1. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע, עקב דחיית תביעתה לתשלום דמי אבטלה.
2. הנתבע דחה את התביעה מהנימוק המפורט במכתב הדחיה מיום 10.3.08:
"החלטנו לדחות את תביעתך לדמי אבטלה שהוגשה ב ... על סמך סעיף 161 לחוק הואיל ו- צברת 203 ימים מתוך 300 ימים הנדרשים בחוק להשלמת תקופת אכשרה,בתחום של שנה וחצי שקדמה לתקופת האבטלה".
נ
3. לטענת התובעת, טעה הנתבע,עת התעלם מתקופת עבודתה במסעדת "כהן שמואל" אשר הייתה בבעלות בנה, אצלו עבדה במשך ארבעה חודשים,מיד עם פתיחת המסעדה ועד למועד סגירתה. לטענתה, יש לקחת בחשבון תקופה זו, לצורך מניין ימי האכשרה כנדרש לפי סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי.
4. בכתב ההגנה,חזר הנתבע על האמור במכתב הדחיה,וטען כי בדין נדחתה תביעתה של התובעת מכוח סעיף 161(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי, היות והתובעת צברה 203 מתוך 300 ימים הנדרשים בחוק להשלמת תקופת האכשרה בתקופה של שנה וחצי שקדמה לתאריך הקובע, והבהיר את טענתו כי בתקופה שבין 6/07 עד 10/07 ,התובעת לא היתה "מבוטחת" כהגדרתה בסעיף 158 לחוק, מכיוון שפעילותה במסעדת "כהן שמואל" הייתה בגדר "עזרה משפחתית", וכי לא התקיימה מערכת של יחסי עובד-מעביד בינה לבין בנה שהיה הבעלים של מסעדת "כהן שמואל".
5. בתצהירה (ת/1) טענה התובעת, כי החל מחודש 6/07 ועד 9/07 עבדה במסעדת "כהן שמואל",אשר בבעלות בנה 6 ימים בשבוע 8 שעות ביום. לטענתה תפקידה היה להכין אוכל ולהגיש ללקוחות, ואילולא עשתה את העבודה, העבודה הייתה נעשית על ידי עובד אחר. התובעת טענה,כי העבודה לא בוצעה במסגרת יחסים של "עזרה משפחתית",במיוחד לאור העובדה ,שעזבה את עבודתה בחנות הנעלה "גלי" אשר במרכז -ביג רגבה-, לטובת עבודה במסעדת בנה.
התובעת נחקרה על תצהירה, ובעדותה סיפרה בין היתר, כי היא נענתה בחיוב לבקשת בנה לעבוד אצלו במסעדה שפתח לאחר שחרורו משירות בצבא קבע כחמש שנים. לשם כך עזבה את עבודתה בחנות נעליים "גלי",ומיד עם פתיחת המסעדה ב- 6/07 היא החלה לעבוד איתו ועד שהמסעדה נסגרה ב-9/07 .
6. בנה של התובעת,הבעלים של מסעדת "שמואל כהן", שהה בחו"ל במועד דיון ההוכחות, לפיכך תצהירו הוצא מהתיק.
בנה הנוסף של התובעת- מר דוד כהן, נשאל במסגרת חקירה נגדית,
אתה יכול להגיד לבית הדין מתי אמא שלך עבדה בעסק של אחיך?
ת.
אני חייתי באותה תקופה בבית וגם חי היום, אחי היה גר בבית, בתקופה הזאת הייתי חייל לפני שחרור והייתי כל יום בבית, אמא שלי עבדה המון שנים בעבודות שונות בחנויות בגדים ונעלים בצומת רגבה, אחי היה קצין בקבע החליט לפרוש מצה"ל אחרי המלחמה, היו לו קצת בעיות בצבא.
הוא יצא לאזרחות חסך כסף בזמן הקבע והחליט לפתוח עסק, פתח מסעדה והיה צריך עזרה, ביקש מאמא אם תוכל לעבוד אצלו. הוא היה צריך עזרה בתחום המסעדנות, היא הסכימה עזבה את עבודתה הקודמת ומיום הפתיחה התחילה לעבוד איתו, מחודשים יוני יולי אוגוסט ספטמבר 2007 עד שנסגר העסק.
ש. אתה יכול להבהיר מה בדיוק היה התפקיד של אמא שלך בעסק הזה ומאיזה שעה עבדה בעסק וכמה ימים בשבוע?
ת.
אני הייתי קם לבסיס ב - 7 בבוקר, היא היתה מעירה מתארגנת לעבודה, אני הייתי הולך לבסיס והיא לעבודה, העבודה היתה במרכז מסחרי של מעלות, צמוד לתחנת אגד, היינו הולכים ביחד, המסעדה ממש צמוד לתחנת אוטובוס שאני הייתי נוסע, היינו נוסעים ברכב או ברגל, הייתי חוזר מהבסיס בצהריים והיא עדיין במסעדה. מ - 9 בבוקר עד 5 אחה"צ.
היא היתה עושה שם הכול, בישולים, מלצרות, סדר." (ראה: עמ' 9 משורה 4 לפ')
דיון והכרעה
7. על פי הגדרת סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק), "עובד" -
"
לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד;
לעניין זה , "בן משפחה"-אחד ההורים,ילד נכה,אח או אחות".
8. קרבה משפחתית אין בה כשלעצמה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד - מעביד. אולם "כאשר הצדדים הם קרובי משפחה , יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו; יחסים וולנטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או סמלי וכדומה". (ראה: דב"ע ל"ג/0-108
המוסד נ' שרה כץ
פד"ע ה, 31 ; דב"ע נ"ג/87-0
חוה פיגלשטוק נ' המוסד
פד"ע כ"ו 283. ; דב"ע נ"ה/295-0
המוסד נ' רחל אזולאי
(לא פורסם)).
9. בעב"ל 20105/96
אורלי יהלום - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לו 603, 616), נפסק להלכה מפי כבוד הנשיא אדלר (כתוארו אז), כי: במשפט הביטחון הסוציאלי,כאשר צדדים טוענים ליחסי עובד מעביד,כאשר יש קרבה משפחתית ביניהם, על בית הדין לבחון בהקפדה יתרה, את טיב היחסים שנוצרו.
"בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית - ולו קירבה בין הורים וילדים - אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד
. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, היא היא הקובעת לעניין זה (דב"ע לג/108-0
המוסד לביטוח לאומי - כץ, פד"ע ה 31).
נ