פסק-דין בתיק ב"ל 14735-06-09

1.                 לפנינו תביעת התובע, מר לויצקי גרגורי, לגימלת הבטחת הכנסה בגין חודשים ינואר - אפריל 2009.

2.                 התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע וגם המוסד) תביעה חוזרת להבטחת הכנסה בתאריך 16.2.2009. במכתבו מיום 18.3.2009 הודיע הנתבע לתובע, על דחיית תביעתו, זאת מן הטעם שהכנסות התובע ואשתו, משכר עבודה, עולות על גובה הגמלה הקובעת בעניינו בשיעור של  4,796 ש"ח.

3.                 הגב' ליריאנה מילר, עוזר ראשי גמלאות ביחידת הבטחת הכנסה בסניף חיפה של המוסד, מציינת בתעודת עובד הציבור (מוצג נ/12), בין היתר, את הדברים הבאים:

(א)              התובע הגיש תביעה להבטחת הכנסה בתאריך 16.2.2009.

(ב)               ההכנסות שנלקחו בחשבון היו שכר עבודה של התובע ואשתו לפי תלושי משכורת.

(ג)                הכנסות התובע ואשתו משכר עבודה בחודש ינואר 2009 היו 9,349 ש"ח (שכר התובע מחברת "דנאור" ומחברת "אתגר" בסך של 5,470 ש"ח, שכר אשת התובע מחברת "אתגר" ומחברת "בבית" בתוספת דמי הבראה בשיעור 93 ש"ח לחודש ובסך הכל 3,879 ש"ח).

(ד)               בחודש פברואר 2009 הכנסות התובע ואשתו מעבודה עמדו על סך של 5,374 ש"ח (הכולל דמי הבראה שקיבלה אשת התובע).

(ה)              בחודש מרץ 2009 עמדו הכנסות התובע ואשתו מעבודה על סך של 4,896 ש"ח.

(ו)                בחודש אפריל 2009 עמדו הכנסות התובע ואשתו מעבודה על סך של 4,915 ש"ח.

באשר לחישוב שיעור דמי ההבראה שקיבלה אשת התובע, מציינת הגב' מילר בתעודת עובד הציבור, כי אשת התובע קיבלה דמי הבראה בחודש יולי 08 מחברת "אתגר" בסך 602 ש"ח שהם 42 ש"ח לחודש ומחברת "בבית", קיבלה אשת התובע דמי הבראה בסך של 619 ש"ח שהם 42 ש"ח לחודש ובסך הכל 93 ש"ח.

4.                 עיקר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת אופן חישוב גובה הכנסותיהם של התובע ואשתו משכר עבודה. התובע טוען כי בחישוב הכנסות התובע ואשתו מעבודה אין לקחת בחשבון את דמי ההבראה שקיבלה אשתו ואין לקחת בחשבון זקיפת שווי מתנות בסך של 75 ש"ח. התובע מבקש לבחון מחדש את סירובו של הנתבע לשלם גמלת אבטחת הכנסה בגין החודשים מרץ ואפריל 2009. עוד טוען התובע כי בתו הינה תלמידת תיכון ועובדה זו לא נלקחה בחשבון על ידי הנתבע.

הנתבע טוען כי בדין נדחתה בקשתו של התובע לקבלת גמלת אבטחת הכנסה, הואיל והכנסות התובע ואשתו עלו על ההכנסה המירבית (הסכום הקובע). בנ/12 פירט הנתבע את הכנסות התובע ואשתו, לחודשים ינואר-אפריל 2009 מהם עולה כי הכנסותיהם יחד עולות על ההכנסה המרבית.

5.                 יצויין כי בדיון שהתקיים בפנינו הצהיר התובע כי הוא מסכים שאינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה בגין החודשים ינואר ופברואר 2009 והוא תובע הבטחת הכנסה רק עבור החודשים מרץ ואפריל 2009 (ר' עמ' 2 לפרוטוקול הדיון, ש' 25-30).

דיון  והכרעה

6.                 הזכות לגימלת הבטחת הכנסה, מותנית, בין היתר, במבחן הכנסות. סעיף 5(ב) ל חוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה) אשר עניינו שיעור הגמלה לזכאי שיש לו הכנסה קובע כך:

"הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה."

בסעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה נקבע, כי לצורך החוק "הכנסה" משמעה הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; בסעיף 2(2)(א) לפקודת מס הכנסה נקבע כי - " השתכרות או ריווח מעבודה" הם:- "כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו."

הכנסה מעבודה החייבת במס נוסחה באופן רחב, וכוללת כל הכנסה של עובד, תהית אופיה או צורתה אשר תהיה, ובלבד שניתנה לו בתוקף יחסים של עובד ומעביד (ר' עא 254/87  ג'אלב אסעד סלפותי נ' פקיד השומה נצרת, פ''ד מד(1) 714).

בנסיבות אלה בדין חישב הנתבע את החלק היחסי (1/12) של דמי ההבראה ושווי מתנות כחלק מהשתכרות אשת התובע מעבודה.