פסק-דין בתיק ב"ל 1208-08

פתיח ותשתית עובדתית

1.    עניינו של תיק זה באוטם שריר הלב בו לקה התובע ביום 16.9.06, ואשר לגישתו יש להכיר בו כפגיעה בעבודה.

2.  ביום 3.11.08 הועבר התיק, בהסכמת הצדדים, למומחה רפואי - פרופ' אליעזר קפלינסקי. הצדדים הסכימו כי הודעת התובע בפני חוקר הנתבע תהווה את התשתית העובדתית שתעמוד בפני המומחה. להלן הפרטים העיקריים המפורטים בהודעה:

א.  התובע, יליד שנת 1951, הנו עובד משרד החינוך מזה שנים רבות ומכהן כמנהל בית הספר לטבע ונוף בנאות קדומים.

ב.  ביום 14.9.06 הדריך התובע קבוצת עובדי "בנק מזרחי" אשר הגיעה לבקר בבית הספר. לדבריו, "יש לנו תרגיל שנקרא רפסודות, אחת הרפסודות התהפכה לאגם, ואחת המשתתפות בתרגיל לא יצאה מהמים נעלמה רצתי מהר נלחצתי כמנהל הפעולה במקום רצתי לכוון הרפסודה ולמים, בסוף יצאה כולה היתה מבוהלת ומטונפת מבוץ, ואז רצתי לכוון השירותים כדי לדאוג שיהיה נקי כי הבחורה צעקה שרוצה להתקלח, ותוך כדי הריצה לשירותים הרגשתי קוצר נשימה ומחנק וסחרחורת ודופק חזק...".

ג.   התובע פנה לטיפול רפואי ביום 16.9.06 ואובחן כי לקה באוטם שריר הלב.

3.    חוות דעתו של פרופ' קפלינסקי, מיום 16.11.08, היתה כדלקמן:

"מדובר בגבר יליד דצמבר 1951. בעברו יתר לחץ דם, עישון, סכרת ויתר שומני הדם. בשנת 1996 לקה לראשונה באוטם שריר הלב. מספר חודשים לאחר מכן צונתר ובוצעה הרחבה והשתלת סטנט לעורק הקדמי. חש יחסית בטוב במשך השנים. אור ליום 17.9.06 התקבל למרכז הרפואי שיבא בתמונה של אוטם בשריר הלב. במהלך האשפוז צונתר ונעשתה הרחבת עורקים והשתלת סטנט בעורק העוקף ובעורק הימני. הסטנט בן 10 השנים בעורק הקדמי היה פתוח. האשפוז היה ללא סיבוכים. באוקטובר 07' צונתר שוב (ככל הנראה לביקורת) ונמצא שכל הסטנטים פתוחים. בחודש מרץ 2008 לקה בהתקף לב וזאת לאחר שהיה אסימפטומטי מאז האוטם של ספטמבר 2006. במהלך אשפוז זה בוצעו שתי הרחבות והשתלות סטנטים במערכת העורק הכלילי הימני. לא ניתן היה להעריך מתוך החומר הרפואי את מצבו של מר ל. מאז חודש מרץ 2008.

. . .

א.   המחלה

מר ל. לקה ביוום 16.9.06 בהתקף לב בגינו פנה לבית החולים ואושפז אור ליום 17.9.06. הרקע להתקף היתה מחלת טרשת העורקים אשר בגינה כבר לקה בהתקף לב כ- 10 שנים קודם לכן. התקף הלב עצמו התרחש עקב ערעור יציבותו של רובד טרשתי והתיישבות קריש דם שסותם את העורק וגורם לנזק לשריר הלב. למרות התקף הלב הישן והנוכחי - תיפקוד הלב כפי שניתן היה להתרשם מבדיקת אקו לב - נותר שמור עם פרקציית הזרקה תקינה של 60% - 55.

ב.    הקשר הסיבתי:

 לעניות דעתי התיאור של ההתרחשויות ב- 14.9.06 - מעלה מצב של מתח והתרגשות פתאומיים חריגים בחומרתם. אירוע כזה ודאי גרם לעליה בקצב הלב, להפרשת אדרנלין ונוראדרנלין, לעליה בלחץ הדם ולשינויים בנטיית הדם להיקרש. כל אלה עלולים לחבור ולגרום לערעור יציבותו של הרובד הטרשתי ולגרום לאוטם או לתעוקה בלתי יציבה... במקרים רבים אירוע חריג כזה גורם תחילה לתעוקה בלתי יציבה המתבטאת בכאבי חזה ממושכים או בהפסקות זאת למשך תקופה של ימים ואפילו שבועות עד אשר התמונה נרגעת או עד שמתפתח התקף לב. כך או כך, התנאי ליצירת קשר סיבתי ברור הוא צמידות הפרשיות בין האירוע החיצוני החריג לבין התעוקה או האוטם. במקרה שלפנינו, פרט לבהלה ולחרדה שתקפה את מר ל. אין לנו כל עדות שהתפתחה תמונה של תעוקה בלתי יציבה לא ב- 14/9 ולא ב- 15/9. רק ב- 16/9 אחר הצהריים (על פי רישום במסמך הקבלה לבית החולים) התפתחו כאבי חזה שהביאוהו לבית החולים בחצות שבין ה- 16/9 ל- 17/9 בתמונה של אוטם קלסי. אין כאן איפוא רצף סימפטומטי היכול להעיד על התפתחות תעוקה בלתי יציבה אשר גישרה בין אירועי העבודה ב- 14.9.06 לבין האוטם שהתפתח ב- 16.9.06 אחר הצהריים".

     ג.     המאזן:

      לאור כל שנאמר לעיל נראה לי שלא ניתן יהיה לטעון כי אירועי העבודה היו הגורם המכריע. התשובה לשאלה השלישית הזו הינה איפוא חיובית".

4.  התובע הגיש בקשה למינוי מומחה רפואי אחר, מהטעם כי "הפסיקה (ואף המומחה עצמו בתיק אחר - ס.ד.מ) הכירה בהתפתחות אוטם לאחר מספר ימים ממועד אירוע חיצוני כמבחן רפואי משפטי ללא הישענות על תסמין יחידי של כאבי החזה". בהחלטה מיום 7.4.09 נדחתה הבקשה, ונקבע כי "השגותיו של התובע יכולות למצוא ביטוי במסגרת של שאלות הבהרה...".

5.   בהתאם, נשלחו לפרופ' קפלינסקי שאלות ההבהרה כדלקמן:

א.  המומחה יתבקש להשיב כיצד מתיישבת קביעתו בחוות הדעת לפיה - נדרשת צמידות זמנים בין האירוע לבין התפתחות תעוקה בלתי יציבה או אוטם, לקביעתו בתיק אחר בו קבע ברורות בחוות דעתו דשם... כי " פרק הזמן הקלאסי מאירוע חריג נפשי ו/או גופני עד התפתחות סימפטומים של תעוקה בלתי יציבה או אוטם בשרירי הלב הינו של שעות ספורות אך יש לקבל גם פרק זמן ארוך יותר של יום או יומיים" (ההדגשות הוספו).

      וכן בתשובה לשאלה 7 - כי " במקרים רבים מתפתח התקף לב ללא תמונה מקדימה של תעוקה בלתי יציבה. אין נתונים מדויקים בדבר האחוזים מתוך התקפי הלב בהם מקדימה את ההתקף תעוקה בלתי יציבה...".