ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
20006-01-12
05/08/2012
|
בפני השופט:
יוסף יוספי
|
| - נגד - |
התובע:
דוד לורנט אבוקיה
עו"ד ליאורה קמינצקי-פורת
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אילנית גדקר-אהרוני
|
| פסק-דין |
1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 15/11/2011, אשר דחתה את ערר המערער.
2. הערעור נסוב על החלטת הוועדה בתחום האורטופדי.
רקע
3. א. ביום 06/11/2009 נפגע המערער בתאונת דרכים, אשר הוכרה כתאונת עבודה.
ב. ביום 17/10/2010 ועדה רפואית לעררים קבעה למערער נכות נפשית זמנית בשיעור של 10%, ודחתה את ערר המערער בתחום האורטופדי. הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור 0% בתחום האורטופדי.
ג. המערער הגיש ערעור לבית הדין על החלטת הוועדה לעררים, וביום 11/05/2011 נדחה הערעור.
ד. המערער הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי, וביום 22/08/2011 נקבע בהסכמה כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, אשר תפעל כדלקמן:
"א. על הוועדה ליתן התייחסותה המנומקת לחוות דעתו של ד"ר גד וולן. בעניין זה, הוועדה תתייחס בין היתר, לביקורת של ד"ר וולן על אופן עריכת הבדיקה הקלינית של המבקש בידי הוועדה אשר לטענתו אינו מוביל לממצאים מדוייקים, ובלשונו: 'עיינתי בדו"ח הוועדה הרפואית, שבדקה את טווח הכיפוף בישיבה על מיטת הבדיקה, מצב בו לא ניתן להבדיל בין תרומת מפרקי הירכיים לכיפוף לבין תרומת המפרקים הפצטאריים בע"ש מותני. למעשה, ניתן להגיע לזווית ישרה בין הגב למיטת הבדיקה ללא קושי גם כשעמוד השדרה המותני מקובע כולו ביישור, והנכות היא מירבית. משלא הבדילה הוועדה בין טווחי הירכיים לטווח הכיפוף בע"ש מותני, הרי שנבצר ממנה לראות כי קיימת מגבלה של ממש בעמוד השדרה המותני של מר אבוקייה (עמוד 3 לחוות דעתו של ד"ר וולן).
ב. נוכח קביעת הוועדה בפרק הסיכום, כי 'מבחינה אורטופדית מדובר לכל היותר בהחמרה זמנית וחולפת במצבו' (בעמוד 3 לפרוטוקול הוועדה מיום 17/10/2010), על הוועדה לקבוע את שיעור הנכות בגין הפגיעה האורטופדית במסגרת החמרה זו, ככל שקיימת. או אז, על הוועדה להתייחס לשאלה אם התקיימו בנסיבות העניין התנאים ל'ניכוי מצב קודם'. דהיינו, תבדוק הוועדה בהתאם לאיזה סעיף ליקוי, באופן תיאורטי, קיים שיעור נכות בגין מצב רפואי קודם, ותסביר על מה מבוססת מסקנה זו מבחינה עובדתית".
ה. הוועדה לעררים נשוא הערעור התכנסה מכוח פסק הדין של בית הדין הארצי מיום 22/08/2011.
4.
עיקר טענות ב"כ המערער
א. הוועדה טעתה עת לא מילאה אחר הוראות פסק הדין של בית הדין הארצי מיום 22/08/2012.
ב. הוועדה טעתה עת לא התייחסה התייחסות עניינית ומנומקת לחוות הדעת מאת ד"ר וולן. הוועדה ציינה בהחלטתה אופן שונה של מדידה של טווח התנועות. הוועדה לא יישבה את השוני בין ממצאיה לממצאיו של ד"ר וולן, ולא נתנה הסבר מדוע נקטה בדרך המדידה שבה מדדה את טווח התנועות.
ג. הוועדה שגתה עת לא התייחסה בצורה מנומקת לחוות הדעת מאת ד"ר וולן, למצב הקודם, למצב הנוכחי, לאבחנה בין הנכויות ולכל הפרטים הרלוונטיים של העניין. ב"כ המערער הדגישה את השוני בטווחי התנועה שנמצאו על ידי אותה ועדה.
ד. טעתה הוועדה עת קבעה כי כל הנכות בעמוד השדרה הינה תוצאה של מצב קודם. קביעת הוועדה בדבר מצב קודם אינה עומדת בכללי הפסיקה בנוגע לקביעת מצב קודם על סמך ממצאים מוכחים. הוועדה אינה מסבירה את עמדתה למושג "החמרה זמנית וחולפת".
ה. מבוקש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש.
5.
עיקר טענות ב"כ המשיב
א. לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין של ביה"ד הארצי. הוועדה ציינה והסבירה מבחינה רפואית את אופן בדיקתה ואת ממצאיה, וזאת בהתייחס לקביעותיו של ד"ר וולן.
ב. באשר לטענת ב"כ המערער כי קיים שוני בממצאי בדיקתה של הוועדה, מדובר בממצאים רפואיים, והוועדה ציינה כי הממצאים הם בתחום הנורמה, בגבול התחתון של הנורמה. יתרה מכך, הוועדה לא נדרשה לבדוק את המערער בשנית, כך שבדיקותיה הקודמות ונתוניה הם הבסיס לקביעותיה.