1. עניינו של פסק דין זה הינו מחלוקות כספיות בעקבות הסכם למכירת מקרקעין.
עיקרי העובדות
2. התובעת, חברה העוסקת בשיווק ומכירת ציוד משרדי לבתי ספר וגני ילדים, שכרה מהנתבע במשך מספר שנים, חנות המצויה ברח' הרצל 76 בנהריה והיודועה כגוש 18172, חלקה 262 (להלן: "החנות"). בשנת 2007 החליט הנתבע למכור את החנות. הנתבע הבהיר בטיעוניו בפני כי נאלץ למכור את החנות בשל נקיטת הליכים משפטיים כנגד הבעלים הקודם של החנות, חברת צנרת הגליל בע"מ ובהם הליכים למימוש משכנתא שהיתה רשומה על החנות. הנתבע שלא יכל לממן מכיסו את תשלום החוב החליט למכור את החנות.
3. ביום 9/3/07 נערך ונחתם בין התובעת לנתבע הסכם ולפיו ימכור הנתבע לתובעת את מלוא זכויותיו בחנות, תמורת סך השווה ל- 200,000 $ (להלן: "הסכם המכר"). כן הוסכם כי אם תחול חובת תשלום מס ערך מוסף בגין העיסקה, יווסף לסך הנ"ל סכום המס הנדרש (סעיף 3(א)(5) להסכם). את ההסכם ערך עבור שני הצדדים עו"ד יורם נור.
4. הצדדים קבעו בהסכם הוראות בענין מועדי התשלום (סעיף 3(ב)) וכן הסכימו כי מועד מסירת החזקה יהיה יום "השלמת כל חיובי הרוכש ובכפוף להסכם השכירות התקף עד ליום מסירת החזקה במקרקעין".
5. במועד ביצוע העיסקה היתה החנות רשומה עדיין על שם הבעלים הקודם, חברת צנרת הגליל בע"מ. על זכויותיה של צנרת הגליל בע"מ נרשמה משכנתא לטובת בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן: "בנק לאומי"). כמו כן היתה רשומה הערה בדבר קיומו של הליך בתיק הוצאה לפועל 6-00-13981-02 (נסח הרישום סומן כנספח "ג" לתביעה).
בגין חובה של צנרת הגלל בע"מ לבנק לאומי, נקט הבנק בהליכים למימוש המשכנתא ועו"ד י. ריבנוביץ מונה ככונס נכסים לחנות.
6. בהסכם המכר מופיעה הצהרה של הקונה כי ידוע לו על הערה שנרשמה לטובת בנק לאומי, אולם לא נקבעו הוראות מפורשות בנוגע לסילוק החוב המובטח במשכנתא לבנק לאומי. עם זאת, נקבעו בהסכם מספר הוראות שנועדו להבטיח את התובעת, כמו ההוראה שעו"ד נור יפעל להעברת הזכויות על שמה (סעיף 1(ב)); התחייבות של הנתבע למסור לתובעת את החזקה בחנות כשהחנות ריקה ופנויה מכל אדם או חפץ "ו/או זכות צד ג' כלשהוא"; פרט לסך של 20,000 $ ששילמה התובעת לנתבע במעמד חתימת הסכם המכר, תופקד יתרת הכספים בידיו הנאמנות של עו"ד נור (סעיף 3ב(3)). כבר כאן אציין כי לא ניתנו לעו"ד נור הוראות כיצד לנהוג בכספי הפקדון, למעט ההוראה בסעיף 2(ח) כי "להבטחת עמידת המוכר [הנתבע - ר.ס.] בכל החובות כמפורט לעיל, ישאיר המוכר בידיו הנאמנות של עוה"ד נור את הסכום של 20,000 $".
עוד חשוב לציין כי במבוא להסכם המכר ובסעיף 3(ב)(2) להסכם הובהר כי התובעת עומדת לממן את רכישת החנות באמצעות הלוואה שתקבל מבנק למשכנתאות. כן הוסכם כי התובעת תדאג לתשלום יתרת התמורה, בדרך של קבלת הלוואה, תוך 30 יום מחתימת ההסכם.
7. אין חולק כי התובעת לא קיבלה הלוואה למימון יתרת הרכישה (מעבר לסך של 20,000 $ ששולמו במועד החתימה), ולא שילמה את היתרה תוך 30 יום כאמור בהסכם. מאידך, מתברר כי פרט למשכנתא שהיתה רשומה על הנכס להבטחות חברת צנרת הגליל בע"מ לבנק לאומי, הוטלו, לפני כריתת הסכם המכר שני עיקולים על זכויותיה של צנרת הגליל בע"מ בחנות; האחד לטובת בנק "טפחות" והשני לטובת משרד האוצר - מנהל מס ערך מוסף (עדות עו"ד נור, עמ' 16).
8. עו"ד נור החל לטפל בהסרת העיקולים, ופנה בשמו של הנתבע לנושים. לגירסתו, כחודשיים לאחר חתימת ההסכם הושגה הסכמה עם הנושים והעיקולים בוטלו (עמ' 16, שורה 28). כמו כן, הושגה הסכמה עם עו"ד י. ריבנוביץ, כונס הנכסים של החנות, ולפיה תמורת תשלום בסך של 118,000 $, יבוטל השיעבוד והנכס יעבור על שמו של הנתבע.
9. אין גם כל חולק כי הנתבע לא עמד בהסכם הפשרה עם כונס הנכסים ולא שילם את התשלומים המוסכמים במועד. כדי שלא להביא לביטול ההסכם המכר בין התובעת לנתבע, הושגה הסכמה חדשה לפיה תשלם התובעת, ישירות לכונס הנכסים, את הסך המוסכם (דהיינו 118,000 $) ותשלום זה יחשב כתשלום על חשבון העיסקה.
התובעת אכן שילמה לכונס הנכסים את הסך המוסכם והמשכנתא לטובת בנק לאומי הוסרה (עדות עו"ד נור, עמ' 17). על פי המסמכים שהוצגו, שילמה התובעת לכונס הנכסים שני תשלומים, האחד מיום 26/3/07 על סך 126,000 ש"ח (שערכם היה 29,979 $) והשני מיום 10/4/07 על סך של 314,263 ש"ח (שערכם היה 78,214 $) (ההמרה לשער הדולר הינה בהתאם לחישוב שנערך על ידי עוה"ד נור - נספח ד' ל- ת/1).
10. לאחר סילוק המשכנתא והסרת העיקולים נפתחה הדרך להשלמת העיסקה, אולם בין הצדדים התגלעו מחלוקות לענין התשלומים. התובעת טענה כי הנתבע לא מסר לידיה חשבוניות מס כדין על התשלומים ששילמה ועל כן סירבה לשלם את יתרת התשלומים. כן העלתה התובעת טענות על החזקת חלק מהחנות (גלריה) על ידי הנתבע. מאידך, העלה הנתבע טענות לגבי איחור בתשלומי התמורה וכן טענות על חובות של התובעת בגין דמי שכירות עבור החנות - דמי שכירות אותם היה על הנתבעת לשלם עד למועד מסירת החזקה.
11. שני הצדדים נפגשו במשרדו של עוה"ד נור בתחילת חודש 5/07 בנסיון למצוא פשרה במחלוקות. בסיומה של הפגישה שילמה התובעת לנתבע סך נוסף של 210,000 ש"ח, שערכם ביום 5/5/07 היה 51,980 $. מאוחר יותר שילמה התובעת לנתבע סך של 78,000 ש"ח (שערכם היה 19,307 $). לגבי סכום זה קיימת מחלוקת בין הצדדים, האם התשלום נועד לכסות את יתרת התמורה עבור החנות או שמא מדובר בתשלום דמי שכירות, כטענת הנתבעת.
אין מחלוקת כי גם סך זה אינו מכסה את מלוא יתרת התמורה.
12. הצדדים נותרו חלוקים בשאלות כספיות שונות לגבי תשלום היתרה. הנתבע מצידו דרש את תשלום היתרה בצירוף ריבית פיגורים בגין האיחור בתשלומים, כתנאי להשלמת העיסקה ורישום הזכויות בחנות על שם התובעת, ואילו התובעת טענה כי הנתבע הוא שהפר את ההסכם, ומנע ממנה לקבל הלוואה מבנק מסחרי, לא מסר לה חשבוניות מס ועוד.
13. ביום 19/9/07 הגישה התובעת את תביעתה בתיק זה למתן פסק דין המורה לעו"ד נור להשלים את הפעולות לרישום זכויותיה בחנות. כן ביקשה להורות לנתבע להמציא לה חשבוניות מס כדין ולפצותה בסך של 20,000 $, פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם.
14. בד בבד עם הגשת התביעה ביקשה התובעת כי ינתן צו עשה זמני להשלמת רישום הזכויות (בש"א 14109/07). בדיון שנערך בפני ביום 30/10/07 הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:
1. המבקש יפקיד בקופת בית המשפט בתוך 14 יום סך של 214,000 ש"ח במזומן.