פסק-דין בתיק ב"ל 18797-05-09

1.         התובע עתר לבית הדין להכיר בבעיות בכיס המרה מהן סבל, ואשר הובילו לכריתתו, וכן ממחלת לב ממנה סבל, כמחלת מקצוע שהיא בגדר "פגיעה בעבודה" כמשמעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995, ולחילופין כי הליקויים האמורים נגרמו בדרך של מיקרוטראומה.

2.         עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מתאריך 1.5.11 והחלטה זו מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה (להלן - ההחלטה).

            התובע עבד במפעל פרוטרום-תעשיות אלקטרו כימיות (1952) בע"מ, בתקופה מ-4/88 ועד 7/04, והוא מייחס את הבעיות מהן הוא סובל, כמפורט לעיל, לחשיפתו לחומרים שונים, במהלך תקופת עבודתו זו.  

             ד"ר אורלי תיבון-פישר מומחית ברפואה תעסוקתית, מונתה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, והיא התבקשה להשיב על השאלות המקובלות בהתייחס למחלת מקצוע ולמיקרוטראומה.

3.         בחוות דעתה של ד"ר אורלי תיבון-פישר, אשר התקבלה בבית הדין בתאריך 27.6.11, פרטה המומחית את בעיותיו הרפואיות הרלוונטיות של התובע, כעולה מהמסמכים הרפואיים, ציינה את הגורמים האפשריים למחלות התובע, התייחסה לחוות הדעת של ד"ר גושן וד"ר פינס, והשיבה, כי התובע סבל ממחלת לב כלילית שתועדה לראשונה ב-28.1.04, וכן מדלקת לבלב ואבנים בכיס מרה, אשר בגינן בוצע ניתוח כריתת כיס מרה.

            המומחית חיוותה דעתה כי:

"המחלות מהן סבל התובע ... לא נגרמו ולא הוחמרו כתוצאה מחשיפתו לחומרים הכימיים המפורטים בעובדות המוסכמות ובחוות דעתו של המהנדס ראובן וקס ...".

המומחית אף השיבה, כי מחלותיו של התובע, אינן מחלות מקצוע, וכי אין המדובר בפגיעה בדרך של מיקרוטראומה.

            המומחית הבהירה, כי מבחינת התשתית העובדתית קיימת אפשרות עקרונית לפגיעות זעירות, אם כי בתיק הרפואי היא לא מצאה עדות לכך, אולם בכל מקרה, אין המדובר בפגיעה בעלת אופי בלתי הפיך, ואין קשר בין חשיפת התובע לחומרים לבין מצבו הרפואי.

            המומחית חיוותה דעתה באופן ברור וחד משמעי, כי מחלת הלב הכלילית, כמו גם האבנים בכיס המרה והדלקת בלבלב, הינם תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל, מה גם שלתובע גורמי סיכון מוכרים וידועים, בהתייחס למחלותיו.

            המומחית הוסיפה והדגישה, שגם אם היתה תרומה כלשהי של החומרים בעבודה למצבו של התובע, במנגנון כלשהו בלתי ידוע, הרי תרומה זו בטלה בשישים לעומת תרומת גורמי הסיכון שאינם תעסוקתיים.

4.         בעקבות בקשת התובע הופנתה למומחית שאלת הבהרה כמפורט בהחלטתנו מ- 4.9.11, אשר דנה בכל השאלות שהתבקשו, דחתה את מרביתן, אולם הפנתה שאלת הבהרה לענין העדר עישון סיגריות.

            המומחית בתשובתה מ- 2.12.11, אשר התקבלה בבית הדין ב-14.12.11, השיבה כי לעובדה שהתובע לא עישן מעולם סיגריות יש רק משמעות אחת והיא שגורם סיכון זה לא התקיים אצל התובע.

            לעומת זאת, הבהירה המומחית, כי לתובע  גורמי סיכון משמעותיים אחרים, אותם פרטה.

גורמי סיכון אלו כללו בין היתר גם עודף כולסטרול בדם, עודף משקל, סיפור משפטי מובהק וכדומה.

המומחית ציינה:

"שלילת גורם סיכון זה או אחר, אין די בה כדי לכוון להכרה בקשר סיבתי בין מחלה לבין תעסוקה, אלא יש לבחון תחילה קיומו של מידע התומך בכלל בקשר כזה. אם מוכר בספרות הרפואית קשר סיבתי בין המחלה הנדונה ובין חשיפה תעסוקתית, או אז יש לבחון בין היתר את קיומם של גורמי סיכון כלליים אחרים, שמא הם מפחיתים מסבירותו של הקשר הסיבתי".

            המומחית אף ציינה כי המידע שהועבר אליה מתוך ספרו של ד"ר נעים ז"ל מוכר לה היטב, בין היתר מאחר והיא השתתפה בעריכת ספר זה.

            המומחית ציינה, כי הדפים שהועברו אליה, אין בהם מידע חדש שיש בו כדי לשנות את חוות דעתה.