ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
48023-02-12 שלמה
07/08/2012
|
בפני השופט:
יוסף יוספי
|
| - נגד - |
התובע:
שלמה דרעי
עו"ד אבי רביב
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אילנית גדקר-אהרוני
|
| פסק-דין |
1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 24/11/2011, אשר דחתה את ערר המערער .
רקע
2. א. למערער נקבעה נכות בשיעור 10% בגין טנטון.
ב. בשנת 2005 הגיש המערער תביעה להחמרת מצב בהתאם לתקנה 36. הוועדה מדרג ראשון קבעה, כי אין החמרה במצבו הרפואי.
ג. המערער הגיש ערר. ועדה רפואית לעררים, בישיבתה מיום 20/08/2006, דחתה את הערר, וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער.
ד. המערער הגיש ערעור לבית הדין, וביום 05/02/2007 ניתן פסק דין המורה על השבת עניינו של המערער אל הוועדה הרפואית לעררים, לצורך התייחסות לשתי בדיקות שמיעה, וכן על מנת שהוועדה תשקול לשלוח את המערער לבדיקת שמיעה נוספת.
ה. ועדה לעררים התכנסה בעקבות פסק הדין מיום 05/02/2007. הוועדה שלחה את המערער לבצע בדיקת BERA בבית החולים הדסה בירושלים. כתנאי לביצוע הבדיקה נתבקש המערער על ידי בית החולים לבצע בדיקת שמיעה התנהגותית עדכנית. הוועדה, לאחר קבלת תוצאות הבדיקות, קבעה כי לא חלה החמרה במצב שמיעתו של המערער.
ו. על החלטה זו של הוועדה לעררים, הוגש ערעור לבית הדין (בתיק בל 2853-07). ביום 14/05/2008 קבע בית הדין, כי הוועדה לעררים מילאה אחר הוראות פסק הדין, אך לא באופן מלא, ועל כן הורה להחזיר את עניינו של המערער לוועדה.
ז. המערער הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי (תיק בר"ע 369-08). ביום 17/11/2008 ניתן פסק דין בבית הדין הארצי, אשר הוסיף על הוראות פסק הדין של בית הדין האזורי, וקבע כי על הוועדה להתייחס באופן מפורט ומנומק גם לבדיקת השמיעה מיום 18/06/2007.
ח. בעקבות פסק הדין, הועדה לעררים התכנסה ביום 07/01/2009. על החלטת ועדה זו הוגש ערעור (תיק בל 1312-09).
ביום 13/10/2009 קבע בית הדין, כי עניינו של המערער יוחזר לדיון בפני ועדה רפואית לעררים בהרכב אחר, וכי על הוועדה לקבוע את אחוזי הנכות של המערער בהתאם לממצאים הרפואיים שבפניה, לרבות בדיקת BERA. הוועדה נדרשה לנמק מסקנותיה, ולהתייחס לממצאים ולבדיקות שבפניה.
ט. ביום 19/01/2010 התכנסה ועדה רפואית לעררים בהרכב אחר, וקבעה כי למערער קיימת החמרה בשמיעה בשיעור של 15%, אולם מנכות זו ניכתה הוועדה 10% עקב ירידה פיזיולוגית. לפיכך, קבעה הוועדה כי סך נכותו בגין ליקוי שמיעה הינו בשיעור 5%, וזאת מחמת הספק.
י. על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין (תיק בל 39295-04-10). ביום 21/12/2010 קבע בית הדין, כי עניינו של המערער יוחזר לדיון בפני ועדה רפואית לעררים באותו הרכב, וכי על הוועדה לקבוע את אחוזי הנכות של המערער באופן פוזיטיבי, ולא על דרך הספק. הוועדה נדרשה להתייחס לממצאי בדיקת ה-BERA מתאריך 02/07/2007, וכן להתייחס לטענת המערער כנגד קביעת הוועדה בדבר ניכוי בשל גיל, לאור העובדה שבשנים שלאחר שהפסיק המערער להיות חשוף לרעש חלה הטבה בשמיעתו.
יא. בעקבות החלטה זו הגיש המערער בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (תיק בר"ע 29154-02-11). ביום 23/05/2011 ניתן פסק דין, המורה על תיקון סעיפים 2 (ג) וסעיף 5 (ג) לפסק הדין האזורי, כך שייכתב כי בהתאם לממצאי בדיקת ה-BERA מיום 02/07/2007 ב-1,000 הרץ באוזן ימין, מדובר ב-35-45 דציבל, ולא כפי שציינה הוועדה.
יב. בעקבות פסקי הדין של בית הדין האזורי ובית הדין הארצי, התכנסה הוועדה הרפואית לעררים נשוא הערעור.
3.
עיקר טענות ב"כ המערער
א. טעתה הוועדה עת לא התייחסה לממצאי בדיקת ה-BERA מיום 02/07/2007.
ב. הוועדה ציינה בהחלטתה, בסעיף 12 לפרוטוקול, כי עמדו בפניה דוחות ועדות קודמות. לטענת המערער, נפל פגם משפטי בעובדה שבפני הוועדה עמדו דוחות של וועדות קודמות; שכן בהתאם לפסק הדין של כב' השופטת יהודית גלטנר-הופמן מיום 03/01/2009 הדיון הועבר לוועדה בהרכב החדש, ונקבע כי יונח בפני הוועדה החומר הרפואי, למעט כל הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות הקודמות.
ג. טעתה הוועדה עת לא התייחסה לממצאים ולבדיקות שהובאו בפניה, ולא נימקה את מסקנותיה כנדרש.