המשנה לנשיא מ' נאור:
בליל ה-5.5.2012 נדקר למוות אורגיל מואטי ז"ל, והוא בן 17 בלבד. בעקבות האירוע הוגשו כתבי אישום נגד המשיב 4 ונגד שני קטינים נוספים, ו' ו-ד'. כתב האישום ייחס למשיב 4 קשירת קשר לביצוע פשע, הפרת חובת הצלה וסיוע לאחר מעשה. במהלך ההליך הופנו הצדדים לגישור, שבעקבותיו התגבש הסדר טיעון בין התביעה (המשיבים 2-1) לבין המשיב 4. ביום 20.1.2014 הורשע המשיב 4 ודינו נגזר על פי הסדר הטיעון על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לנוער. בעתירה זו, שהוגשה על ידי הוריו של אורגיל ז"ל, מבקשים העותרים כי הסדר הטיעון יבוטל וכי נגד המשיב 4 יוגש כתב אישום חמור יותר.
הרקע העובדתי
1. על פי כתב האישום המקורי, בלילה שבין ה-4.5.2012 לבין ה-5.5.2012 התפתחה תגרה בין אורגיל ז"ל וחבריו לבין ו' והמשיב 4 על רקע חוב כספי לכאורה. לאחר התגרה, עזבו ו' והמשיב 4 את המקום, תוך שו' איים על אורגיל ז"ל וחבריו. למחרת, ביום ה-5.5.2012, התקשר ו' לד' וסיפר לו אודות התגרה. ו', ד' והמשיב 4 נדברו ביניהם כי יחפשו את אורגיל ז"ל ו"יסגרו איתו את הסיפור". ו' ו-ד' אף סיכמו ביניהם כי לשם כך יצטיידו שניהם בסכינים.
בסביבות השעה 01:30 יצאו השלושה לחפש אחר אורגיל ז"ל, כאשר ו' חמוש בסכין מטבח ו-ד' חמוש בסכין יפני. השלושה מצאו את אורגיל ז"ל ב"גן היובל" ברחובות. שם חתך ד' שני חתכים בראשו של אורגיל ז"ל באמצעות הסכין היפני, בעוד ו' והמשיב 4 עומדים במרחק של מטרים ספורים וצופים במתרחש. אורגיל ז"ל נס מן המקום. ד' ו-ו' רדפו אחריו לסמטה סמוכה. אורגיל ז"ל התיישב על מעקה אבן נמוך, תשוש ושותת דם, והתחנן על חייו. חרף תחנוניו חתך אותו ד' חתכים נוספים בגבו ובזרועו. לאחר מכן, נעץ ו' את סכין המטבח בבטנו של אורגיל ז"ל, אשר התמוטט ונפל על הארץ. ו' ו-ד' נמלטו מן המקום, כשהם מותירים את אורגיל ז"ל בסמטה מתבוסס בדמו. זמן קצר לאחר מכן מת אורגיל ז"ל מפצעיו.
בשלב זה, הגיע המשיב 4 אל הסמטה והבחין בו' וב-ד' הנמלטים מן המקום, כשהם אוחזים בידיהם את הסכינים המגואלים בדם, והצטרף אליהם בבריחתם. במהלך הבריחה השליכו ו' ו-ד' את הסכינים ושטפו את ידיהם מדמו של אורגיל ז"ל. המשיב 4 ביקש לחזור אל הסמטה, אך ו' ו-ד' הורו לו להמשיך לרוץ. המשיב 4 הזמין מונית שלקחה את השלושה אל בית אחותו של ד'. במהלך הנסיעה, סיפרו ו' ו-ד' למשיב 4 את אשר אירע. בהגיעם על בית האחות, למדו השלושה מבדיקה באינטרנט כי אורגיל ז"ל מת מפצעיו. בשעה 04:30 לערך הגיע למקום אביו של המשיב 4, שהסיעו אל תחנת המשטרה. ו' שב לביתו, שם המתינו לו שוטרים. ד' נסע אל ההוסטל בו שהה, ושם עוכב, מאוחר יותר, על ידי שוטרים שהגיעו למקום.
2. בעקבות האירועים שתוארו, הוגש ביום 24.5.2012 כתב אישום משותף נגד ד' ונגד המשיב 4. המשיב 4 הואשם בקשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977), בסיוע לאחר מעשה (לפי סעיף 261(1) לחוק העונשין) ובהפרת חובת הצלה והושטת עזרה (לפי סעיף 1(א) לחוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998). ודוק: אלו העבירות שיוחסו למשיב 4 במסגרת כתב האישום המקורי, לפני הסדר הטיעון מושא העתירה שלפנינו. לעומתו, הואשם ד' בהריגה (לפי סעיף 298 לחוק העונשין), בקשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין) ובהפרת הוראה חוקית (לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין). כנגד ו' הוגש כתב אישום נפרד, באשר המשיב 4 ו-ד' מסרו גרסה המפלילה אותו (ובהמשך אף העידו במשפט המתנהל נגדו). ו' הואשם ברצח בכוונה תחילה (לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין), בקשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין) ובהפרת הוראה חוקית (לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין).
3. בהסכמת הצדדים, העביר בית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לנוער, את התיק להליך גישור פלילי בפני השופט י' שפסר. הליכי הגישור בעניינו של ד' ובעניינו של ו' לא צלחו. בעניינו של המשיב 4, לעומת זאת, קיבלו הצדדים את הצעתו של השופט שפסר לסיים את ההליך בהסדר טיעון, במסגרתו, בין השאר, יטענו הצדדים לעונש מוסכם של עבודות שירות. לבקשת ב"כ המשיב 4, העותרים לא נכחו בישיבות הגישור. עם זאת, במהלך הליך הגישור נערכו שתי פגישות בין העותרים לבין הפרקליטות. הפגישה הראשונה נערכה ביום 11.4.2013 בהשתתפות העותר 2 וב"כ, המשנה לפרקליטת המחוז, הפרקליטה המטפלת בתיק ואחראית יחידת הסיוע בפרקליטות המחוז. פגישה נוספת נערכה ביום 21.4.2013 בהשתתפות העותרים וב"כ, פרקליטת המחוז והפרקליטה המטפלת בתיק. במהלך הפגישות הוצגו הסדרי הטיעון המתגבשים עם ד' (שכזכור לא הסתיים בהסדר טיעון) ועם המשיב 4. כן הוצגו השיקולים לכך שהצדדים הגיעו להסדר. ביחס למשיב 4 צוין, בין השאר, כי אין ראיות לכך שפגע באורגיל ז"ל, כי נודע לו על הפגיעה באורגיל ז"ל רק כאשר ו' ו-ד' רצו לקראתו כשעמד בפתח הסמטה וכי העבירות שייוחסו לו מצויות במעטפת החיצונית של העבירה העיקרית. העותרים התנגדו בתוקף להסדר הטיעון. בנוסף, סברו כי סעיפי האישום שייוחסו למשיב 4 מלכתחילה אינם משקפים את חומרת מעשיו.
ביום 22.4.2013 פנו העותרים, באמצעות ב"כ, לפרקליט המדינה במכתב בו הביעו את התנגדותם להסדר הטיעון המתגבש:
"אין ספק שהתמונה העולה מההצעה להסדר ומהנימוקים לו היא כואבת, מתסכלת ומקוממת. תחושתם של הורי המנוח היא כי הנכונות לסיים את התיק בהסדר טיעון רק מוסיפה על הכאב, המצוקה ותחושת הפחד ואבדן הביטחון האישי המלווים אותם בכל רגע מאז הירצחו של בנם היקר בדמי ימיו. [...]
הורי המנוח אינם מוכנים בשום פנים ואופן לקבל את "גזירת הסדר הטיעון". הם סבורים שמדובר בתופעה קלוקלת המנוגדת לתקנת הציבור, ומאמינים כי הסדר הטיעון המתגבש עלול לפגוע באינטרס הציבורי שבהענשת עבריינים ובהרתעת בני הנוער מתופעות של אלימות וסכינאות, בעיקרון השוויון בפני החוק, בתחושת הצדק של הציבור הרחב מכך שהצדק ניתן למיקוח, וכן באמון הציבור בבתי המשפט. [...]
הורי המנוח מבקשים באמצעות פנייה זו להבהיר ולהעביר את עמדתם, השוללת כל עסקת טיעון עם מי שביצעו לכאורה עבירות אלימות כה קשות ואכזריות ופגעו בחיי אדם. הם חוזרים על דרישתם, כפי שגם הביעו אותה בפני הפרקליטה ופרקליטת המחוז, כי בית המשפט, והוא בלבד, ישקול את הראיות ואת הנסיבות והוא זה שיכריע בדבר אשמתם של הנאשמים ברצח בנם, וככל שיימצאו אשמים בעבירות המיוחסות להם, יטיל עליהם את העונשים ההולמים".
ביום 20.5.2013 השיב המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) לפניית העותרים, כדלקמן:
"עקב העדרו של פרקליט המדינה מהארץ, הועברה פנייתך שבנדון לטיפולי, ולהלן התייחסותי: [...]
בעניינו של נאשם 2 [המשיב 4 לפנינו - מ.נ.], לא מצאתי לנכון להתערב בהסדר הטיעון המתגבש בין פרקליטות המחוז לבין ההגנה. מדובר בנאשם, אשר על פי חומר הראיות המצוי בתיק החקירה חלקו פחות באופן מהותי מחלקם של המעורבים האחרים.
נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם 2, היותו קטין בעת האירוע וכאמור חלקו המועט יחסית, וכן נוכח האמור בתסקירי שירות המבחן אודותיו, לא ניתן לקבוע כי העונש המוסכם בין הצדדים מופרז לקולא".
באותו היום, 20.5.2013, העבירו העותרים לבית המשפט את התנגדותם להסדר הטיעון בכתב.
4. משהתגבש הסדר הטיעון הוזמנו העותרים, בהנחיית השופט שפסר, לישיבת הגישור שהתקיימה ביום 22.5.2013. במהלך ישיבה זו הביע העותר 2, אביו של אורגיל ז"ל, התנגדות לכך שהשופט שפסר יהיה זה שיאשר את הסדר הטיעון ויגזור את דינו של המשיב 4. וכך טען:
"ההסדר אליו הגיעו הצדדים ואשר עומד עתה לצורך אישורו הוצע על ידי מותב זה במסגרת הליך הגישור. בנסיבות אלה אני סבור שהסיכוי שלא יאושר ההסדר על ידי המותב הנוכחי הינו אפסי ואני מבקש אפוא לצורך מראית פני הצדק כי הדיון יועבר לידי מותב שלישי אשר לפניו יוצג ההסדר ונוכל להביע את התנגדותנו בפניו.