ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
35907-07-11
10/07/2012
|
בפני השופט:
יוסף יוספי
|
| - נגד - |
התובע:
חאכמה אבו עאבד
עו"ד אבו ציאם
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד נעמה נווה
|
| פסק-דין |
1. עסקינן בתובענה, במסגרתה מערערת התובעת על החלטת הנתבע לדחות את תביעתה לקבלת גימלת הבטחת הכנסה כנפרדת. הנתבע קבע, כי לא חל כל שינוי בחיי משפחתה של התובעת, מאחר והתובעת ממשיכה לנהל משק בית משותף עם בעלה, כפי שהיה החל משנת 1985.
טענות התובעת
2. לטענת התובעת, לפני מספר שנים נפרדה היא מבעלה, ואף הגישה אח"כ תביעה למזונות בבית הדין השרעי בבאר- שבע. התובעת מנהלת משק בית כנפרדת, ובעלה משלם לה מזונות עבור ילדיה, על פי פסק דינו של בית הדין השרעי.
אמנם, השניים עדיין נשואים, אולם הם פרודים. אמנם, השניים מתגוררים באותו בית, אולם כל אחד מתגורר בקומה אחרת, והתובעת אף משתתפת בהוצאות הבית.
טענות הנתבע
3. לטענת הנתבע, התובעת מתגוררת באותו מקום, ולא שינתה את מקום מגוריה מאז הנישואין.
התובעת ובעלה מנהלים משק בית משותף, הם לא התגרשו זה מזה וגם לא נפרדו.
התובעת מסרה גירסאות שונות וסותרות בנושאים שונים, ואין לקבל את עדותה.
הדין החל
4. החוק הרלוונטי לענייננו הוא
חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א - 1980 (להלן:
"החוק") .
מטרת החוק הינה להבטיח לכל אדם בישראל הכנסה הדרושה לקיומו, ככל שאינו יכול לקיים את עצמו.
ראה:
הצעת חוק הבטחת הכנסה, ה"ח 1417, תש"מ.
סעיף 6 (לחוק) קובע, כי "
לבני זוג הזכאים לגימלה תשולם גימלה אחת בלבד ...".
סעיף 1 לחוק קובע, כי "
בני זוג" לצורך החוק הם "
לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו".
5. בכל הנוגע לחברה הבדואית, הרי שעסקינן בחברה אשר לה תא משפחתי עליו חלים כללים יחודיים, המבדילים אותו ממשפחות ממגזרים אחרים.
הנושא נסקר בהרחבה במאמרו של כבוד הנשיא (בדימוס) סטיב אדלר "
האישה הבדווית והבטחת הכנסה במשפחה הפוליגמית", מעמד האישה בחברה ובמשפט, הוצאת שוקן 1995.
בית הדין הארצי לעבודה אף הוא התייחס בהרחבה לנושא זה, ובמספר פסקי דין קבע את הכללים שיש להחיל בבואנו לדון בשאלת התא המשפחתי בחברה הבדואית.
ב
פרשת עזיזה אלעביד הניח בית הדין הארצי את היסודות למסכת הכללים בנושא.