ערעור על החלטת משיב 1 שמונה כנאמן לביצוע הסדר הנושים של משיבה 2 (להלן: "הנאמן" ו"החברה" בהתאמה), לדחות את תביעת החוב שהגישה המערערת.
1. תביעת החוב הוגשה על ידי המערערת ביום 19.07.08 ובמסגרתה היא טענה לחוב של החברה כלפיה בסך של 285,000 ש"ח. לתביעת החוב צרפה ארבעה שיקים על סך 50,000 ש"ח כל אחד שלא נפרעו. ביום 23.12.08 דחה הנאמן את תביעת החוב.
2. בערעורה טענה המערערת כי המסמכים שבידיה מלמדים על קיומו של חוב החברה כלפיה. בין היתר היא הצביעה על מכתב מיום 23.10.08 ששלח מר זאב זלצברג בעל השליטה בחברה לבא-כוחה, ובו הוא מציין כי יש לערוך התחשבנות בין החברה והמערערת לשם סיכום מאזן החובות ההדדיים. את ההתחשבנות יש לערוך לדעת מר זלצברג בנוגע לחוב החברה למערערת בגין פרוייקט מתחם הרכבת (608) שביצעה, בנוגע לתביעת החוב שהמערערת הגישה לנאמן ובנוגע לחוב המערערת לחברה בגין תשלומי יתר שקיבלה בעבר.
3. הנאמן ביקש לדחות את הערעור בציינו כי ההתחשבנות בין החברה למערערת הוכרעה במסגרת בש"א 4582/08 אשר עסקה בטענות המערערת לחוב הנאמן כלפיה, במסגרת תפקידו כנאמן, בשל עבודות שביצעה עבור החברה בתקופת הקפאת ההליכים. לדבריו במסגרת ההכרעה בטענות אלו אימץ בית המשפט (כב' השופט י' שפירא, החלטה מיום 17.12.08) את חוות הדעת של משרד רו"ח אביו, בוק, ששתיאל ושות' שהגיש, לפיה המערערת היא זו החייבת לחברה סך של 286,056 ש"ח נכון ליום מתן צו הקפאת ההליכים. בנסיבות אלו גם לאחר קיזוז שכרה של המערערת בגין העבודות שביצעה בתקופת הקפאת ההליכים, נותרה למערערת יתרת חובה אצל החברה בסך של למעלה מ-200,000 ש"ח.
4. בשלב זה הגישה המערערת חוות דעת מטעמה. בחוות הדעת של רו"ח אבראהים מילחם מיום 5.09.09 קבע רו"ח מילחם כי לחברה יתרת חוב כלפי המערערת בסך של 582,274 ש"ח. חוב זה כולל חוב לפי יתרת החוב שבכרטיס חו"ז של המערערת בחברה וחובות נוספים של החברה כלפי המערערת בגין פרוייקטים שונים שבוצעו על ידה: פרוייקט הר הצורפים (719), פרוייקט מאסף ביוב צפון קטע ד' (760) ופרוייקט מתחם הרכבת (606). באשר לכרטיס החו"ז נטען כי בחוות הדעת של משרד רו"ח אביו, בוק ששתיאל ושות' לא באו לידי ביטוי חשבונות מאושרים הנמצאים בידיה. גם באשר לשאר הפרוייקטים נטען כי הרשום בכרטסת החברה אודות פרוייקטים אלו אינו כולל את כל החשבוניות.
5. הנאמן השיג על חוות הדעת של רו"ח מילחם וביום 19.11.09 מינה בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) את רו"ח איתן ח' שאקי כמומחה מטעם בית המשפט על מנת שיכריע בין שתי חוות הדעת. בחוות הדעת שהגיש רו"ח שאקי ביום 11.12.11 הוא קבע כי יש להעמיד את היתרה בכרטיס המערערת בחברה על סך של 36,296 לזכות החברה. באשר לפרוייקט מאסף ביוב צפון (760) ציין רו"ח שאקי כי אין בידו לקבוע האם המערערת היא זו שאכן ביצעה את העבודות במקום ואין בידו להכריע במחלוקת בין הצדדים מהו שיעור העמלה לו היה זכאי מבצע העבודה (75% כטענת החברה או 90% כטענת המערערת), כמו גם במחלוקת האם העמלה הייתה צריכה להיגזר גם מהרווח שעשתה החברה מאספקת הצינורות או רק מהרווח בגין העבודה. עם זאת, הוא ערך במסגרת חוות דעתו את התחשיב לפי כל אחת מהאפשרויות. באשר לפרוייקט מתחם הרכבת (606) קבע רו"ח שאקי כי המערערת זכאית לתוספת בשיעור 5% מרווחיה של החברה, ובסך הכל 13,767 ש"ח.
6. עם קבלת חוות הדעת של רו"ח שאקי נתבקשו הצדדים להגיב על תוכנה. במסגרת התגובה שהגישו הנאמן וב"כ החברה נטען כי אין מקום לאפשר למערערת להעלות טענות חדשות בדבר חובות שונים של החברה כלפיה שלא בא זכרן לא בתביעת החוב שלה ולא בערעור שהגישה. הנאמן וב"כ החברה הצביעו על הסתירות בגרסת המערערת אשר בתביעת חובה טענה לחוב בסך של 285,000 ש"ח, מאוחר יותר בחוות הדעת מטעמה טענה לחוב בסך של 582,274 ש"ח ובחוות דעת חדשה מיום 5.05.10 אותו הגישה לעיונו של רו"ח שאקי טענה לחוב בסך של 1,002,638 ש"ח. לדבריהם, אין מקום לקבל את טענות המערערת בדבר חוב הגדול פי שלוש וחצי מהחוב לו טענה בתביעת החוב שהגישה. הנאמן וב"כ החברה ציינו כי החברה הגיעה להסדר עם נושיה כשבמסגרתו הצדדים לקחו בחשבון את כלל החובות שנתבעו באותה שעה ולא ניתן כיום לתבוע מעל הסכומים שנלקחו בחשבון על ידי הנושים במסגרת ההסדר. לטענתם, רו"ח שאקי לא היה צריך ליתן דעתו לטענות ולנתונים החדשים שנמסרו לו על ידי המערערת ובוודאי שלא היה מקום שיכריע בהן מבלי שישמע את גרסת הנאמן והחברה לטענות חדשות אלו.
7. לגופו של עניין שבו הנאמן וב"כ החברה וטענו כי לא זו בלבד שהחברה אינה חייבת למערערת דבר אלא שהמערערת היא זו החייבת כספים לחברה בגין מקדמות ששולמו לה כשבסופו של דבר היא לא ביצעה את העבודות בגינן שולם לה. הם דחו את מסקנותיו של רו"ח שאקי באשר ליתרה בכרטסת המערערת בחברה וציינו כי חובה של המערערת כלפי החברה עומד על סך של 117,964 ש"ח. באשר לפרוייקט מאסף ביוב צפון (760) נטען כי המערערת אינה זו שסיימה את העבודות בפרוייקט זה אלא קבלן אחר בשם "האחים סלהב". בכל מקרה, אין המערערת זכאית לקבלת עמלה בגין הצינורות שהונחו בפרוייקט, שכן חלקו של הקבלן המבצע בפרוייקט היה מתן שירות בלבד. מה גם, שאין חולק כי המערערת לא רכשה את הצינורות ולא טיפלה בהם אלא החברה. כראייה הם הצביעו על כך שהמערערת מעולם לא טענה לזכאותה לעמלה בגין הצינורות, על אף שלפי טענת המערערת כיום מדובר בחוב בסך של כחצי מיליון שקלים. באשר לגובה העמלה לו היה זכאי הקבלן שביצע את העבודות בפרוייקט טענו הנאמן וב"כ החברה כי במסגרת חוות הדעת הראשונה שהגישה המערערת היא הודתה כי שיעור הרווח לו הייתה זכאית במסגרת הפרוייקט עמד על סך של 75%. מה גם, שזו העמלה המקובלת בפרוייקטים דומים. עם זאת הם קיבלו באופן חלקי את הכרעת רו"ח שאקי בנוגע להתחשבנות הכספית שבין הצדדים בפרוייקט 760 והסכימו כי יש לזכות את המערערת בסך של 71,532 ש"ח בגין פרוייקט זה. הם גם קיבלו את הכרעת רו"ח שאקי לאשר למערערת תוספת של 5% בפרוייקט 606 וניטרול חשבונית בסך של 5,500 ש"ח, באופן שהמערערת זכאית לסך של 17,892 ש"ח בגין פרוייקט זה. בסופו של יום אפוא, נשאר למערערת לפי טענת הנאמן וב"כ החברה, חוב בסך של 160,189 ש"ח לטובת החברה.
8. בהחלטה מיום 31.01.12 נקבע כי תגובת הנאמן וב"כ החברה יחשבו גם כסיכומים ולאחר שהמערערת תגיב עליה, ישיבו עליה הנאמן וב"כ החברה.
9. בתגובתה של המערערת היא הודתה למעשה כי תביעת החוב שהוגשה על ידה התייחסה אך ורק לשיקים של החברה שנמסרו לה ולא כובדו על ידי הבנק וכי רק במהלך ניהול ההליך התברר לה כי תביעת החוב לא כללה חיובים נוספים שהיה עליה לכלול. היא הלינה על כך שהנאמן וב"כ החברה טוענים כלפיה כי היא מרחיבה שוב ושוב את חזית המחלוקת ביניהם, כשבד בבד הנאמן מרשה לעצמו להעלות טענות חדשות כנגדה ואף טען בתגובה לערעור כי המערערת חייבת כספים לחברה. המערערת אף הלינה על כך שהנאמן וב"כ החברה תוקפים את היקף המינוי שניתן לרו"ח שאקי, שעה שהם היו יכולים לפעול כנגד החלטת בית המשפט בעניין זה בדרכים ובמועדים הקבועים בחוק אך הם בחרו שלא לעשות כן. כפי שעולה מחוות דעתו של רו"ח שאקי, ב"כ החברה טען בפניו כי הוא פועל מעבר לסמכויות שהוקנו לו, אך הוא לא פנה לבית המשפט אלא בחר שלא לשתף עמו פעולה, ובכך לא רק שהקשה על פעולתו אלא אף ניסה לסכלה.
10. לגופו של עניין טענה המערערת כי ההפרש בין הצדדים הנוגע לכספים בפרוייקט 760 נובע הן מהמחלוקת אודות אחוז הרווח לו הייתה זכאית המערערת והן מסכום החוזה ממנו נגזר הרווח, כשלטענת המערערת הסכום כלל גם את הצנרת ואילו לדעת החברה הוא כלל רק את רכיב העבודה. לטענת המערערת, היא ציידה את רו"ח שאקי בחשבוניות מס שהנפיקה חברת הגיחון המלמדות על גובה החשבון הסופי המתועד בהסכם ההתקשרות ועל אישור מחברת מרשל הנדסה המעיד כי המערערת היא זו שביצעה את העבודות במאסף הביוב המערבי ושהעבודה בוצעה לשביעות רצונה של החברה. כן מסרה המערערת אישור מחברת פיברטק יצרנית צמ"ש לפיו המערערת ביצעה את הנחת הצנרת בפרוייקט קו מאסף ביוב מערבי לפי הנחיות המפעיל. זאת, בניגוד לטענת החברה כי הפרוייקט הושלם על ידי חברה בשם אחים סלהב כאמור, אשר בעל מניותיה, מר נאסר סלהב היה גם בעל מניות בחברה. לדבריה גם, אין מקום להסתמכות על ספרי החברה שהינם בלתי אמינים בעליל, וכפועל יוצא מכך אין מקום ליתן משקל לחוות הדעת שהגישה החברה ושהתבססה על נתוני החברה.
דין הערעור להידחות.
11. באשר לטענות אודות יתרת חוב בכרטיס החו"ז של המערערת בחברה, לא זו בלבד שרו"ח שאקי קבע כי למערערת יתרת חובה לחברה בסך של 36,296 ש"ח, והוא אף ציין כי המומחה מטעם המערערת רו"ח מילחם ורואה החשבון של המערערת מר מוחמד מנסור אישרו זאת, אלא שבצדק טענו הנאמן וב"כ החברה כי המחלוקת בכל הנוגע ליתרה הקיימת בכרטסת המערערת בחברה הוכרעה זה מכבר בהחלטת בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) מיום 17.12.08 בבש"א 4582/08 במסגרתה אימץ בית המשפט את חוות הדעת של רו"ח אביו, בוק, ששתיאל ושות' וקבע כי למערערת יתרת חוב לחברה בסך של 286,056 ש"ח. בכך למעשה נסתם הגולל על פני תביעת החוב של המערערת במסגרתה היא תבעה, כאמור סך של 285,000 ש"ח.
12. באשר לפרוייקטים האחרים (719, 760 ו-606), שלפי טענת המערערת היא זכאית לקבלת כספים מהחברה, טענות אלו לא בא זכרן בתביעת החוב של המערערת, ואף לא במסגרת הערעור שהגישה. פשיטא אפוא, כי היא אינה יכולה להרחיב את יריעת המחלוקת בשלב מאוחר יותר במסגרת חוות דעת שהגישה לתמיכה בטענותיה. עיון בתביעת החוב ובצרופות לה מלמד כי תביעת החוב התבססה על ארבעה שיקים בסך 50,000 ש"ח כל אחד ויתרת חובה בסך של 79,189 ש"ח בגין עבודה שביצעה עבור הנאמן במסגרת הקפאת ההליכים (רכיב זה נדחה זה מכבר בהחלטת בית המשפט מיום 17.12.08, כאמור). אכן, המערערת לא פירטה במסגרת תביעת החוב שלה כמו גם במסגרת הערעור שהגישה כנגד מה נמסרו לה השיקים והיא יכולה להעלות טענה כי הם נמסרו כנגד חובות במסגרת הפרוייקטים האמורים הנטענים כיום. ברם, מחוות הדעת של רו"ח מילחם מטעם המערערת עולה כי טענתה היא כי הכרטסת של החברה בכל הנוגע לפרוייקטים אלו לא כללה חשבוניות מסוימות. מכאן המסקנה כי השיקים שנמסרו למערערת ושעליהם היא ביססה את תביעת החוב שלה, לא ניתנו לה בתמורה לחובות אלו. חובות נטענים אלו לא נתבעו על ידי המערערת במסגרת תביעת החוב ויש אפוא, לדחות את ערעורה גם בעניין זה.
הערעור נדחה אפוא, והמערערת תשא בהוצאות הנאמן והחברה ובשכ"ט עו"ד בסך 15,000ש"ח לכל אחד מהם.
ניתן היום, י"א ניסן תשע"ב, 03 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.