בר"ע
בית המשפט המחוזי חיפה
|
417-06
08/06/2006
|
בפני השופט:
שושנה שטמר
|
| - נגד - |
התובע:
1. יוסף דורון כוכבי
2. דין כוכבי
עו"ד צדיקה עמוס ואח'
|
הנתבע:
1. בר כוכבי
2. רויטל כוכבי
עו"ד נעם אפשטיין
|
| פסק-דין |
1. לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטה מיום 22.3.06 של בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' הש' אספרנצה אלון) בתמ"ש (חיפה) 8080/05.
2. בבית משפט קמא הגישה המשיבה תביעה למזונות זמניים עבור שני ילדיהם הקטינים, שלה ושל המערער. המשיבה בקשה לחייב את המערער במזונות הקטינים בסך 6,000 ש"ח לחודש.
מאחר שהבן עבר בינתיים למשמורתו של המערער, חייב בימ"ש קמא את המערער במזונות הבת בלבד. ביהמ"ש קבע לבת מזונות זמניים בסך 2,300 ש"ח ובנוסף לכך 30% משכר הדירה, 200 ש"ח הוצאות אחזקת הדירה וכן כל ההוצאות הרפואיות החריגות והוצאות החינוך המיוחדות. כמו כן קבע בית משפט קמא כי קצבת המל"ל תשולם למשיבה בנוסף לדמי המזונות שפסק.
3. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, החלטתי כי יש ליתן רשות לערער ולדון בערעור לגופו.
4. המערער טען כי בית המשפט חרג מהסעד שהתבקש על ידי המשיבה. לטענתו החלטת בימ"ש קמא משמעה מזונות זמניים בסך 3,275 ש"ח ובנוסף הוצאות רפואיות והוצאות בגין חינוך כאמור לעיל, בעוד שהמשיבה תבעה בגין צרכי הקטינה במלואם, סך של 2,665 ש"ח כולל הוצאות חינוך ומורים פרטיים.
המערער טען עוד כי צרכיו של הקטין אשר מצוי במשמורתו, מרובים יותר. לקטין צרכים מיוחדים שכן הוא לוקה בתסמונת טוראט. אם ישאר החיוב, כפי שקבע בית משפט קמא, לא יוכל לעמוד בהוצאות הבן.
המערער הוסיף כי בית משפט קמא התעלם בפסיקתו מחובת הזהירות החלה על שופט בפוסקו מזונות זמניים העולים על דרישתה של אם הקטינה, שהמשמורת בה עליה.
המשיבה טענה כי יש לדחות את הערעור, שכן רק במקרים נדירים יתערב בית משפט של ערעורים בפסיקת מזונות שנקבעה על ידי הערכאה הראשונה.
עוד העלתה המשיבה מספר טענות וביניהן שהמערער הבריח 575,000 ש"ח מחשבונם המשותף, גירש אותה ואת בתה מדירתם בנהריה, אינו מטפל במחלתו של הקטין והציג מצג שווא בדבר הכנסותיו, שכן הוא פיזיוטרפיסט המרוויח כ- 10,000 ש"ח לחודש בנוסף לפנסיה חודשית שהוא מקבל בסך 4,000 ש"ח.
המערערת טוענת כי בימ"ש קמא קבע את מזונות הבת על פי תדפיסי חשבון הבנק המוכיחים את השתכרותו הגבוהה של המערער וכי ממילא חב המערער חוב מזונות של 17,200 ש"ח נכון ליום הגשת התגובה.
5. מטענות הצדדים עולה כי האישה אינה עובדת מחוץ לביתה ופרנסת המשפחה היתה על הבעל. המשיבה מקבלת מזונותיה מהמערער, בסך 1,250 ש"ח, על פי החלטת ביה"ד הרבני.
בימ"ש קמא פרט בהחלטתו את העקרונות שהנחו אותו בקביעת המזונות הזמניים:
"השיקולים שעמדו בבסיס החלטתי למזונות זמניים עבור בר היו אלה: ההלכות המנחות בפסיקה; הוראות "הסכם הגירושין" שנערך אך לא נחתם; ההליכים בערכאות נוספות; כתבי בי דין בביה"ד הרבני ובבימ"ש זה; חקירות הצדדים ; הכרעת ביה"ד הרבני למזונות אישה; הבן דין שנמצא בחזקת אביו והוא זה שנושא בצרכיו, לרבות צרכיו המיוחדים
והתרשמותי מהצדדים ומהיקף רכושם" (ע' 8).
המערער טוען כאמור כי דמי המזונות בהם חויב מצטברים כדי 3,275 ש"ח לחודש, להם יש להוסיף הוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוך מיוחדות.
המשיבה לא הכחישה סכומים אלה ואף לא טענה כי מזונות בסכומים שנפסקו.
6. מעיון בפרוטוקול אשר נרשם בדיונים בהליך קמא, עולה כי בדיון שהתקיים ביום 18/08/2005, השיבה המשיבה לשאלת ביהמ"ש "הצרכים של הילדה כולל הדיור שהוא גם לילדה אני מעריכה ב- 2,000 ש"ח עד 2,500 ש"ח לילדה וכן יש שכירות" (ע' 3) ואילו בא כוחה סיכם (ע' 4) כי הוא מעמיד את הסכום כולל מדור, על 3,000 ש"ח והוסיף "נוכל לקבל גם 2,500 ש"ח".
סכומים אלה אכן נופלים מהסכום שפסק בימ"ש קמא בהחלטתו.
7. מדובר בשלב ראשוני ובמזונות זמניים ויש לקבוע בזהירות רבה את צרכי הקטינה ואת יכולת האב לשאת במזונותיה (ראה רע"א 324/88 הנ"ל) תוך שיקול כל העובדות הרלוונטיות ולרבות שהקטין מצוי במשמורתו של המערער ולו צרכים מיוחדים.
בדיון שנערך בבימ"ש קמא, העריכה המשיבה את צרכי הקטינה כאמור לעיל. חזקה כי צרכי הקטינה ידועים לה וכי המשיבה לא ביקשה לגרוע מהכספים הנדרשים להחזקתה.