פסק-דין בתיק ב"ל 258-09-10

1.         הוגשה תביעה בעקבות החלטת הנתבע מיום 9/8/10, לדחות את תביעת התובעת לתשלום דמי אבטלה בנימוק כי התובעת לא השלימה תקופת אכשרה בהתאם להוראות סע' 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995.

התובעת עבדה במשרד ראש הממשלה. לטענתה, במסגרת עבודתה נדרשה לעבוד בימי עבודה מרוכזים וכפולים, ויש להתחשב בכך במסגרת חישוב ימי האכשרה שלה.

2.         בכתב ההגנה נטען כי תביעת התובעת לתשלום דמי אבטלה נדחתה כדין, שכן התובעת לא צברה מספיק ימי אכשרה בתקופה שקדמה להתייצבותה בלשכת התעסוקה.

3.         ביום 29/3/11, בהוראת בית הדין, המציאה התובעת דו"חות נוכחות בהתייחס לתקופה מ- 1/09 ועד ל- 6/10.

            ביום 18/5/11 הוגשה עמדת המל"ל לפיה גם לאחר בחינת דו"חות הנוכחות, לא קמה לתובעת הזכאות לדמי אבטלה, כאשר שעות עבודה מעבר ל-9 שעות ביום, אינן נלקחות בחשבון כיום עבודה נוסף.

            בתשובתה לעמדת הנתבע חזרה התובעת על טענתה לפיה יש להתחשב באופי המיוחד של עבודתה והעובדה שנדרשה לעבוד בשעות לא שגרתיות ובמשמרות כפולות.

4.         בדיון שהתקיים ביום 27/11/11 הסכימו הצדדים על עובדות כדלקמן:

            א.         התביעה לדמי אבטלה הוגשה ב- 8/10. מכאן שהמועד הקובע הוא 8/10.

            ב.         התובעת עבדה כעובדת יומית.

            ג.          שעות העבודה הם כמפורט בדו"חות.

5.         ביום 19/12/11 הוגש תחשיב ימי האכשרה של התובעת מטעם הנתבע.

תחשיב אחד נערך בהסתמך על טופס פירוט שכר החתום בידי המעסיק (שצורף לתביעת התובעת למל"ל) ולפיו צברה התובעת 265 ימי אכשרה בשנה וחצי שקדמה לסיום עבודתה.

באותו מסמך הוצג תחשיב נוסף, בהסתמך על דו"חות הנוכחות, ולפיו צברה התובעת 233 ימי אכשרה בלבד.

6.         ביום 26/1/12 הוגש תחשיב ימי אכשרה מטעם התובעת, גם במסגרתו הוצגו שני תחשיבים חלופיים.

תחשיב ימי האכשרה על פי טופס פירוט השכר, היה זהה לזה שהוצג מטעם המל"ל.

בתחשיב שנערך על סמך דו"חות הנוכחות, חישב ב"כ התובעת 290 ימי אכשרה, כאשר הוא הוסיף לימי העבודה המצויינים בדו"חות, את הימים שצויינו בכתב יד על גבי טופס פירוט השכר.

7.         בסיכומי התובעת נטען כי ההוראה לפיה יום עבודה מחושב על פי תאריך ולא לפי אורך המשמרת, היא הוראה "אבסורדית" ויש לבטלה.

ההפרש בין ימי האכשרה על פי דו"חות הנוכחות לבין תקופת האכשרה הנדרשת על פי חוק, הוא של ימים ספורים וייתכן שהדו"חות אינם מפרטים את ימי עבודתה של התובעת בחו"ל ואת ימי מחלתה, אשר יש להכלילם בתוך תקופת האכשרה.

נטען כי יש לזקוף ספק זה לטובת התובעת ולקבוע כי צברה תקופת אכשרה מספקת.