ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
827-08
08/12/2011
|
בפני השופט:
מיכל אריסון-חילו
|
| - נגד - |
התובע:
חוג'יראת אברהים
עו"ד האשם סעאידה
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד יפעת קונה
|
| פסק-דין |
התובע,
מר אברהים חוג'יראת, קיבל גמלת הבטחת הכנסה בשיעור מופחת, עקב הכנסה שנזקפה לו מ"חצר עודפת"; תביעתו לפנינו היא לתשלום מלוא גמלת הבטחת הכנסה.
אלה העובדות החשובות לענייננו:
1. התובע תושב הכפר ביר אל מכסור.
2. התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן -
הנתבע או
המוסד) תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה ותביעתו אושרה החל מחודש 6/00.
3. התובע ואשתו הינם חוכרים חלקת קרקע בשטח 785 מ"ר בגוש 12217 חלקה 17 (להלן-
הנכס וגם
הקרקע וגם
המגרש);על קרקע זו בנוי בית מגוריהם (ר' חוזה החכירה מוצג ת/1).
4. החל מחודש 9/03 הפחית הנתבע את גמלת הבטחת הכנסה של התובע לכדי 80%, מן הטעם שהקרקע, שהתובע ואשתו חוכרים, כוללת "חצר עודפת" בנוסף לבית מגורי התובע ואשתו. לשיטתו של הנתבע יש לקחת בחישוב הכנסתו של התובע את הקרקע העודפת. עקב הפסקת עבודתם של השמאים בנתבע לא יכול היה הנתבע להעריך את שווי ה"חצר העודפת", על כן החליט הנתבע לשלם לתובע גמלה מופחתת בשיעור 80% וזאת עד לעריכת שומה בעניין שווי הקרקע (ר' מכתבו של הנתבע מיום 16/1/2008- נספח לכתב התביעה).
5. התובע חתם על הצהרה, כי ידוע לו שקביעת זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה מושפעת גם מהכנסות ומשווי נכסים וכי הובא לידיעתו כי אין ביכולת הנתבע לבצע באותו שלב שומה שתקבע את שווי הקרקע, ומשכך הגמלה המשולמת לו היא בגדר מקדמה עד לעריכת השומה, וככל שהערכת השמאי תקטין את שיעור הגמלה המגיעה לו או תשלול את זכאותו, הוא מתחייב להחזיר לנתבע כל סכום ששולם לו ביתר (ר' מוצג נ/1).
6. ביום 9/3/09 נערכה שומה בעניינו של התובע (מוצג נ/3) עפ"י שומה זו, בקרקע שבחכירת התובע ישנה "חצר עודפת", בשטח ל 230 מ"ר (להלן -
החצר העודפת), אשר ערכה עפ"י השומה הוא 83,000 ש"ח (נכון ליום 15/2/09) וסך של 78,000 ש"ח (נכון ליום 15/9/03) (להלן -
השומה וגם
חוות הדעת). ובעקבות השומה קיבל התובע ביום 20/3/09 החזר הפרשי גמלת הבטחת הכנסה (מחודש 9/03) בסך של 2,610 ש"ח.
7.
התובע טוען, כי אין ברשותו "חצר עודפת" משום שהמגרש הינו חלק בלתי נפרד מדירת המגורים שלו, ולחילופין טוען התובע כי ככל שיש חצר עודפת לא ניתן להפיק ממנה הכנסה.
הנתבע טוען מנגד, כי יש לקבל את השומה, לחשב את שווי החצר העודפת שברשות התובע, ולהפחית בגינה את גמלת הבטחת הכנסה, לה זכאי תובע.
דיון והכרעה:
8. הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה קמה מכוח הוראות חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן -
חוק הבטחת הכנסה וגם
החוק). בסעיף 5(א) נקבע שיעור הגמלה לזכאי שאין לו הכנסה ובסעיף 5(ב) לחוק נקבע כי זכאי שיש לו הכנסה, לא יקבל את מלוא שיעור הגמלה שהוא זכאי לה, אלא רק את ההפרש בין שיעור הגמלה שהיה זכאי לה לולא הכנסתו - לבין הכנסתו.
הכנסה מהי? בסעיף 9(א)(4) לחוק נקבע, כי לצורך החוק "הכנסה" משמעה, בין היתר, הכנסה מהמקורות המפורטים בס' 2 לפקודת מס הכנסה, לרבות:
"(4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס... אף אם אין מופקת ממנו הכנסה".ב
ואף נקבע כי
"נכס"
לעניין סעיף זה, כולל
"כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין...ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח...
".
בנוסף, תקנה 10
לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב-1982 (להלן-
התקנות) קובעת:
"10 .
הכנסה מנכס
כהכנסה חודשית מנכס יראו סכום השווה ל-8% משוויו מחולק ב-12 אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, או את סכום ההכנסה החודשית המופקת ממנו בפועל - לפי הסכום הגבוה יותר."
ההלכה הפסוקה פירשה את תקנה 10 כאילו הוספו בה המילים
"
ובלבד שיש ביכולתו של בעל הנכס להפיק את ההכנסה" (דב"ע מג/162/04
חביב דהן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ט"ו 351).