על סך של 1,380,919 ש"ח (נכון ליום 29.3.06; אין בפניי נתונים מעודכנים יותר, אך ברור כי הסכום מאז תפח ועלה).